"מעשיו של הנאשם מעידים על אכזריות ודרך פעולה חסרת מצפון וחסרת לב"

שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת גזרו 20 שנות מאסר על אב שנאשם בעבירות מין בביתו. "על הנאשם לשאת בתוצאות מעשיו ולשלם על כך מחיר כבד", נכתב בגזר הדין

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר בשבוע 20 שנות מאסר בפועל על נאשם בעבירות מין בביתו, כיום צעירה בת 17.
במעשיו המתוארים, במשך מספר שנים, בהזדמנויות רבות מאוד, עשה הנאשם במתלוננת שהיא בתו, בהיותה קטינה בת משפחה הן בטרם מלאו לה 16 והן לאחר מכן עד שכמעט בגרה, מעשים מגונים שלא בהסכמתה החופשית לשם גירוי או סיפוק מיני. בנוסף, בחלק מאותן הזדמנויות, בעל הנאשם את המתלוננת, בתו, באותן נסיבות וכמפורט לעיל.

• נאלצת לעשות שימוש במנגנון הגנה של ניתוק רגשי

בתסקיר נפגעת עבירה נכתב כי מדובר במתלוננת צעירה שנוצלה מינית על ידי אביה בעודה בגילאי ההתבגרות, ולמעשה תהליך התפתחותה הוכתם ועוות בחוויות מיניות לא מותאמות, באווירה כאוטית ומבלבלת שלוותה בתחושת ניצול, השפלה, ביזוי, נישול מאישיותה, הפקרות ובגידה, לצד העדר שליטה וחוסר אונים.
בשל אפיוני הפגיעות, גילה הצעיר בעת שנפגעה על ידי הנאשם, לאורך זמן, היא סובלת מתסמינים של תסמונת פוסט טראומטית מורכבת וקשיים אשר משפיעים על מצבה הרגשי והאישי ומשליכים באופן חמור וקשה על תפקודה, כמו גם מונעים ממנה להתמקד במשימות התפתחותיות שתואמות את גילה. מדובר בנזקים קשים ועמוקים אשר יתכן וחלקם בלתי הפיכים וילוו אותה לאורך כל מסלול חייה. כדרך להתמודד עם השלכות הפגיעות, המתלוננת ממוקדת כיום בהוכחת המסוגלות לנהל אורח חיים רגיל, לנתב את דרכה ולממש את כישוריה בתחום הלימודי, כשבדרך זו היא מבקשת להחזיק את התקווה באשר לעתידה. לצורך כך, המתלוננת נאלצת לעשות שימוש במנגנון הגנה של ניתוק רגשי, שהפך למנגנון מרכזי בחייה. השימוש הממושך במנגנון זה, שהוא חלק בלתי נפרד מזהותה ונזק הפגיעות, עלול להוביל בכל טלטלה או שינוי, לקריסת האיזון העדין והשביר שיצרה לעצמה.


"הנאשם להתבודד עם הקורבן במקום סגור ויצר לעצמו אווירה נוחה ומתאימה לביצוע זממו מבלי לעורר חשדם של אחרים"


בדיון וההכרעה נכתב: "עיון בעובדות כתב האישום המתוקן מעלה, כי המעשים שביצע הנאשם והעבירות בהן הורשע מגלמים בחובם ריבוי מעשים בהם פגע הנאשם מינית בבתו הקטינה, במשך תקופה ארוכה למעלה משש שנים, החל מאמצע שנת לימודיה בכיתה ז' ועד לסוף לימודיה התיכוניים בכיתה י"ב – כחודש לפני שמלאו לה 18 שנים. את המעשים ביצע הנאשם במועדים שונים שרובם ככולם אינם ידועים במדויק. מעשים אלה כללו מעשי אינוס קטינה בת משפחה בטרם ולאחר שמלאו לה שש עשרה שנים, במספר רב של מקרים וכן, מעשים מגונים במקרים רבים. כפי העולה מעובדות כתב האישום המתוקן, המעשים בוצעו תחת אותה מטריה, בהתאם לאותו תכנון ובאותה שיטה ובין אותם צדדים כך, שבהחלט ניתן לראות את אותו קשר הדוק וענייני בין העבירות וניתן להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת אשר התפרסה על פני תקופה ארוכה.

• חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו מלא

לא ניתן להישאר אדישים נוכח חומרת המעשים שבוצעו על ידי הנאשם. עבירות של גילוי עריות הינן בבחינת רצח הנפש ופגיעה קשה בצלם אנוש. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מהעבירות שביצע הנאשם בבתו הקטינה עניינם, שמירה על כבודו, שלומו, חירותו, שלמות גופו, נפשו וצנעת הפרט של אדם. עבירות מסוג זה, פוגעות באוטונומיה של הפרט ובערכים הבסיסיים של שמירה על התא המשפחתי ושל חובת הורה לילדו, ובזכותו של כל אדם, במיוחד קטין, להיות מוגן בביתו מבצרו. אין ספק, כי ענין לנו בפגיעה חמורה ביותר, משמעותית וממשית בערכים המוגנים. זאת בשים לב למעשים שבוצעו, תדירותם, טיבם, מהותם, התמשכותם לאורך תקופה ואופיים שחובק גם מעשים הכוללים מעשי אינוס וכן מעשים מגונים במקרים רבים; כאשר מעשים אלו בוצעו על ידי אב כלפי בתו הקטינה.
באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, הרי שחומרה יתרה טמונה בעובדה, כי הנאשם ביצע את המעשים בבתו, בהיותה קטינה. המעשים החלו טרם מלאו לה 16 שנים ואלה נמשכו תקופה ארוכה של למעלה משש שנים עד הגיעה לגיל 18. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו מלא, ולא הייתה השפעה של מאן דהוא עליו בביצוע העבירות. מדובר בנאשם בוגר ובר דעת המבין היטב את משמעות מעשיו והשלכותיהם. לכאורה, הנאשם יכול היה בכל עת להימנע מביצוע מעשיו ובכך לשים קץ לסבל אותו גרם לקטינה. הדברים אמורים במיוחד שעה שעניין לנו במעשים שבוצעו בהזדמנויות רבות ובמועדים שונים כך שבהחלט יכול היה לעצור לרגע ולהקדיש לכך מחשבה. לעניין התכנון שקדם לביצוע העבירות; מעובדות כתב האישום המתוקן ניתן ללמוד על התכנון והתחכום אשר קדם לביצוע העבירות, על הניצול הציני של מחלתו של הנאשם שלוותה בצורך במריחת משחה ובחירתו בקורבן קל שלא יוכל להתנגד למעשיו. בכך הצליח הנאשם להתבודד עם הקורבן במקום סגור ויצר לעצמו אווירה נוחה ומתאימה לביצוע זממו מבלי לעורר חשדם של אחרים.
עוד נכתב: "הנזק הצפוי מעבירות אלו אינו מתמצה רק בנזק לקורבן לבדו, כי אם, מדובר בנזק למשפחה בכללותה. עבירות מסוג זה פוגעות במרקם המשפחתי כולו ומציבות דילמות שקשה להתמודד איתן. במקרה עסקינן, כפי שאף תואר בתסקיר נפגעת העבירה, חשיפת הפגיעה הביאה לשינוי דרמטי באורח חיי המשפחה. כפי שתיארה המתלוננת, לא כל בני משפחתה עמדו לצידה ותמכו בה עם חשיפת הפרשה, הם הפקירו אותה ו"בגדו" בה, כך לדבריה".

• "ניכר כי הודאתו וחרטתו הינם מהפה לחוץ ונועדו כדי לזכותו להקלה בעונש"

בקביעת העונש הראוי לנאשם כתב השופט: "בבחינת הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות גילו; אין לומר כי מדובר בפגיעה יוצאת דופן או חריגה. מדובר באדם מבוגר כך שהפגיעה הצפויה לו אינה חריגה בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות וחומרתן. אמנם, הענש הצפוי יפגע בנאשם ובמשפחתו. אולם, בהקשר זה יודגש, כי ענין לנו בפגיעה פחותה מזו שהנאשם עצמו עולל לבתו ולמשפחתו. הנזק שנגרם לנאשם מביצוע העבירה וההרשעה, אינו בבחינת נזק חמור ובלתי צפוי. על הנאשם לשאת בתוצאות מעשיו ולשלם על כך מחיר כבד. מעשיו של הנאשם מעידים על אכזריות ודרך פעולה חסרת מצפון וחסרת לב, כך שלבטח עליו לשאת בתוצאות מעשיו הנלוזים. כל נזק שייגרם לנאשם מביצוע העבירה אינו נזק בלתי צפוי או בלתי מידתי. מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם, ניכר כי הודאתו וחרטתו הינם מהפה לחוץ ונועדו כדי לזכותו להקלה בעונש. גם בעניין של לקיחת האחריות, דומה כי הנאשם אינו מחובר לחומרת מעשיו וספק אם הוא לוקח אחריות עליהם. כמו כן, מצטיירת תמונה לפיה – הנאשם ממוקד יותר בעצמו ודואג לצרכיו, זאת תחת להביע אמפתיה כנה כלפי נפגעת העבירה, או צער וחרטה כנים על מעשיו. אמנם הנאשם הודה בביצוע מעשי העבירה מושא כתב האישום המתוקן. אולם, הודאתו זו באה לאחר שהמתלוננת ושתיים מאחיותיה נאלצו לעלות על דוכן העדים ולעבור את כל הקשיים ואבני הנגף, הכרוכים במעמד רגיש וקשה זה, הן מבחינה נפשית והן מבחינה רגשית. ערים אנו לעובדה, כי לאחר שהליך שמיעת הראיות החל, עובדות כתב האישום תוקנו ולא נותרו על נוסחן המקורי, כך שלא מדובר בניהול הליך סרק. גם עובדה זו, עומדת לנגד עיננו בבואנו לגזור את דינו של הנאשם. עם זאת, אין בידינו להביט על עדותה של המתלוננת דרך המשקפיים של ההגנה לפיה, בעמדה על דוכן העדים זכתה המתלוננת להכרה כנפגעת עבירה ולהזדמנות להוציא את אשר על לבה. בהקשר זה נדגיש, כי אין ספק שעדות המתלוננת ודבריה בפנינו לימדו על הסבל הרב שנגרם לה ועל הקשיים העצומים שהיו כרוכים במסירת עדותה בפנינו".
השופט כאמור גזר 20 שנות מאסר על הנאשם ותשלום פיצוי למתלוננת נפגעת העבירה בסכום של 100,000 ₪