מדור לייף סטייל: זו דעתי- החופש לבחור

מה לראש ממשלת פינלנד ולתקליטנית שומרת מצוות מעמק המעיינות? שירלי יצחק בטור אישי על תבניות בשנת 2022, מגבלות שאבד עליהן הכלח ורב גוניות. צילום: תמר- מיקה כהן

את סאנה מרין, ראש ממשלת פינלנד הכרתי השבוע. מרין בת ה36 כבשה את הרשתות כשהופיעה בג'ינס קצר ומעיל עור בפסטיבל המוזיקה ruisrock בפינלנד. סאנה היא ראש הממשלה הצעירה ביותר שבראש רוב מפלגות הקואליציה שלה עומדות נשים. פינלנד מתוארת כמדינה מתועשת ועשירה, בעלת כלכלת שוק בעיקרה ועם זאת מפעילה מערכת רווחה מפותחת המתפקדת היטב כיאות למדינת רווחה סוציאל דמוקרטית. בקיצור, כנראה שהיא מנהלת את המדינה לא רע. כשחושבים על הסיבה לרעש הגדול סביב התמונה מבינים שחוץ מהעובדה שאישה שמכהנת כראש ממשלה זה עדיין דבר מפעים ולא שגרתי. מעבר לכך, חזותה הלא שגרתית של סאנה, מעיל העור והגינס הקצר שברו עוד קצת את התבנית "המקובלת" וזרקו אותנו אל עבר דימוי אחר של ראש ממשלה מכהנת. דימוי שונה. מטלטל.
גם ראש ממשלה וגם ג'ינס קצר ומעיל עור בפסטיבל רוק?
היא לא אמורה לשבת חנוטה בחליפה ופרצוף עגום סביב שולחן בפלורסנט?
למעשה, ניכר כי נשים לרוב נאלצות לשבור לא רק את סוגיית הגבר/אישה אלא גם את תבנית האישה עצמה ואיך היא "אמורה" להיות מוגשת. מתובנתת, ומתאימה לקופסא.
בסדרת הילדים הותיקה בילבי, אנחנו פוגשות ילדה ששוברת מוסכמות ותבניות כמעט בכל רגע של צפייה. רוכבת על סוס, מגדלת את עצמה, חזקה פיזית מאוד, לבושה מצחיק וסוחפת בייחודה את כל מי שפתוח לקבל אותה כפי שהיא. כל השאר נשארים להזעיף פנים מהצד ולהתעלף למראה של עוד מוסכמה שנשברת אל מול עיניהם ההמומות.
עבורי, השאלה המהותית היום היא האם ב2022 אישה /נערה חייבת לבחור אם להיות או כזו או כזו? האם באמת עליי לבחור אם להיות חזקה או חלשה? דתית או חילונית? ג'ינס קצר או חליפה? משרד הייטק נוצץ או בקתה? אמא במשרה מלאה או אשת קריירה?
האם אלו בחירות אמיתיות שמשרתות אצלנו ערך אמיתי או שאולי משקפות מגבלות ואיסורים מושרשים, חיצוניים וישנים שאבד עליהם הכלח? ואולי דווקא הרב גוניות בקרב נשים היא המקור לעוצמתן וכוחן?
האם נשים היום יכולות. תנחשו מה. לבחור להיות גם וגם וגם וגם.
אני סבורה שכן.

• הדרך למימוש עצמי

באחת מהופעות הקיץ שאני כל כך אוהבת ללכת אליהן, הכרתי את רוני.
אישה דתית שומרת מצוות שבחרה לנפץ תבניות, לגור במושב בעמק המעיינות ולעשות לפרנסתה את חלומותיה. היא דיג'י. (תקליטנית)-כך בדיוק.
לפני 6 שים החליטה רוני לקחת את גורלה בידה, לשנות את מסלול חייה וללכת אחר ליבה. בעקבות אילוצי החיים, עזבה רוני את עבודתה עם נשים בעלות צרכים מיוחדים והצטרפה לקורס דיג'י בירושלים של מירי פטל ומאז היא מתפרנסת למחייתה בתיקלוט בארועים מעורבים.
גם הבחירה לתקלט לקהל מעורב ולא רק לנשים הגיעה מתוך עולמה האישי והאופן בו חונכה.
לתפיסתה, היא באה לשמח וכלל לא מפריע לה אם מדובר בגברים או נשים. בבחירותיה האמיצות, יצרה רוני לעצמה את מרחב החיים שבו היא מצאה לנכון לגדל את משפחתה. אחד הדברים שעלו עם רוני בשיחה זו העובדה שעבור נשים ישנה לא רק ההתמודדות עם עצמנו, לגבי מה נרצה לעשות וכיצד נרצה לחיות, אלא בנוסף להכל ישנה גם הסביבה שבוחנת ובודקת כל הזמן אם את "נכנסת" לתבניות המקובלות עליה או שמא רחמנא לצלן העזת לצאת מהקופסא.
אם כך, מסע החיים ובפרט אצל נשים רצוף לעיתים בתבניות רבות אותן יש לפרוץ.
מצד אחד יש כאן בשורה מבעסת- נשים עדיין צריכות להשקיע כל כך הרבה בדרכן למימוש עצמי. מצד שני עם ההבנה שהסביבה היא זו שמתבנתת וזה איננו גורל קבוע מראש, מגיע גם כוח גדול. החופש לבחור בלהיות כל הדברים שנכונים לי- נמצא אצלי. שאלת הבחירה היא למעשה שאלה פנימית והתשובה לה איננה נמצאת בסביבה.
ועל כן מי שיבחר אם תהיי אמא או אשת קריירה, אם תלחצי יד לגבר או תתקלטי מול גברים או תנהלי מדינה ותלכי בג'ינס קצר ומעיל עור – הוא רק את. ואולי ב2022 אישה לא חייבת ללכת בדרך שמקובל להיות.
אלא בדרך שמקובלת עליה לחיות.

"הלב שלי החזיר אותי לעפולה"

|