חבר מביא חבר: מהתיכון עד לגדוד המובחר בחטיבת הנח"ל

רב"ט דניאל אלדר מקיבוץ גלעד ורב"ט שי לי מקיבוץ הזורע עברו יחד כברת דרך ארוכה, מבית ספר התיכון, מתחת לאלונקה ועד לסיום מסלול לוחם בגדס"ר בחטיבת הנח"ל. צילום: דובר צה"ל

רב"ט דניאל אלדר מקיבוץ גלעד ורב"ט שי לי מקיבוץ הזורע שבמועצה האזורית מגידו עברו יחד כברת דרך ארוכה, החל מתחילת היכרותם כתלמידי תיכון – וכעת בשרותם כלוחמים בחטיבת הנח"ל.
החיבור בין השניים התפתח לחברות אמת כבר בכיתה ז', ומשך אותם כאמור גם לשירות הצבאי – כשהם מסכמים בימים אלה דרך מרגשת. במשך שנה ושלושה חודשים, תקופת המסלול, התאמנו השניים יחד בכדי לשמש כלוחמים בגדס"ר נח"ל- הגדוד המובחר בחטיבה. לפני מספר ימים הם סיימו את הכשרתם ויתחילו לשרת כלוחמים סדירים.


מעבר לפטריוטיות שלהם דניאל ושי הם צעירים מיוחדים, בעלי תחומי עניין מגוונים ורצון עז לתרום לקהילה



רב"ט אלדר, רוכב מכיתה א' על סוסים. הוא למד רכיבה במשך שנים ובזמן הצבא עדיין מקפיד לרכוב להנאתו בסופי השבוע. בעתידו הוא חולם לשלב את תחום החינוך יחד עם הרכיבה על סוסים.  טרם שירותו הצבאי הוא יצא לשנת שירות בשומר החדש שם עסק בחקלאות והגנה על השטחים.
|רב"ט לי, מקיבוץ הזורע, התאמן לפני הצבא  בטאקוואנדו. הוא הגיע לחגורה שחורה, עשה קורס מדריכים בתחום, הדריך בקיבוצו והיה שם מורה לטייקוואנדו. לצד זה הוא התחרה בארץ ובחו"ל. לפני שירותו הצבאי עשה הוא יצא לשנת שירות בכפר הנוער נווה הדסה, שם עבד עם חניכים בכיתות  ז'- יב'.
"אני ודניאל הכרנו כבר ביום הראשון של הלימודים בכיתה ז'", משחזר רב"ט לי, "מיד הפכנו חברים מאוד טובים. רוב הזמן היינו מסתובבים ביחד, כמו צמד. עד כיתה י' היינו יחד בבית הספר, אבל דניאל עזב לפרויקט 'הילה', פרויקט לחינוך אקסטרני. הקשר בינו תמיד היה טוב, אבל בתקופה הזו הרגשנו שקצת התרחקנו, כבר לא ראינו אחד את השני כל יום, היינו נפגשים מדי פעם אבל זה לא היה אותו הדבר. בכיתה יב' לקראת שנת השירות, חזרנו לדבר הרבה יותר וממש חידשנו את הקשר ביננו. נפגשנו יחד בכל סוף שבוע. עכשיו בצבא אנחנו מרגישים שממש התאחדנו. אנחנו כל היום נמצאים יחד, ואז כשאנחנו חוזרים הביתה, אנחנו שוב נפגשים."

• מישהו לסמוך עליו

רב"ט שי לי גם מספר על הרגע בו נודע להם כי הם שובצו לאותה החטיבה: "גילינו ששובצנו יחד לשרת כלוחמים בנח"ל ושהגיוס שלנו הוא באותו התאריך. ממש התלהבנו ושמחנו שיש לנו מישהו שאנחנו מכירים מהבית. זו גורם להרגשה טובה. אתה יודע שלא משנה מה יקרה, יש לידך מישהו שאתה סומך עליו. בהמשך החלטנו ששנינו ניגשים גם לגיבוש לגדס"ר. זו  הייתה החלטה שכל אחד מאיתנו גיבש בנפרד, אבל כשגילינו ששנינו רוצים בזה. זה מאוד חיזק אותנו ונתן לנו מוטיבציה".

• "אנחנו מוכנים להיות לוחמים"

רב"ט אלדר מספר אף הוא על חווית השירות עם חבר מהבית  "מההתחלה זה נורא הקל עלי, לדעת ששי מתגייס יחד איתי. בטירונות זה היה הכי משמעותי, לדעת שתמיד יש לך חבר שאתה יכול לפנות אליו. זו התקופה אתה מנסה לרכוש חברים ולהשתלב, למצוא את המקום שלך בין כולם ולהבין את המסגרת החדשה הזו. כשמגיע איתך חבר טוב מהבית זה מאוד מקל."



על המסלול סיפר רב"ט אלדר: "קשה לי להסביר את רמת ההתרגשות. היינו בהכשרה שנה ושלושה חודשים, זו הייתה תקופה מאוד משמעותית ולא קלה. באימון תמיד מאתגרים אותך, דוחפים אותך להיות הכי טוב שאתה יכול. לחשוב שאחרי כל כך הרבה זמן ומאמץ, אנחנו נהיה סוף סוף לוחמים זה בלתי יאמן. עבדנו בשביל המטרה הזו המון, היה לא פשוט, אבל אני חושב שאנחנו מוכנים להיות לוחמים. זה כיף לדעת שאני מגיע לגדוד עם חבר טוב".

מה היה הרגע משמעותי בשירות שלכם עד כה?
רב"ט לי: "במסע הכומתה, לקראת סוף המסע, היינו שנינו מתחת לאותה אלונקה ביחד, אחד לצד השני. ידענו שאנחנו נהיה הרבה זמן ושאנחנו יחד עד סוף המסע ככה, ושנסיים את המסע כשאנחנו ממש כתף אל כתף. זה נתן לנו את הכוח שהיינו צריכים כדי להמשיך ".
רב"ט אלדר: " זה היה רגע הזוי. אם יש מישהו לסיים לצידו מסע כומתה, זה רק שי".