מדור הבריאות: סינדרום "אם כבר אז כבר" 

ציפי ליבנה, אחות מוסמכת, מטפלת בהתמכרות לסוכר, עורכת סדנאות קבוצתיות ותכנית ליווי אישי, מרחיבה בטור אישי על הסינדרום שכולנו בעצם מכירים"אם כבר אז כבר"! שקורא בעיקר בחגים בהם האוכל הוא חלק מהחגיגה

לקבוצה האחרונה מוקדשת טור זה, ואל תשלו את עצמכם שזה רק אתם, זה קורה להרבה אנשים. זהו, זה קרה. עכשיו מגיעה שאלת המיליון קלוריות. בשלב הזה, של החג יש סכנה ליפול ל"סינדרום – אם כבר אז כבר".
ייתכן שאתם מרגישים אכזבה, רגשי אשמה או תסכול. ואז קול נכנס לראש: "נו, הדיאטה (שוב) הלכה, ממילא אכלת מלא שטויות החג הזה, אז אם כבר קלקלת נשחרר את הרסן, ואחרי חנוכה אקח את עצמנו בידיים ונחזור למוטב".
טעות! כך נכנסים למעגל קסמים של אכילה בלתי מבוקרת הגולשת לעוד יום ועוד יום, ואז מגיע השלב ש"חזרה למוטב" נראית משימה בלתי אפשרית. האשליה הגדולה ביותר היא שאחרי יום או יומיים של אכילה בלתי מבוקרת החזרה לאכילה תהיה קלה ואוטומטית. ההיפך הוא הנכון.
ככל שה"מעידה" קטנה יותר, ככה קל יותר לחזור למוטב. באווירה התזונתית של היום קשה לאכול בריא וזה לא פלא שגם מי שרוצה לעשות כך מועד לפעמים. כולנו בני אדם, וקורה שלא מצליחים כפי שציפינו, גם באוכל.
באכילה נבונה הרעיון הוא להתייחס למעידה ככזו  – מעידה שמיד מתיישרים ממנה, במקום ליפול ל"סינדרום – אם כבר אז כבר". אכלתם לא בהתאם לציפיות או לתכנית? תעצרו הכי מוקדם והכי מעט שאפשר. תסלחו לעצמכם, תורידו את האבק ותמשיכו הלאה. הגישה הזאת תשמור עליכם מהשמנה – יותר מכל דיאטה.

באהבה, ציפי ציפי ליבנה, אחות מוסמכת, יוצרת "שיטת היעד", עורכת סדנאות "משקל בריא וראש חופשי" לקבוצות, לזוגות ובליווי אישי.

בציר 66': בראסרי חדש בכפר תבור

|

רוצו על זה: תחרות מטרה

|

לוקחת את המשחק ברצינות

|