מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בכינרת חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים

תוצאות המחקר מצביעות על בחירה מכוונת של תושבי המקום לאכול מינים מסוימים של בעלי חיים ועל ההתמחות והתמקצעות מיוחדת של היושבים באתר – בדיג ובציד של דגים ועופות, בדגש על קרפיונים גדולים ואווזים

מחקר חדש של קבוצת חוקרות באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קונטיקט, שפורסם בכתב העת Archaeological and Anthropological Sciences, בחן את מכלולי עצמות בעלי החיים ממקורות ימיים בכפר הנטופי נחל עין גב II, בן כ-12,000 שנים לפני זמננו, היושב על טרסת נחל עין גב כ-2 ק"מ ממזרח לכנרת, מקור המים המתוקים הקבוע הגדול ביותר בלבנט באותה תקופה. תוצאות המחקר מצביעות על בחירה מכוונת של תושבי המקום לאכול מינים מסוימים של בעלי חיים ועל ההתמחות והתמקצעות מיוחדת של היושבים באתר – בדיג ובציד של דגים ועופות, בדגש על קרפיונים גדולים ואווזים, ובעיבוד עורות של חיות שונות לצרכים תרבותיים-חברתיים.
פרופ' נטלי מונרו מאוניברסיטת קונטיקט חקרה את עצמות בעלי החיים באתר. המצאות של עצמות עופות ודגים במכלול בעלי החיים בנחל עין גב II לא הייתה אמורה להפתיע אותה בהתחשב במיקום האתר על גדת נחל עין גב, ובמרחק שני ק"מ מהכנרת. ואכן, נמצאו באתרים רבים באזור הכנרת שרידי עופות ודגים רבים. בימת הכנרת היו באותה תקופה כ-19 מינים שונים של דגים, הגדול מבניהם הוא השפמנון המצוי. כמו כן, עמק הירדן העליון ידוע כיום וגם בעבר כנתיב נדידה מרכזי של ציפורים ועופות, כך שיש מגוון רחב ועונתי של מינים סביב הימה. למעשה, תושבי האתר לא היו צריכים להתאמץ יתר על המידה כדי להשיג מזון לאכילה. אך מעניין במיוחד הוא שהעושר והמגוון הקיימים בבתי הגידול הטבעיים איננו מיוצג במכלול העצמות באתר עצמו, וכי אנו עדים למגוון מאוד מצומצם של מינים ימיים שהובאו לאתר.
למעשה, מעל ל-98% מהמינים הימיים המיוצגים במכלול מורכבים משלושה מינים של דגים גדולים ממשפחת הקרפיונים (בינית גדולת קשקש, בינית ארוכת ראש, חפף ישראלי) ו-96% ממיני עופות המים המיוצגים במכלול קשורים למין בודד של אווז (אווז אפור).
האם מדובר בעדות הראשונה אי פעם לדיאטה אנושית? פרופ' ליאור גרוסמן, מהמדור לארכאולוגיה פרהיסטורית וראשת המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית, שלקחה חלק מרכזי במחקר ומנהלת הפרויקט, מסבירה את חשיבות הממצא: "הממצאים באתר מתייחסים לגבול שבין התרבות הנאטופית והנאוליתית, אז עברו בני האדם לחקלאות ולהתיישבות קבע בכפרים, ולא חיו עוד כציידים לקטים. באתרים אחרים מאותו אזור, כמו ב-'אוהלו II' וב-'עינן' (עין מלאחה), ניתן היה להבחין כי בני האדם הקדמונים היו אוכלים מכל הטוב שסבב אותם, בין אם זה דגים, יונקים וציפורים, ואילו באתר שבנחל עין גב התושבים אכלו רק סוגים מסוימים של דגים וציפורים. הם גם העדיפו לצעוד שני קילומטרים עד לכנרת כדי לדוג את הדגים המועדפים שלהם ולא להסתפק בנחל לידו ישבו. מוזר? לא אם תשאלו את תושבי המקום שכנראה העדיפו לצרוך את המזונות האהובים והמוכרים להם שוב ושוב, בלי קשר לדיאטה".
הבחירה החוזרת והממוקדת של היושבים בנחל עין גב II במינים בודדים מראה על העדפה ובחירה מכוונת במזון מסוים מאוד – בעיקר של מינים גדולי גוף, אך לא של כל המינים הגדולים. החוקרות שיערו כי ייתכן שהבחירה במינים הספציפיים משקפת העדפה תרבותית מסוימת. למשל, השפמנון המצוי הוא הדג הגדול ביותר בכנרת ואולי בעל הערך התזונתי הרב ביותר באותה התקופה, והוא גם יחסית קל לדיג בזמן עונת ההזדווגות באזורים רדודים, אך באופן מובהק לא דגו אותו.

 

 

הכי קרוב להר הגעש

|

לחגוג את הקיץ והחופש הגדול בנמל עין גב בכינרת

|

עפולה: יער האקלים הראשון ניטע בעיר

|