פייק ניוז בימי הקורונה

מגפת הקורונה שפרצה בסערה לתוך חייהם של מיליארדים ברחבי העולם בשנה האחרונה אינה המגפה היחידה שהאנושות מתמודדת איתה בימים אלה. ד"ר עידית מנוסביץ, ראשת המחלקה לתקשורת באקדמית כנרת וסופיה חייטין, מרצה במחלקה לתקשורת עושות קצת סדר בבלאגן. צילום: מכללת כנרת

האם הוספה של פלפל חריף למרק או הזרקה של חומר מלבין מונעת הידבקות בווירוס הקורונה? האם הידרוקסיכלורוקווין היא תרופה יעילה נגד המחלה? האם פרישת רשת ה-5G היא מזימה להפצת הווירוס?
מגפת הקורונה שפרצה בסערה לתוך חייהם של מיליארדים ברחבי העולם בשנה האחרונה אינה המגפה היחידה שהאנושות מתמודדת עמה בימים אלה.
נוסף לפנדמיה, נראה שאין מנוס גם מהתמודדות עם "אינפודמיה" (infodemic, שילוב בין 'מידע' ל'מגיפה'): ארגון הבריאות העולמי הגדיר את התופעה כ"כמות עצומה של מידע שאת אמינותו צריך לברור ולבחון", ואילו וויקימילון מצביע על משמעות נוספת ומדאיגה לא פחות: "הפצה מהירה ורחבה של מיסאינפורמציה".
מטבע הדברים, נגיף חדש ובלתי מוכר למדע מביא לשפע של מחקרים, נתונים, סטטיסטיקות, מודלים והשערות שלאדם הסביר אין כמעט אפשרות להכיל, וכך רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו טובעים בים של הנחיות והמלצות מבלבלות ולעתים סותרות. מצב כזה הוא כר פורה מאוד להפצה של מה שזכה בשנים האחרונות לשם "פייק ניוז" ובעברית חדשות כזב.
אז מה זה בעצם פייק ניוז? אם תשאלו את דונלד טראמפ, זה כל דיווח חדשותי (או ציוץ בטוויטר) שלא מחמיא לו; אבל מדובר כמובן בתופעה מורכבת הרבה יותר.





לפי מילון קולינס, פייק ניוז הן ידיעות חדשותיות כוזבות, המכילות לעתים קרובות מידע סנסציוני ומופצות במסווה של דיווח חדשותי. במאמר מצוטט ביותר משנת 2017, החוקרים האנט אלקוט ומת'יו גנצקו הגדירו פייק ניוז כ"ידיעות חדשותיות שהן בכוונת מכוון ובאופן וודאי כוזבות ועלולות להטעות קוראים". בין אם זה פרופ' בעל שם שמפיץ נתונים מעוותים בערוצי הטלוויזיה, ובין אם זו הדודה שמעבירה הודעות שרשרת בוואטסאפ שלפיהן אכילת שום מחסנת מפני הידבקות בקורונה, מדובר בתופעה שקשה לחמוק ממנה.
המקרים הנפוצים והמוכרים של פייק ניוז נוגעים בדרך כלל בהפצת חדשות כוזבות בתחום הפוליטי, כמו למשל הידיעות הכמו-חדשותיות שהופצו בתקופת קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016. אולם לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, פייק ניוז בזמן הקורונה מופץ בעיקר ברשתות החברתיות בצורת פוסטים ויראליים או בקבוצות סגורות, המכילים שלל טענות מדעיות שאינן מגובות.
באתר 'כלכליסט' דווח לאחרונה שתפוצת הפייק ניוז מתגברת ככל שנמשכת מגיפת הקורונה, והמשותף לרוב השמועות המופצות הן טענות על כך שמסתירים מהציבור דברים; זה למשל הבסיס לקונספירציות ה-5G למיניהן.





טענה אחרת היא שקיים חיסון קורונה לכלבים שהממשלה מסתירה מהציבור, או שמסוקים צבאיים צפויים לרסס חומר חיטוי ברחובות ללא התראה. בסקר שערך מכון Pew בארה"ב באמצע חודש מרץ, העידו כמעט מחצית מהנשאלים (48%) שנחשפו לידיעות חדשותיות בנושא הקורונה שנראו להם מזויפות. באופן מעניין, נראה כי החשיפה לפייק ניוז משמעותית יותר בקרב רפובליקנים (53%) לעומת דמוקרטים (42%).

• איך אפשר לזהות פייק ניוז בים הדיווחים והשמועות?

ראשית, מדינות, חברות וארגונים ללא מטרות רווח עושים מאמצים רבים כדי להתמודד עם התופעה ולצמצם את השלכותיה.
אם גלשתם לאחרונה באחת הרשתות החברתיות המובילות, או אם חיפשתם מידע במנועי חיפוש, סביר להניח שנתקלתם בקישורים בולטים למקורות מידע מהימנים (בישראל מדובר באתר משרד הבריאות).
פייסבוק החלה בשיתוף פעולה עם חברות שמתמחות בבדיקת עובדות, ואלה מסייעות לה להילחם בהפצה של מידע כוזב. פוסט שיש בו טענות שנמצאו כשגויות יסומנו בתיוג מיוחד, אך יש לציין פייסבוק נמנעת מהסרה של תכנים מסוג זה ומסתפקת בדרך כלל בצמצום התפוצה שלהם.
עם זאת, מחקר שנערך בבריטניה מצא שיעילות הצעדים שנקטו הרשתות החברתיות מוטלת בספק: פייסבוק הסירה (או סימנה כ"חשודים") רק כ-10% מהפוסטים המכילים מידע מטעה, ואילו טוויטר הסירה כ-3% בלבד.
אבל מה אם קיבלנו הודעה בוואטסאפ או שמענו שמועה מחברה לעבודה? מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מספק מספר כללי אצבע שימושיים שיסייעו גם לאדם מין השורה לזהות פייק ניוז: ריבוי סימני פיסוק ושימוש מוגזם באימוג'יז ("אזהרה חמורה!!!!!"), ניסוח משובש ושגיאות כתיב (הנובעות לעתים מתרגום אוטומטי), הודעות עם ניחוח קונספירטיבי ("לא תאמינו מה הממשלה מסתירה מכם!") ועוד.

בקרוב: מרכז רפואי חדש של מכבי במגדל העמק

|

עפולה: 11 מיליון שקלים יושקעו בהקמת שני מרכזים לאזרחים הוותיקים

|

"חטיבת גבעתי מוכנה תמיד ומנצחת כל אויב"

|