"להורים קשה, לא לימדו אותם על חיי המין כשהם היו נערים"

היא חדה, לוחמת, ממוקדת מטרה ולא מתפשרת. מירי גולן מקיבוץ בית השיטה התמסרה בעשור האחרון לנושא 'מיניות בריאה' והמסר שהיא מעבירה מדבר על כך שאנו בשעת חירום ו-"צריך לצלצל בפעמונים" בכדי לטפל בשינוי תפיסת המין בקרב בני הנוער. בראיון מרתק היא מדברת על החשיפה המסוכנת שלהם לפורנו ("הם צופים בסרטים המעוותים את המציאות"), השיחות האישיות עם ילדיה על מין ("אני מדברת איתם בחופשיות רבה") והחזון שלה ("צריך להשקיע בחינוך ובמניעה").
מאת: אפרת שלם

המהפכה הטכנולוגית – וירטואלית המואצת בעשור האחרון הביאה ליתרונות גדולים מחד, ולחסרונות גדולים, מאידך. אחד הנושאים שנפגעו ממהפכה זו קשור לאלימות המינית של בני הנוער. מקרי אונס תופסים כותרות השכם וערב בכל אמצעי התקשורת כשלא פעם החשודים הם נערים בשנות העשרה המוקדמות לחייהם והקורבנות הן צעירות.
אותה מהפכה מדוברת גם הביאה לכך שהנוער מוצף בסרטי פורנו קלים להשגה והוא צורך אותם בתדירות גבוהה ברשתות החברתיות, בפייסבוק, במחשב, בסמרטפון, באינסטגרם והא ללא כל סינון ובקרה. סרטים אלה מתארים מצבים לא מציאותיים, מוגזמים, ומעוותים. כאשר בתי הספר לא מקדישים לנושאים אלה חשיבות והדרכה ראויה – נוצר בלבול ושחיקה בערכים המוסריים הבסיסיים.

• "הילדים לא מבדילים בין מציאות לדמיון"

באתר 'המרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית' מפורסם כי: אחת מתוך 1 – מוטרדת מינית. אחת מתוך 3 – מותקפת מינית, אחת מתוך 5 – נאנסת ואחת מתוך 7 – חווה גילוי עריות.
המספרים מעידים שאנחנו חיים במציאות שנעשית יותר ויותר אלימה, כאשר גורמי החינוך, בתי הספר, הצוותים החינוכיים וההורים עומדים ממול חסרי ישע.
מי שלקחה את הנושא בצורה רצינית, מעמיקה ודחופה היא מירי גולן, 48, מקיבוץ בית השיטה שלרגע נראית כמו הילד ההולנדי המנסה לחסום את הסכר באצבעו. "צריך לצלצל בפעמונים", היא זועקת, "הילדים שלנו נמצאים בסיכון בכל רגע נתון 24/7".


"גיל הפעילות המינית הולך ויורד בשנים האחרונות, אבל למורים ולהורים אין מענה, הילדים צמאים לידע, למישהו שיקשיב ויעשה להם סדר"



גולן, בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, ומנחת סדנאות בתחומים שונים, התמסרה בעשור האחרון לנושא 'מיניות בריאה' כתוצאה מהמצב המתדרדר. היא פיתחה סדנה ייחודית הנקראת 'להיות אני – מגדר, מיניות, זהות', ועימה היא עוברת בין בתי הספר ברחבי התנועה הקיבוצית ובארגונים שונים. "החשיפה לחומרי פורנו בגיל צעיר ללא תיווך, הסבר והדרכה", ממשיכה גולן, "מייצרת ילדים מבוהלים ומבולבלים. הם לא מבדילים בין מציאות לדמיון. המציאות הזו קוראת לי לדגל בכל בוקר מחדש".

למה את מתכוונת כשאת אומרת שהמצב מתדרדר?

גולן: "הפורנו זמין לילדים בטלפונים בכל רגע, הוא אצלם ממש ביד. הם צופים בסרטים המעוותים את המציאות. במפגש בין נער ונערה, הנער חושב שהוא 'יודע' לבצע חדירה, והנערה סומכת עליו ומצייתת. זו פגיעה מינית, למרות שאין בה, כביכול, אלימות. על הביטחון המופרז הזה יושב גם לחץ חברתי שמניע את הגלגלים. ישבתי עם בנות בכיתה ו' ושאלתי – איך קוראים לאבר המין של האישה? הן לא ידעו. זרקו כל מיני שמות, ובסוף סיכמו על 'פין'. הבורות עצומה. בתי הספר לא מתמודדים עם הבעיות, מקסימום היועצת נכנסת לכיתה לשעה-שעתים. גיל הפעילות המינית הולך ויורד בשנים האחרונות, אבל למורים ולהורים אין מענה, הילדים צמאים לידע, למישהו שיקשיב ויעשה להם סדר".

• מצב חירום

הרזומה של גולן מעורר התפעלות, הוא כולל רשימה ארוכה של קורסים והכשרות שהמשותף ביניהם הוא מעורבות חברתית. כך למשל רשומים בו קורס למניעת הטרדה מינית בקהילה, קורס גישור, קורס על מעמד האישה, קורס פיתוח משאבים בארגונים לשינוי חברתי, קורס בתחום שיקום תעסוקתי וטיפול בנפגעי פעולות איבה ועוד.
17 שנים עבדה גולן בביטוח הלאומי בשיקום נכים ואלמנות, יעוץ לקשישים, הנחתה סדנאות להעצמת נשים במגזר הערבי, והנחתה סדנאות בארה"ב. כמו כן היא מתנדבת במרכז יעוץ ומידע לנוער בחיפה הנקרא 'דלת פתוחה', עו"ס במכינה הקדם-צבאית של נערות בקיבוץ שריד, הקימה את 'מרכז עוצמה' במוא"ז הגלבוע, ניהלה את מערכת החינוך הבלתי פורמלי בבית השיטה, וכל זה עדיין רשימה חלקית. היום היא גם מספיקה ללמוד באוניברסיטת חיפה להיות 'מטפלת מינית' (סקסולוגית) לימודים של שנתיים וסטאז'.



כשגולן מדברת על המציאות הקשה עיניה בורקות מכעס, היא לא עושה חשבון לאף אחד, לא לבתי הספר ולא להורים. אם בעבר היה מדובר על אונס של אחד מול אחת, היום מדובר על קבוצות. אחד אונס והשאר מסתכלים, כשמבחינה פלילית גם הם אשמים.
מכיוון שמדובר במצב חירום החליטה גולן להקדיש את העשור הזה לטיפול בשינוי תפיסת המין בקרב בני הנוער. שמה הולך לפניה והיא מוזמנת לבתי ספר, לשיחות עם הורים, נערים, וצוותי חינוך. היא חדה, עניינית, לוחמת אמיתית.

איך מתנהלת סדנה כזו?

גולן: "סדנה לנערים כוללת 5-6 מפגשים. היא מתנהלת באווירה של כבוד ופתיחות. יושבים במעגל, מייצרים שיח בטוח, נינוח, המאפשר לדבר על הכול: על מהי מיניות בריאה, הגדרת התפקידים, השפעת הפורנו, אמצעי מניעה, עם דוגמאות מוחשיות. אני מדברת על הדרגתיות בקשר הבין-זוגי, על שלבים מקדימים, על מין אוראלי, אני מדברת על מחלות מין, קרום הבתולין, על שילוב של אלכוהול ומין ועוד. ומעל הכול – הקשבה לגוף שלי, מה נכון לי, והקשבה אחד לשנייה. הם מדווחים על פעילות מינית כבר בגיל צעיר. הנערה-ילדה סומכת על הבן שהוא בר סמכא, ומסכימה לגחמותיו. זה המסר הנשי שהיא מקבלת, ואותו היא תפנים. בשיחה שלנו אני מבהירה מהי מיניות בריאה, ומחזקת קשר המבוסס על רצון והסכמה, על כבוד ואחריות. בסדנה להורים אני נותנת כלים להתמודד עם תכנים פורנוגרפיים, כלים לזיהוי מצבים בהם ההורה יוכל לדבר עם בנו/בתו. להורים קשה, לא לימדו אותם על חיי המין כשהם היו נערים. ככל שההורים ישוחחו עם ילדיהם על הנושא, גיל תחילת קיום יחסים יעלה".

עם הילדים הפרטיים שלך את מדברת על הכול?

גולן: "כן. אני מדברת איתם בחופשיות רבה. לא מזמן בני הבכור (22) ביקש ממני עצה לגבי חברו שהכניס את חברתו להריון. כמובן שמיד נרתמתי לסייע. החזון שלי – הוא ליצור קהילה שיהיה בה שיח חופשי ובריא בין כל השותפים: הורים, צוות חינוך בלתי פורמלי, ילדים ונוער. לא הרצאה אחת או שתיים, אלא התאמת תוכניות לימוד בנושא המין. אני מאמינה בתהליכים ארוכי טווח, ומעדיפה להשקיע בחינוך מיני ובמניעה".
גולן מתנדבת גם מענה טלפוני 24 שעות ביממה ב'דלת פתוחה', והיא עונה על טלפונים בשעות הלילה. היא רואה את העשייה שלה כשליחות. "זה מה שמעיר אותי בבוקר", היא אומרת, "אני יודעת שעל ידי העשייה שלי, מנעתי את האונס הבא, וזה סיפוק גדול".