ידי הזהב של רדיק

כמה בעלי מקצוע אתם מכירים שמעצבים ומרפדים ספות, כורסאות, וכיסאות, מייצרים תיקים, משחיזים סכינים, מתקינים רשתות והרשימה עוד ארוכה. כזה הוא רדיק יוסופוב, הבעלים של מרפדיית "ידי זהב" בעפולה שמאחוריו 25 שנות ניסיון בתחום. בראיון מיוחד הוא מספר על האהבה לעבודת העיצוב והייצור, התגובות האוהדות של הלקוחות שמגיעים אליו מכל רחבי הארץ, וגם: על הקשר הייחודי שלו עם "פפיטו" ו"פ'רה"- שני תוכים שיושבים בכלוב במרכז בית המלאכה שלו. צילום: שיר רותם

כשפוגשים את רדיק יוסופוב, בן 50, הבעלים של מרפדיית ידי זהב באזור התעשייה בעפולה, קשה להתעלם מהחיוך והאנרגיות החיוביות שסובבות אותו במקום עבודתו ב-25 השנים האחרונות. להבדיל מהרבה אנשים אחרים, רדיק מגיע מדי יום ביומו בשמחה לבית המלאכה שלו, החל משמונה בבוקר ועד שעות הערב המאוחרות – ומתחיל לרפד, לעצב, לייצר ולהגשים חלומות של לקוחות שמגיעים אליו מכל רחבי עפולה והעמקים ומערים נוספות ברחבי ישראל, בעיקר בעקבות המלצות חמות על איכות עבודותיו.

בטרם הפך לרפד עסק רדיק בתחום החייטות והנגרות מה שהגביר את המקצועיות שלו בעת שעבר לעסוק בתחום הריפוד. את העיצובים הוא מייצר בעיקר בעקבות צילומים שמבקשים הלקוחות או דרישה כזו או אחרת. כאיש מקצוע בכל רמ"ח איבריו הוא מרפד בבית המלאכה שבו מאות בדים ועיצובים, בשלל גוונים, ספות, כורסאות, כריות, בגדים, כיסאות לאנשים פרטיים, מסעדות וראשי מיטה. במקביל הוא מייצר ומעצב תיקים, משחיז סכינים, מתקין רשתות לחלונות, מעצב כיסויי הגה עם כיתובים ומזרונים לבעלי חיים והרשימה עוד ארוכה.



"יש לי המון סבלנות לעבודה שלי, זה חשוב מאוד לכל מי שעוסק בתחום הריפוד", אומר רדיק בראשית הראיון, "אני פרפקציוניסט ולא משחרר עבודה לפני שהיא מושלמת, לא פחות. הלקוחות מגיעים אליי עם ציפייה מסויימת ואני משתדל לעשות את המקסימום בכדי שהם ייצאו בשערי בית המלאכה שלי עם חיוך. לכל לקוח יש את הצרכים שלו, את השגעונות שלו, הראייה איך הוא רוצה את ההדום, הספה, הכסא לילד או הריפוד לסלון. אני כמובן מייעץ ומסביר מה יותר מתאים ומה פחות, מה קל יותר לנקות ומה יותר מורכב וכמובן מסביר גם את טווח המחירים לכל סוג ריפוד ועבודה".

לא פעם מרגיש רדיק שהוא מגשים חלומות עבור אנשים שנעזרים במקצועיות שלו לעצב את הבית בצורה מרשימה ועדכנית. במהלך העבודה הוא גם אחראי בעצמו לחלק מהעיצובים, החל מראשית העבודה ועד סופה. "אני נהנה מכל תהליך, מהחשיבה, מהעשייה עצמה וכמובן ההתאמה ללקוח. אני מקפיד לעבוד עם הבדים האיכותיים ביותר למרות שבשוק מצויים בדים זולים. הצבתי לאורך השנים סטנדרט מסוים ואין לי כל כוונה לסטות ממנו. אני לא יכול לקחת כסף מלקוח סתם ולא להעניק לו את המוצר האיכותי ביותר. בית המלאכה הוא הבית שלי ובו אני הופך חלומות של אנשים למציאות ועל כך אין מאושר ושמח ממני. אני חושב שהעובדה שאני עובד בתחום יותר משני עשורים מדברת בעד עצמה".

בזמן הראיון מתקשר רדיק עם שני תוכים שנמצאים לצידו כבר שנים. הראשון "פיפיטו" והשני "פ'רה". לדברי רדיק השנים הם חלק בלתי נפרד מבית המלאכה ומתקשרים עמו בצורה מדהימה, "הם למעשה מאפשרים לי להתרכז בעבודה בצורה יותר טובה", הוא אומר בחיוך לסיום.