רוצו על זה: זיכרונות מאפריקה

השבוע בטור האישי של אסתי דה פז, מדריכת ריצות ארוכות: איך לחגוג יום הולדת 40 במקום אקזוטי ולשלב בו את חוויית הריצה

השבוע חגגתי את יום הולדתי ה-40. החלטתי לחגוג במקום לא שגרתי, אקזוטי ומיוחד! זנזיבר טנזניה, אפריקה!
חיפשתי את השמש בתוך הסערה. אז איך שומרים על כושר גם בחופשה? או, מי אתם האנשים שמתאמנים בחופשה?
אני אני! אני הכי אוהבת לרוץ במקומות חדשים ולהכיר את המקום דרך הרגליים. אבל איך רצים באפריקה? מדינת עולם שלישי, כיצד ארוץ בלי ללכת לאיבוד? היכן מותר? היכן פחות מסוכן? ויהי ערב ויהי בוקר הגיע היום השני לחופשה.
מתעוררת מוקדם, נועלת את נעלי הריצה ויוצאת לכיוון החוף. החופים באפריקה מושפעים מגאות ושפל כזה כשלעצמו מחזה מרהיב ועוצר נשימה של הכוחות הפיזקליים של הטבע.
למזלי בבוקר זה, הים היה בשפל ויכולתי לרוץ לאורך רצועת חוף קטנה וצרה הסמוכה למלון.



התחלתי לרוץ לכיוון הצפוני, ילד מהכפר הסמוך בירך אותי לשלום והצטרף לריצה. אחריו הצטרף עוד אחד ועוד ילד ועוד ילד… בלי לשים לב גיליתי לפתע ששמונה ילדים בגילאים שונים רצים איתי לאורך רצועת החוף לאור הזריחה. לרגע הפכנו לקבוצת ריצה של ילדים אפריקאים יחפים שרצים באופן טבעי, שמחים ונהנים. המשכתי לרוץ עם קבוצת הילדים בחוף הרטוב. כל פסיעה על החול קשוחה לריצה אבל אף ילד לא וויתר וגם לא אני.
נהניתי לראות את השמחה וקלות הרגליים של ילידי המקום שלמדו ללכת על רצועת החוף וכעת רצים בו בהנאה רבה. ריצה/הליכה היא דרך נפלאה להכיר מקרוב את אופי המקום ולאו דווקא במקומות המתוירים.
להכיר תרבויות חדשות, אנשים חדשים, מזג האוויר שונה וכך לספוג פן נוסף של החופשה. אז מי אתם האנשים שרצים בחופשה? אני.
אולי גם אתם הבאים בתור? ממליצה לנסות. כך גם תשמרו על כושר וגם תגלו עולם. סמכו עליי-לא תצטערו.
רוצו על זה.

מבעד לעדשה של יונתן

|