קסם של מנטליסט

הטריקים, השטיקים, קריאת המחשבות וסגירת המעגל המרגשת עם אביו, הקוסם והמורה המהולל, בטרם הלך לעולמו. המנטליסט, אמן החושים, הקוסם והשחקן יוסי בונן ממושב ברק חושף בראיון אינטימי את המסע המרתק שעבר לאורך תחנות חייו, החיבור המיוחד לעיסוקו, הכישורים שבהם הוא עושה שימוש, המופע המסקרן שלו וגם: התובנות שאליהן הגיע במרוצת השנים האחרונות. צילום: רעות בן

מאחורי יוסי בונן עומד סיפור חיים מרתק ומעורר השראה בכל קנה מידה שתבחרו. הוא בן 48, ומתגורר במושב ברק שבשטח שיפוטה של המועצה האזורית גלבוע.
בקורות החיים שלו תמצאו כמה וכמה 'טייטלים' מסקרנים. המרכזיים ביניהם, ושמהם הוא גם מתפרנס למחייתו, הם מנטליסט, אמן החושים, קוסם וגם שחקן, כזה עם תעודות. הבחירה בעיסוקים אלו היא מן הסתם בהשפעה של הבית בו גדל, כשאביו ז"ל הוא חנן בונן, אחד הקוסמים המוערכים בישראל לאורך עשורים רבים, שלצד מופעי הקוסמות גם נחשב למורה מקצועי ואהוד למתמטיקה, בין היתר באזור עמק המעיינות ובכפר הנוער ויצו ניר העמק.
בונן האב עלה ארצה ממרוקו בשנת 1956 וכבר כילד הלך שבי אחר עולם הקוסמות. תוך כדי לימודים בסמינר למורים בטכניון הוא יצר לעצמו מספר קסמים ולהופיע עמם בפני חבריו הטובים. אט לאט התחביב הפך למקצוע של ממש, האב האמין בכישוריו והחל להופיע לצד היותו מורה. בשנים אלה הוא השתתף בתחרויות קוסמים בישראל, ונמנה על ראשוני חברי אגודת הקוסמים בארץ. בנו יוסי מספר בחיוך כי אביו נחשב לקוסם היחידי בישראל באותה עת – שביצע חילוץ מארגז בהשתתפות אימו שלי (קסם בהשארת "הודיני הגדול").

איך זה לגדול לצד אבא קוסם?
"אבא קוסם זה באמת חלום של כל ילד וגם אני עפתי על זה. כבר מגיל 13 הופעתי לראשונה והמשכתי להופיע בימי הולדת לילדים. לשנים הפסקתי להופיע ופניתי לתחומים אחרים, אבל היום, עם פרספקטיבה לעבר, אני יודע שמשהו בדינמיקה בנינו גרם לי להפסקה הזו. תמיד הייתה לי אהבה לעולם הזה ולכן ידעתי שזה יחזור בשלב מסוים של החיים, וזה אכן חזר".

• "מאחורי הדלת חיכה לי עולם שלם, קסום להפליא"

במהלך השנים אביו של יוסי לקה בארוע מוחי ונדרש לעבור שיקום ארוך. הפגיעה העיקרית היתה קוגניטיבית, אך עולם הקסמים נותר בו חד ומחודד להפליא ולמרות מצבו הרפואי הוא ריתק רבים בטריקים של זריזות ידיים.
האתגרים הרבים שניצבו לפתחה של המשפחה הובילו גם להתפתחות מרגשת בין הרב לבנו: "נדהמתי לגלות שלצד הפגיעה הקוגניטיבית של אבא שלי קרה עוד דבר", משחזר הבן יוסי, "כל אזור הרגש והאהבה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית. כמות האהבה כלפיי, ההערכה והפירגון הייתה יוצאת דופן. עפתי על זה שאבא שלי מחבק אותי בכל הזדמנות ואומר לי שהוא אוהב אותי. הרגשתי שזה הכי אמיתי ומרגש בעולם. הייתה לי תחושה שנפתח צוהר של שנים בנינו ומאחורי הדלת חיכה לי עולם שלם, קסום להפליא ומצאתי את עצמי חוזר למסלול עולם הקסמים. כמו שנים של ניסיונות לזכות בלוטו ופתאום הגיעה הזכייה הגדולה, רק שהתחושה היא הרבה הרבה מעבר לזה. אומנם לא זכיתי בלוטו ואינני יודע איך התחושה הזו אבל ללא ספק העדפתי את הזכייה הזו באבי ובקשר שנוצר בנינו. השינוי הזה הוביל גם לעיסוק העיקרי בחיי – כשאני בחרתי לקחת את זה לתחום מסוים מהעולם הזה והוא אומנות חושים, מה שמוכר גם בשם מנטליזם. במקביל עולם הבמה תמיד משך אותי ולכן, בזמן ההפסקה שלקחתי מעולם הקסמים למדתי משחק. שיחקתי בתיאטראות שונים בארץ קצת בסדרות ופרסומת בטלוויזיה לחברת המשקאות פריניב".

עד כמה העיסוק הזה תופס מקום בחיים שלך?
"הוא תופס מקום מרכזי, למעשה רוב היום אני סביב יצירת קטעים חדשים, פגישות עם אנשי מפתח בתחום וכמובן הופעות בכל רחבי הארץ, בשלל אירועים ומפגשים".

• "העיסוק כמנטליסט הוא בבחינת אומנות"

בעת הנוכחית נראה שבונן נהנה מכל רגע בו הוא מציג את המופע שלו, "ניפוץ תאוריית ההיגיון", מופע שנון, מסקרן ואינטליגנטי שזוכה לתגובות מפרגנות ואוהדות.

: חנן בונן ז"ל
: חנן בונן ז"ל

מאחורי השם מסתתר סיפור מעניין ומרגש בפני עצמו. "במהלך השבעה של אבי, דפדפתי במסמכים וזיכרונות עבר. גיליתי שם המון כתבות בעיתון על אבי, פרסומים על אירועי ופסטיבלים של קוסמות ועוד. לצד אלו, באחד מהפרסומים ראיתי מודעה בעיתון משנת 1976 עליה היה כתוב מופע של חנן הקוסם, ניפוץ תיאוריית ההיגיון. עד לנקודת הזמן הזו, התלבטתי וחיפשתי את השם המתאים למופע שלי. כל הניסיונות לא ממש צלחו, עד לאותו הרגע. השם ממש 'חיכה' לי שם ומיד הבנתי שזה יהיה השם של המופע. ולמה הוא הכי מתחבר במופע? ובכן, לבונן תשובה סדורה ומנומקת היטב: "אני חושב שאני מתחבר בעיקר לאינטראקציות עם הקהל, לרגע הזה שגרם לאנשים לחייך, לשעת נחת נפשית, הומור ויתר ההפתעות. אני כמובן דואג לציין שלכל מה שאני עושה יש הסבר הגיוני. לא מדובר בכוחות על אנושיים. מנקודת מבטי, העיסוק כמנטליסט הוא בבחינת אומנות לכל דבר ועניין. זה בא לידי ביטוי ביכולת לדעת דברים מראש, ומה יקרה בסוף. אני עושה שימוש בכל מיני דרכים ואלמנטים כשהאדם שעומד מולי, כלל לא מודע להם. אין ספק שכישורי המשחק שלי תורמים לי המון בהיבט הזה, כששילוב הומור לקטע זה בעיני חובה. אני מודה לאל שקיבלתי את המתנה הזו מבורא עולם. אני אומנם לא רופא מנתח אבל אני כן מנתח דברים אחרים וגורם לאנשים לחייך עוד שעה בחיים וזו מתנה גדולה עבורי. למעשה בחרתי בתחום המנטליזם מעולם הקסמים כי אני פשוט הרבה יותר מתחבר לנפש האדם, למי אנחנו בעצם, מה אנחנו בעצם, איך המוח עובד ואיך אפשר לגרום לאנשים לחשוב לכיוונים אחרים לגמרי ממה שהם חושבים. אני כמובן לא מנצל את האומנות הזאת לפגוע חלילה, אלא לוקח את למקום של שיתוף פעולה והומור – וזה משעשע ביותר. חשוב לי שהקהל יחייך, יהנה ויתנתק מטרדות היום יום לפחות בזמן בו הוא צופה במופע".

• "אני שמח שזכיתי לכוחות על – כוחות שעזרו לי לטפל באבא שלי בכבוד הראוי לו"

לפני כחצי שנה, באופן מפתיע, נפרד יוסי מאביו, לאחר שזה נכנע למחלה קשה. את השבועות האחרונים הוא העביר עמו יחד, זה לצד זה, בבית המשפחה. "החלטתי לעצור הכל בחיים שלי ובמשך שלושה  שבועות בדיוק, זכיתי לטפל באבא שלי עד יומו האחרון", נזכר יוסי בעצב: "זו הייתה תקופה מאתגרת ואני שמח שזכיתי לכוחות על – כוחות שעזרו לי לטפל באבא שלי בכבוד הראוי לו – ובדיוק כפי שלדעתי ראוי כל הורה".
חודש לאחר מותו זכה חנן בונן ז"ל גם בהוקרה מיוחדת לזכרו בכנס של אגודת הקוסמים שבנו חבר בה. במסגרת ההוקרה נערך טקס "שבירת מקל" שנהוג לקיים בכל פעם שקוסם הולך בדרכו של עולם.

• "קוסמים לא מתים – הם נעלמים"

אירוע ההוקרה לזכרו של אביו ריגש את יוסי עמוקות: "לעמוד מול מעל 100 אנשים שעושים כבוד לאביך ומוחאים כפיים במשך דקות זה מבחינתי שיא ההתרגשות, וסוג של סגירת מעגל שאני חייב לומר שחלמתי עליה בעת שחזרתי להופיע – לאחר הארוע המוחי בו לקה אבי. הכל היה בגדר חלום שהפך למציאות וזה מסר לאנשים- אל תפסיקו לחלום. היום יש לי תחושה שאני בהחלט ממשיך את דרכו של אבי ואני מרגיש אותו איתי בכל הופעה".

מי מהווה עבורך מודל לחיקוי?
"אני לא יכול לשים את האצבע על אחד. אני כן חושב שיש כמה וכמה כאלה בכל עולמי ובעולמות התוכן שלי. אחד מהם הוא חברי הטוב אליאן אגיאן והוא אחד האנשים שאני מאוד מעריך בדרך שלו ובמקצועיות שלו בתחום המנטליזם".

מה תרצה להיות שתהיה גדול?
"את העבר אין לשנות והעתיד אין לדעת אז אני חי יום ביומו כאן ועכשיו. תשאל אותי אם יש חלומות? ובכן כן, אני תמיד חולם ולתפיסתי אסור להפסיק לחלום. איך אומרת הקלישאה, מקסימום חלומות יתגשמו".