מלבד מקרים של משמורת משותפת אשר רווחים מאד לאחרונה, ברוב המקרים, ההורה המשמורן על הילדים הינו האם, במיוחד לאור חזקת הגיל הרך, לפיה קטינים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם. משכך, רובם ככולם של הסדרי הראייה חלים למעשה על האבות.
למרבה הצער ישנם לא מעט מקרים בהם נקבעו בפסק דין או בהסכם זמני שהות בין אב לילדיו אשר אינם מקוימים בפועל.
הסיבות לכך רבות והן יכולות לנבוע בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הילד או קושי שמערימה האם עצמה, אך במקרים רבים דווקא האבות הם אלו שמפרים את הסדרי הראייה.
ניסיון החיים מלמד כי הפרת הסדרי הראיה ע"י האבות במקרים רבים נובעת מכך כי הם מצויים בזוגיות פרק ב' או שנישאו בשנית והזוגיות/המשפחה החדשה גורמת לדילול המפגשים ותדירותם.|
בתי המשפט בארץ מתייחסים בחומרה להפרת הסדרי הראיה, וזאת בשל החשיבות הרבה המיוחסת לשמירת הקשר בין הילד להוריו, במיוחד בעת גירושים. לא פעם נקבע בפסיקה כי זמני שהות (הסדרי ראיה) הינם בגדר זכות של הילד ולא בגדר בחירה של מי מהוריו, ועל כן הם אינם רשאים להפר זכות זו.
במסגרת הליך תמ"ש 3589-02-11 פלוני נ' פלונית, סקר בית המשפט את הספרות הענפה הקיימת בנושא זה.
בין היתר בית המשפט ציין כי הקשר ההדוק, התכוף והסדיר בין הקטין לשני הוריו, הוכר כאבן בוחן להתפתחות תקינה של קטינים, וליכולתם לעבד בצורה טובה יותר את משבר הגירושין.
עוד נקבע כי חשיבות הקשר עם האב להתפתחות ילדו אינה נופלת מזו של האם. ממצאים לגבי מחקרים בילדים שגדלו בהעדרו של אב העלו חרדת נטישה, פגיעה נפשית ארוכת טווח, חסך בהתפתחות זהות מינית לגבי שני המינים, ופגיעה אף בתפקוד הקוגניטיבי.
בית המשפט ציין כי חשיבותו של הקשר בין המשמורן ובין ההורה שאינו משמורן, מצויה בלב לבה של בחינת טובתם של קטינים. הורה הפוגם באיכות הקשר, פוגם למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד. משכך לא רק למען מראית המערכת יש לאכוף את סדרי הביקור, אלא ובעיקר שמירה על טובת הקטינים והגנה על שלומם.
להסדרי הראייה חשיבות עליונה להתפתחות תקינה של הקטינים, ויכולתם לבנות קשרים זוגיים והוריים בעתיד. הסדרי הראיה משמרים להם דמות אב ואם, מסייעים בגיבוש זהותם. סדירותם ותכיפותם של ההסדרים משמשים אבני בוחן לכך.
• הסנקציות בגין הפרת זמני שהות (הסדרי ראיה) על ידי האב
לאור הגישה המייחסת כאמור חשיבות עליונה לקיום הסדרי הראיה, בתי המשפט בארץ נוהגים להטיל סנקציות על אבות שהפרו את הראייה באופן משמעותי, עד כדי ניתוק קשר, וכאשר כל האמצעים האחרים שננקטו על מנת שהאב יקיים את הסדרי הראיה, לא הועילו.
המצב האידיאלי הוא לרבוע כבר בהסכם או בפסק הדין מנגנון ולפיו הפרת ההסדרים תגרור סנקציה שניתן לגבות אותה במסגרת ההוצל"פ. במצב בו לא נקבע מנגנון שכזה, תתאפשר פניה לבית המשפט במסגרת פקודת ביזיון בית משפט, הטלת סנקציה כספית ובמקרים חריגים גם פיצוי כספי. כמובן שיש להוכיח תביעה/בקשה זו ככל תביעה אחרת.
הסנקציות שבית המשפט יטיל בגין הפרת הסדרי הראיה הינן תשלומים כספיים על האב: ראשית, נהוג להטיל תשלום קנס על האב בגין כל מפגש שמופר על ידו.
שנית, הפרת הסדרי הראיה נחשבת גם כשינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את הגדלת סכום המזונות.
שלישית, נהוג להטיל על האב תשלום דמי טיפול במידה והאם נאלצה לטפל בילד עקב הפרתו את הסדרי הראיה, ונגרמו לה נזקים כספיים עקב כך. מדובר בנזקים כגון האובדן זמן עקב איתור בייבי-סיטר ועלות שעות עבודתה, אובדן שעות העבודה עקב הצורך לשמור על הילד, פגיעה ביכולתה לפתח לקריירה לטווח ארוך עקב הצורך לצאת מוקדם מעבותדה וכדומה.
במידה והמדובר באב שהזניח את ילדיו באופן חמור, אשר גרם להם לנזקים חמורים של כאב וסבל עקב כך, ניתן אף לחייבו בתשלום פיצויים לילדיו בשל נזקים אלו.
כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 2034/98 אמין נ' אמין. סעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות מטילים על ההורים חובה וזכות לדאוג לקטין ולנהוג לטובתו כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. לפיכך, מי שהפר חובה זו, עלול להיתבע בגין הנזקים שנגרמו לילדיו עקב כך.