מייד אין יזרעאל – ראיון חגיגי עם אייל בצר

אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל מספר בראיון חגיגי לראש השנה על ההתפתחות המואצת של המועצה, על התוכניות העתידיות, הכעס שלו על הממשלה בכל הנוגע למדיניותה מול החקלאים (“מאז השלטון הרומי לא הייתה ממשלה כל כך עוינת”) וגם על הרצון והצורך לקדם את תכנית “הר בהרן”, יישוב חדש שיקום בעמק, ושיכלול כ- 1000 יחידות דיור. מטרת העל של התכנית: לסייע לצעירים לחזור לעמק, למרות מחירי הנדל”ן ומחירי הקרקעות הגבוהים


בשנים האחרונות מצויה המועצה האזורית עמק יזרעאל בתנופה פיתוח מרשימה. ביטוי לתנופה זו ניתן לראות בכל שטח שיפוטה של המועצה, ביישובים הקהילתיים, בקיבוצים, במושבים ואולי הכי חשוב: בהחלטה של מאות משפחות לקבוע את מגוריהם ומרכז חייהם וחיי ילדיהם בעמק יזרעאל.
בשנים האחרונות המועצה גדלה ומספר התושבים כבר עומד על 39.000 תושבים. רגע לפני ההסבה לשולחן החג התיישבנו לראיון אחד על אחד

על אייל בצר, ראש המועצה, במטרה לשמוע על התפתחות האזור, הפרויקטים המצויים על סדר יומה של המועצה ועוד נושאים רבים וחשובים.

איך אתה מסביר את הגידול בתושבים וכיצד זה בא לידי ביטוי?

“כל שנה מתווספות לעמק שלנו כ-300 משפחות, זה בערך 1000 איש בשנה – כמו להקים ישוב חדש. הצמיחה הזו היא כמובן מבורכת ואנחנו שמחים עליה מאוד, אולם היא גם מציבה בפנינו אתגרים לא פשוטים: אנחנו צריכים להסתדר עם אותה עוגה תקציבית למרות שמספר התושבים עולה והמדינה רק גורעת התקציבים.
אפשר לראות את הצמיחה בעיקר בנתוני החינוך: כ – 9000 תלמידים פתחו השנה את שנת הלימודים בעמק, עוד 2150 ילדי גן ועוד 1300 ילדים מגיל 0 – 3 בגנים בעמק.
את כיתות א’ החלו 750 ילדים – מהגדול במחזורים שידע העמק, כל זה דורש הערכות. אנחנו שמחים שכולם רוצים לבוא לגור במקום הכי יפה וטוב בארץ.”



 


הגידול במספר התושבים מדי שנה מציב אתגרים כפי שציין בצר וגם היערכות עתידית. הגידול גם מלווה בצורך טבעי לפיתוח תוכניות עבודה, שיתאימו לסטטוס הנוכחי של המועצה.


בצר עם תלמידי המועצה. מתגאה בחינוך
בצר עם תלמידים. מתגאה בחינוך

אז איך מתארגנים מבחינת המועצה לגידול דמוגראפי כל כך משמעותי?

“המועצה עובדת על פי תכנית אסטרטגית שהכנו ל-2030, בה בחנו בכל המישורים, את ההשלכות של הצמיחה. השנה, כחלק מכך, קלטנו במועצה מערכת של מידע גיאוגרפי הנדסי וזאת כדי להכיל את כל הנתונים האזוריים בכל תחום ולסייע למחלקות המועצה במתן כלים טובים לתכנון עתידי ומעודכן”, מסביר בצר.
“במקביל, אנחנו מקדמים תכניות אסטרטגיות ביישובים כדי שכל ישוב יתכנן בהתאם – נכון להיום, יש ב-18 מהיישובים במועצה הרחבות והתחדשות מבורכת”.

 

ואיך מחברים בין הותיקים של העמק למשפחות החדשות שמגיעות מכל הארץ?

“כחלק מטיפוח היישובים והרצון לחבר את הקהילות הותיקות והחדשות, נקלטים ביישובי המועצה רכזי קהילה שאמונים על העשייה הקהילתית ביישוב בשיתוף פעולה עם המועצה המלווה אותם, מכשירה אותם ומסייעת להם באמצעים שונים.
עוד כ – 3000 מתנדבים, פעילים בעמק במגוון מסגרות: התושבים שלנו מתנדבים בוועדים המקומיים, באגודות החקלאיות, בבתי ספר, בעמותת ותיקי העמק, במועדוני ותיקים ובמתמיד – בסיורי לילה בעמק, בסיירות הורים, ועדי הורים ועוד ועוד – התושבים שלנו מעורבים והעשייה הזו משדרגת לאין שיעור את העשייה בעמק ואת חיי הקהילה בעמק שלנו”.


 

בעבר המועצה קידמה תכניות חומש ליישובים, האם המודל הזה עדיין קיים?

“כן, בהחלט. אם בעבר הוקדשו תכניות החומש התקציביות של המועצה למבני ציבור ותשתיות ביישובים, הרי שבשנים האחרונות התקציבים מופנים לחינוך, שמרבית תקציבה של המועצה מופנה אליו: בניית גנים, שדרוג ובנייה של מוסדות חינוך.
אנחנו לא מסתפקים בשיפוצי הקיץ שעלו 4 מליון שקלים בשנה, אלא מוסיפים עוד תקציבים להצטיידות ולשדרוג בתי הספר”.


חדש: שביל יזרעאל קק”ל  – במהלך הראיון, מציג בצר את המפה החדשה שהפיקה המועצה – מפת שביל יזרעאל קק”ל.


מאיפה הגיע הרעיון הזה?

“שביל יזרעאל קק”ל הוא פרוייקט דגל חינוכי שסימונו הולך ונשלם בימים אלה: השביל הזה מתחיל מאזור דברת – אחוזת ברק (בית מחנה ישראל) ומסתיים בפסל אלכסנדר זייד.
הוא מחבר את חלקי העמק והכוונה שלנו שהקהילות לאורך השביל ובתי הספר יאמצו את המקטעים השונים וילמדו להכיר את נכסי המורשת, התרבות והנוף של העמק שלנו, מימי החלוצים ועד ימינו אנו.
זה חשוב לאוכלוסיות החדשות והצעירות שמצטרפות אלינו וגם לוותיקים שיגלו פינות חמד חדשות ברחבי העמק שלנו”.


אחד התחומים בו גאים במועצה הוא תחום החינוך, תחום שבו הם זוכים להצלחות רבות בשנים האחרונות.
מדי שנה בשנה מככבת המועצה ברשימות היוקרתיות של הזכאים לאחוזי בגרות בישראל, בשירות המשמעותי בצה”ל, בטייסים שמסיימים את קורסי הטיס של חיל האוויר ועוד.


: בצר עם צעירי העמק צילום: נתנאל גדעוני צ’יז צילום
בצר עם צעירי העמק צילום: נתנאל גדעוני צ’יז צילום

הנוער של העמק מצטיין באחוזי הבגרות, בנתוני הגיוס, בהישגים ספורטיביים וביציאה לשנת שירות, איך מצליחים לשמר את ההצלחות האלו?

“אנחנו משקיעים בחינוך הרבה, הן תקציבית והן בפעילויות נוספות, למשל –  רק בשבוע שעבר, הסתיים בפעם התשיעית – מסע “דרך ארץ” – 217 בני נוער מיישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל, שהתחילו השבוע את לימודיהם בכיתה י”ב, השתתפו במסע ערכי וחוויתי לזכר חמשת בני העמק שנפלו במלחמת לבנון השנייה: יונתן הדסי, אורן ליפשיץ, גלעד שטוקלמן, יניב טמרסון וצור זרחי.
את המסע יזמו חבריהם של הנופלים. כל שנה, אני מגיע לשיא של המסע – המפגש עם ההורים השכולים והטקס המרגש בערבו של היום הראשון למסע, אני רואה שם נוער מצוין, ערכי, שהחוויות האלו מעצבות את תפיסת העולם שלהם.
הם רואים את מובילי המסע וכל הצוות שעושים הכל בהתנדבות, ואלו הדמויות שמהוות להם דוגמא ומנהיגות – זה הנוער המצוין של העמק שלנו”.



 


בחודש החולף עלתה על סדר היום התקשורתי בישראל סוגיית החקלאים.
לדברי החקלאים מדיניות הממשלה גורמת לחיסול הענף ולסגירת משקים.
כבן העמק, הנושא קרוב מאוד ללבו של בצר, שלא היסס להביע את דעתו החריפה בנושא ולעמוד לצד חקלאי העמק ובכלל.


 

“מספר החקלאים שלנו ירד אל מעבר לקו האדום”, בצר בהפגנות החקלאים בחודש האחרון
“מספר החקלאים שלנו ירד אל מעבר לקו האדום”, בצר בהפגנות החקלאים בחודש האחרון

בשבועות האחרונים ראינו אותך הרבה בצמתים בעמק, מפגין עם החקלאים. על מה הכעס הגדול?

“מאז השלטון הרומי לא הייתה ממשלה כל כך עוינת לחקלאות – אמרתי את זה על הממשלה הקודמת ואני אומר את זה גם היום. חקלאות מייצרת מוצרים שאין להם חיי מדף ארוכים. חקלאות לא יכולה להיות שורה בחוק ההסדרים שזו הוראת שעה.
חקלאות היא נושא קרדינלי, מהותי! מעבר לאספקת המזון הטרי, חקלאות היא בטחון, נוף, איכות חיים, איכות סביבה, שמירה על גבולות,
כלכלה – כשמכניסים את החקלאות לחוק ההסדרים זה חוסר הבנה משווע ואי הבנת העומק של הנושא.
המציאות הזו גרמה לכולנו, מועצות אזוריות השותפות למרכז חקלאי העמק – מגידו, גלבוע, גליל תחתון ועמק יזרעאל, חקלאים, ראשי ההתיישבות בכל רחבי הארץ ועוד, לצאת לכבישים ולהפגין, לארגן כנסי הסברה ומחאה, להיפגש עם בעלי תפקידים, כל מה שיכול לשנות את רוע הגזירות שהטיל חוק ההסדרים על החקלאים ועל החקלאות .”

 

מה האיום המרכזי בנושא החקלאות?

“מספר החקלאים שלנו ירד אל מעבר לקו האדום. הבנים שלנו לא רוצים להיות חקלאים כשהם רואים את המציאות הזו ואת העדר הביטחון והיציבות הכלכלית – המדינה שלנו, בטלפון אחד יכולה להרוס לחקלאי מפעל חיים.
החקלאים חיים באימה. אנחנו רואים שרוצים לסגור את רשות השידור וכל התקשורת מלאה בזה, וחקלאים שמפסידים הכל וכל עמל חייהם יורד לטמיון לא מעניינים את המדינה שלנו.
זו בושה. המדיניות של הממשלה הרסנית לא רק לחקלאים אלא גם למדינה כולה.”

 

העליתם את הנושאים האלו מול שרי החקלאות?

“נפגשתי עם כל שר חקלאות שהיה כד כה. לחקלאים יש בעיות יסוד שאינן מטופלות – הזכויות בקרקע לא מעוגנות ומכסות המים גם כן, זה בסיס! אנחנו נמצאים במצב של אי ודאות מתמשך, זה לא עולה בקנה אחד עם הערך הלאומי של חקלאות בישראל – בכל מדינה בעולם שומרים על החקלאים מכל משמר ומבינים את החשיבות של עשייה חקלאית מקומית משגשגת, לא ייתכן שכאן, לא יבינו זאת.
מבחינתנו, מדובר במאבק נחוש שחייב להצליח”.


ביום יום מנהל בצר לו”ז עמוס ותובעני כשמטרת העל שלו ושל העוסקים במלאכה במועצה הוא להמשיך לדאוג לפיתוחה וקידומה בכל תחומי החברה, החינוך, התשתיות, התחבורה, הספורט ועוד.


כבר 15 שנים שהמועצה זוכה בפרס ניהול תקין ואיזון תקציבי. איך עושים את זה?

“המועצה האזורית עמק יזרעאל חותרת למצוינות בכל תחומי פעילותה על מנת לאפשר איכות חיים ורמת חיים הוגנת לתושביה. לעובדים המצוינים של המועצה יש חלק גדול בו בפרס הזה – אנחנו מאוד גאים על קבלת הפרס לאורך שנים רבות כל כך”.

 

בשנים האחרונות העמק שלנו נעשה פקוק מאוד. יש גם תלונות על כניסות ויציאות בעייתיות מישובים. איך יוצאים מהפקקים של העמק?

“לזכותו של משרד התחבורה בראשותו של השר ישראל כ”ץ, חייבים לזקוף את ההשקעה הרבה בכבישים באזורנו, לדוגמא: הכביש מרמת ישי לצומת נהלל – היה כביש דמים, הוא שודרג.
בנוסף, בצמתים נוספים בעמק הוצבו לאחרונה רמזורים – שדה יעקב, בית שערים, מנשיה זבדה, בלפוריה, אנחנו ממשיכים לפעול מול משרד התחבורה כדי לטפל בעוד כניסות ליישובים שמחייבות רמזורים או פתרונות תחבורתיים בטיחותיים טובים יותר, נמשיך לקדם זאת גם השנה. צריך לזכור שרכבת העמק קורמת עור וגידים ממש לנגד עינינו, זה פרוייקט אדיר ומחולל צמיחה גדולה, גם הקרבה לכביש 6 והעבודות הצפויות על כביש 77 עתידות לשדרג את התנועה בעמק, ועדיין, אנחנו ממשיכים לפעול בנחישות לשפר את הבטיחות בכבישי העמק”.


 

• האתגרים לשנים הקרובות: דיור מוגן לוותיקי העמק, מעונות סטודנטים ותכנית הר בהרן

 

מה התכניות המרכזיות של המועצה לשנה/שנים הקרובות?

“מבחינת היצע הדיור בעמק, חשוב לנו לקדם את תכנית “הר בהרן” – שזה למעשה יישוב חדש שיקום סמוך לכפר החורש ויכלול כ- 1000 יחידות דיור, התכנית הזו יכולה לסייע לצעירינו שרוצים לחזור לעמק והיום מתקשים להתמודד עם מחירי הקרקעות הגבוהים.
בשורה נוספת לצעירים, היא קידום מתחם מעונות סטודנטים.  לוותיקי העמק – ייזום תכנית לדיור מוגן שנולדה כתוצאה מתכנית אב לאזרחים ותיקים שערכנו פה במועצה.
במסגרת התכנית עלו צרכים שונים, ביניהם, הרחבת הפעילות של השירותים לגיל השלישי – את זה הגשמנו כבר השנה על ידי פתיחה של שני מועדוני ותיקים מועשרים ושוקקי חיים בעדי וגזית, שנותנים שירותים – מגוון של חוגים ופעילויות לשתי קצוות המועצה שמרוחקים יותר מלב העמק.”

 

ומה אתה מאחל לתושבים שלך לשנה החדשה?

“אני מאחל לכל תושבי העמק והסביבה, שנה שקטה, שנה גשומה ופוריה, שנה של עשייה מבורכת בכל התחומים, ברכות לכל התלמידים שהחלו את הלימודים במערכת החינוך של העמק, לכולם – שנה טובה ומבורכת”.

 

 

כשאיתי פגש את ביבי

|

קטין מעפולה נעדר כשבועיים

|