מרוץ החיים של קובי

עם רצון עז לשנות, קובי גטניו, 47 מרתוניסט ואיש ברזל מהיישוב הקהילתי מצפה עדי שבעמק יזרעאל יצא למסע חיפוש משמעות מרתק בחייו, שהוביל אותו להגשמה עצמית דרך מסלול הריצה ותרומה לקהילת הילדים באמצעות עמותת "משאלת לב" (Make-A-Wish). מאת שני ויצמן. צילום: יפית בשבקין

במציאות האינטנסיבית בה אנו חיים, הגדושה במתחים ולחצים, עולות השכם וערב דילמות קיומיות הנוגעות למהות שלנו, להגשמה עצמית ועד כמה אנו באמת מאושרים. לתוך המעגל הזה נשאב גם קובי גטניו, 47, מרתוניסט ואיש ברזל. גטניו הוא מהנדס חשמל במקצועו, אב לשני ילדים, תושב היישוב הקהילתי מצפה עדי שבעמק יזרעאל.

לפני כשבע שנים החל גם גטניו לשאול את אותן שאלות עם רצון אישי להותיר חותם כלשהו, להגשים חלומות, לסייע לאחרים ובעיקר אולי, לגלות את עצמו. בתום תהליך אישי הוא יצא למסע חיפוש משמעות בחייו שהביא אותו להחלטות נשגבות, להכרה פנימית עמוקה ולצורך עז להעניק וכמה שיותר.

• "מי אני?' 'האם אני מאושר?"

את קובי פגשתי בקאנטרי "ספייס" בנשר לאחר אימון בוקר כשהוא מוכן ונרגש לקראת הראיון. הרושם הראשוני הוא שמדובר באדם חיוני, אנרגטי, עם חוש הומור מפותח, עוצמה ורגישות גבוהה. בגיל 40, עם עבודה מתגמלת, משפחה מאושרת והרבה יעדים שצלח בדרך החל קול קטן בנפשו של גטניו לנקר ולשאול שאלות 'מי אני?' 'האם אני מאושר?'. למרות שהיה מרוצה מההישגים שצבר לאורך השנים הוא חש ריקנות הולכת וגדלה: "גיל ארבעים זאת נקודת זמן מאוד קריטית", הוא אומר, "אנחנו כל כך עסוקים בחיי היום יום ולא עוצרים לרגע לשאול את השאלות הנכונות".

מבלי ממש לדעת למה, במהלך מרוץ החיים האישי שלו, החליט גטניו לפני כשמונה שנים לרוץ את המרתון הראשון שלו. נאמן למטרה ומלא תשוקה, הוא התמסר במשך שנה שלמה לרעיון הדי מופרך שצץ במוחו. בתום תהליך מאתגר של אימונים אינטנסיביים, ושיטוטים אינסופיים במרחבי האינטרנט הגיע גטניו לרגע המיוחל ובינואר 2009 הגשים את החלום לאחר שחצה את קו הסיום של מרתון טבריה. אולם בנקודה זו המסע לא הסתיים וגטניו שאל כבר את השאלה הבאה: 'מה הלאה?'. "כל הזמן חיפשתי ושאלתי את עצמי מה היעד הבא?. 'איך אני מאתגר את עצמי?'", הוא נזכר, "חיפשתי וחיפשתי בלי לדעת מה. משבר גיל 40 קלאסי". כשהוא נחוש ומלא תעוזה המשיך גטניו ליעד הבא שלו: הטריאתלון ותחרות איש הברזל. ההחלטה שלו הייתה לכבוש עוד פסגה.

• סופרמן- הגרסה האנושית

תחרות איש הברזל, שבה כוח הרצון וגבולות הכוח הפיזי, נמתחים עד הקצה כוללת 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים ו42.2 ק"מ – במסגרת ריצת מרתון . "המוטו שלי היה שאני לא מרגיש ייאוש. לא מוותר, שאין גבולות!". גם החששות של רעייתו לא עצרו בעדו. גטניו מספר שתחום זה דורש התארגנות מיוחדת: "רכשתי אופניים ב-10.000 שקלים והתחלתי בלימודי שחייה", הוא מספר. שנה לאחר מכן כבר הגיע לקו הסיום של התחרות- מותש, אבל גאה בהישג.

גטניו במרתון סמסונג תל אביב. באדיבות פייסבוק קובי גטניו
גטניו במרתון סמסונג תל אביב. באדיבות פייסבוק קובי גטניו

כל היעדים הללו דרשו מגטניו התמודדות פיזית ובעיקר מנטאלית "אתה מביא את הגוף לקצה היכולת שלו אבל מי שמנהל את כל העניין זה הראש. הראש אומר להמשיך. המון שעות לבד מביאים אותך לתובנות חדשות על החיים ועל עצמך".

הרצון לאתגר את עצמו הביאו את גטניו לקבל החלטות פזיזות כמו לרוץ שלושה מרתונים בחודש ולפרוץ יעד חדש, ריצה של מאה קילומטר, במסגרת האולטרא מרתון. "בכדי לרוץ עשרות קילומטרים דרושה הקרבה. נחישות. מצוינות", הוא אומר. מנקודת ראותו של גטניו – אם תשיג ותעמוד בכל שלושת הפקטורים הללו תהיה לא פחות מ"סופרמן" – כל יכול.

• "אני רוצה להיות שונה. מיוחד"

כשהיד עוד נטויה והתשוקה לאתגרים ממשיכה לבעור בקרבו ולהניע אותו, גטניו ממשיך לדלג מיעד למטרה וגורף עוד ועוד הצלחות במסע האישי שלו.

לא מכבר הוא השתתף בריצה של 160 קילומטר בשמש היוקדת והקופחת. במהלך הריצה הוא נאלץ לעצור בעקבות התייבשות קשה. המציאות הכתה בו והזכירה לו שגיבורי על קיימים רק בטלוויזיה ושמשפחתו זקוקה לו חי ובועט. נראה שכאן חלה התפנית ונוספה שאלה מהותית מתבקשת: 'מה הוא רוצה להוכיח'. ככל שהזמן עבר התשובות החלו לזרום, הפתיעו את גטניו ומינפו אותו קדימה – אל התשובות שהוא כל כך ציפה להן.
גטניו גדל בבית עם עוד ארבע אחים ושתי אחיות: "כשאתה גדל בבית עם כל כך הרבה אחים אתה לא מקבל יותר מדיי תשומת לב. אני רוצה להיות שונה. מיוחד".

גטניו מסביר את התהליך שעבר וניצוץ נדלק בעיניו, בעיקר כשהוא מספר על תחרות איש הברזל שסיים בהצלחה בגרמניה. "האנרגיות בתחרות היו מטורפות. אנשים מסתכלים עלייך בהילה. כאילו אתה סופרמן". בשנים האחרונות גטניו החל להעביר הרצאות תחת הכותרת "ממרתון לאיש הברזל". במהלך ההרצאות האינטימיות הוא חושף את המשתתפים לתהליך האישי שעבר. דרך הקבוצה הוא החל להבין את גודל ההשפעה שיש לו על אנשים ושבכוחו יכול לתרום מהיכולות שלו  לקהילה.

• "אני מספר לילדים שלי כמה חשוב להעריך את החיים בדברים הקטנים ביותר"

המסע שאליו הוא יצא הוביל אותו להוציא לפועל את פרויקט הריצה הראשון שלו  למען נוער בסיכון. לשם כך הוא השתמש בכל חבריו לפייסבוק בבקשה לתרום מאה שקלים. "חשפתי את הפרויקט בפוסט ברשת הפייסבוק וביקשתי שכל אחד יצלם את עצמו עם מאה שקלים". לשמחתו של גטניו, בתוך שלוש שעות גויסו עשרת אלפים שקלים.

קובי גטניו מקים סניף צפוני לעמותת MAKE AWISH, וקורא להתנדב לעמותה ולהירתם למען הילדים
קובי גטניו מקים סניף צפוני לעמותת MAKE AWISH, וקורא להתנדב לעמותה ולהירתם למען הילדים

"אני מספר לילדים שלי כמה חשוב להעריך את החיים בדברים הקטנים ביותר", אומר גטניו, "שאני ואשתי עובדים קשה כדאי שלא יחסר להם כלום אבל יש ילדים שחיים עם מחסור וחסכים. כמו למשל הילדים בבית השנטי".

• כשגטניו מדבר על אותן אוכלוסיות ילדים דמעות זולגות מעיניו ותחושה של חוסר צדק נשקפת מפניו.

בעת הנוכחית גטניו תורם את חלקו, זמנו ומרצו בלא פחות מארבע עמותות: "בית השנטי", "עלם", "אתגרים" ו- make a wish.
את התחרות השלישית של איש הברזל בה השתתף החליט גטניו להקדיש גם כן לנוער בסיכון. במרוץ "הר לעמק" שנמשך למרחק של 210 קילומטר, הוא הקים קבוצה שכל מטרתה גיוס כספים לעמותות. במקביל גטניו ממשיך להעביר הרצאות "לתת את הרץ שבך" לעמותת Make-A-Wish כשכל הכספים הם קודש למען פעילות העמותה.


כיום גטניו מונה להיות חבר הנהלה בעמותה המגשימה חלומות לילדים החולים במחלות מסכנות חיים ואף מקים סניף צפוני של העמותה. במקביל הוא פונה לציבור להתנדב בעמותה ולהירתם למען הילדים.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


• החלום הבא של קובי: להגשים 52 מרתונים בעולם ב-52 שבועות

השינוי שקובי עבר ממשיך להדריך אותו גם היום ולהשפיע על כל הסובבים אותו: "מנקודת ראותי חשוב להכיר תודה על מי שאתה. תצפה לעשייה, תהנה מהדרך והכי חשוב תתרום מעצמך. הנתינה היא המפתח", הוא אומר לסיכום. היעדים של קובי לא נגמרים והחלום הבא שלו הוא להגשים 52 מרתונים בעולם ב-52 שבועות. אגב, אם תשאלו אותו ההוא בטוח שהחלום הזה יהפוך למציאות. ובינתיים, כשהוא משכים קום עם חיוך, אשתו מתחילה לחשוש מהרעיון הגדול הבא הנרקם בלילה במוחו.

ליצירת קשר במייל- להתנדבות בעמותת make a wish

[email protected]