השבוע, פגשנו את עובד נור, ראש המועצה האזורית גלבוע הנכנס לראיון מיוחד לפני כניסתו לתפקיד. בכתף שאול, נקודת התצפית על ההר שעל שמו נקראת המועצה, וכשברקע פרושים היישובים שאותם עתיד להנהיג נור לפחות בשנתיים הקרובות, שאלנו את כל השאלות, הקלות והקשות ויש לומר, גם קיבלנו תשובות. מלאות ומפורטות, לא מתחייבות אך גם לא מתחמקות.
נור מציין כי הרצון האמתי הוא אינו לבצע שינויים בעובדי המועצה אלא רק בהנהגת המועצה. ""עיד הביא את כל מה שהוא מסוגל להביא ויום אחרי הבחירות גם זה נמצא במצב אחר לגמרי. לעיד יש הרבה מה לתרום למועצה אך לא בתפקידו הנוכחי"
נור סיפר לנו על השמחה הגדולה לאחר כשנתיים של מאבק לשינוי ועל תחושת השליחות והאחריות שמתעצמת מכמות ציפיותיהם של האנשים, אלו שתמכו ואלו שלא. כמו כן, לשאלה על השינויים הארגוניים והפרסונליים במועצה, הסביר נור שחששות הן דבר טבעי אבל הרצון האמתי הוא אינו לבצע שינויים בעובדי המועצה אלא רק בהנהגת המועצה, ביניהם גם עיד סלים ורמי אלהרר, סגני ראש המועצה כבר שנים ארוכות ש-"תרמו את חלקם אך צריכים לפנות את הדרך לאנשים אחרים", לדברי נור. מעבר לכך מדבר נור על השפעתו האלקטורלית של עיד סלים: "עיד הביא את כל מה שהוא מסוגל להביא ויום אחרי הבחירות גם זה נמצא במצב אחר לגמרי. לעיד יש הרבה מה לתרום למועצה אך לא בתפקידו הנוכחי. לא נבהלנו ממנו בפעם שעברה ובטח ובטח לא ניבהל הפעם." בנוסף, הוא מציין, כי עובדי המועצה הם חלק מהמערכת ומי שיבחר ללכת בדרך החדשה, אין לו ממה לחשוש. "המועצה עומדת לפני אתגרים כלכליים קשים והעובדים יהיו חלק מהדבר הזה ויצטרכו להירתם ולשאת בנטל"
על העובדה שהבחירות הבאות יתקיימו בעוד שנתיים ואיך עובדה זו תשפיע אמר נור כי ישנם אנשים שיושבים עם סטופר ומחכים לראות לאן נושבות הרוחות ואין ספק שהבחירות הבאות שיתקיימו בעוד זמן יחסית קצר ייתכן וישפיעו על קצב הדברים כפי שהוא רוצה שיקרו אך לא שוכח לציין כי "אורך רוח וסבלנות הם חלק מהאני מאמין" שלו.
נור: "אנשים יושבים עם סטופר ומחכים לראות לאן נושבות הרוחות." לגבי הקמפיינים הנגטיביים נגדו: "אלוהים נתן לי את הכוח לא לענות בשום צורה, אני חייב לאפשר לאותם אנשים סולם לרדת מהעץ עליו טיפסו"
בעניין הקמפיינים הנגטיבים בבחירות האחרונות, שחלק לא קטן מהם הופנה נגדו השיב נור כי כבר שנתיים שהוא עובר מסע הכפשות, ניסיונות לפגוע בו ובמשפחתו וגם בפרנסתו: "אלוהים נתן לי את הכוח לא לענות בשום צורה, לא בעל פה ולא בכתב וזאת מפני שאני חייב לאפשר לאותם אנשים סולם לרדת מהעץ עליו טיפסו ולהושיט להם יד.
לשאלה על הפחדים והחששות מהתפקיד ציין בפנינו נור שהוא לגמרי לא מרגיש לבד בזכות קבוצת האנשים הענקית שהלכה איתו לאורך הדרך. "אני מלא אמון בהם ובנוספים שירצו לתת כתף ולהצטרף. אני מאמין שביכולת שלי להקשיב ולשתף פעולה נוכל להציב מצב חדש ולתקן את מה שנדרש", סיכם נור.