"התובעת חוותה השפלה, ניצול והתעללות מינית דווקא ממי שהיה אמור לטפל בה"

פס"ד בתביעת אישה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה ראש ישיבה וקהילה. המחשה: צילום- אלכס אקופיאן

השופטת עירית הוד, מביהמ"ש המחוזי נצרת, פסקה דין בתביעת אישה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה ראש ישיבה וקהילה. האישה מאמינה, בת 39, נשואה ואם ל- 3 ילדים.
היא הגישה תביעה כאמור לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה הנתבע ששימש כראש ישיבה ורבה של קהילה מספר שנים.
בגין עבירות אלו הורשע הנתבע בגרם מעשה אינוס וגרם מעשים מגונים בנסיבות אינוס והוטל עליו עונש מאסר בפועל ופיצוי כספי לתובעת בסך 25,000 שקלים. הנתבע הורשע בגין פגיעה בשמונה מתלוננות והתובעת היא אחת המתלוננות.
הנתבע שימש כראש ישיבה בעיר. על פי כתב האישום המתוקן בו הורשע הנתבע, הוא ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו כדי לבצע עבירות מין במספר נשים שפנו אליו מתוקף מעמדו הדתי – רוחני.
במהלך שנת 2005, בעקבות קשר שניהלה התובעת עם תלמיד של הנתבע, שראה בנתבע כבר סמכא, יצרה התובעת קשר עם הנתבע וסיפרה לו על חייה ומשברים שחוותה לרבות פגיעה מינית שחוותה בעברה.
התובעת היא אישה מאמינה ונתנה אמון רב בנתבע אותו ראתה כרב מכובד ובכוונותיו לסייע לה והאמינה לנתבע שאמר, כי היא זקוקה לתיקון. על רקע האמור, בין השנים 2006-2015 במספר הזדמנויות פעלה התובעת בהתאם להוראות הנתבע ושלחה לו לבקשתו, תמונות של גופה העירום. בנוסף, לבקשת הנתבע, חשפה התובעת את גופה בפני הנתבע בשיחות וידאו.
מהתסקיר שהוגש בעניינה של התובעת בהליך הפלילי עולה, כי הנתבע רכש את אמונה של התובעת והיווה עבורה דמות סמכותית דתית. הנתבע ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו לשם ביצוע מעשים מגונים בתובעת בהסכמה לכאורה שהושגה במרמה באצטלה של תיקון רוחני. הפגיעה הבולטת ביותר נובעת מההתפכחות וההבנה, כי התובעת הולכה שולל על ידי אדם בו נתנה אמון מלא וראתה בו דמות בעלת סמכות רוחנית ודתית משמעותית, דבר המעצים את תחושת האשם וערעור הביטחון בעצמה ובאחרים.

• "במעשיו של הנתבע מתקיימת עוולת הרשלנות"

בטענות התובעת נכתב כי "במעשיו פגע הנתבע באוטונומיה של התובעת תוך פגיעה בכבודה כאדם וכאישה. מעשיו של הנתבע מקיימים את יסודות עוולת התקיפה כמשמעותה בפקודת הנזיקין. הנתבע לשם סיפוקו המיני, הציג לתובעת עובדות בידיעה שהן כוזבות תוך כוונה להטעותה. במעשיו של הנתבע מתקיימת עוולת הרשלנות".
בטענת הנתבע נכתב: " תביעת התובעת מונעת מטעמים זרים. לתובעת לא נגרמו הפסדי שכר בעבר ותיאורה את הנזק כללי. הנזקים הנטענים הם מופרזים תוך ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע. הנתבע שילם לתובעת פיצויים במסגרת גזר הדין. ככל שייקבע שעליו לשאת בתשלום פיצוי כלשהו, יש לנכות מהפיצוי כל תשלום שקיבלה התובעת מגורם כלשהו וכן פיצוי שהושת עליו במסגרת גזר הדין".
התובעת הגישה חוות דעת מטעמה של הפסיכיאטר ד"ר מאיר צור. בהתאם לחוות דעתו של המומחה, התובעת סובלת מתסמונת פוסט טראומטית חלקית וסובלת מפגיעה קלה-בינונית בתפקוד הנפשי, חברתי ותעסוקתי עם תסמינים קלים מתמשכים. מצבה הרפואי מקנה לה נכות לצמיתות בשיעור 15%.

• "המעשים בוצעו במסגרת של "טיפול" תוך ניצול יחסים של רב כלפי מאמינה"

"אין צורך להכביר במילים אודות הכאב והסבל שהם מנת חלקה של התובעת שחוותה פגיעות מיניות במסווה של סיטואציה שהיא חוותה אותה כטיפולית", כתבה השופטת, "התובעת חוותה השפלה, ניצול והתעללות מינית דווקא ממי שהיה אמור לטפל בה ושבו ובכוחותיו נתנה אמון כה רב ובלתי מסויג שיעזור לה במצוקותיה והיווה עבורה סמכות דתית על כל המשמעויות הנובעות מכך. התובעת העידה לפני, כי כל אדם חדש שהיא מדברת איתו, היא חושדת בכל מילה שלו ואין לה אמון באנשים כולל בעלה והמטפלת שלה. עדותה זו הותירה עלי רושם אמין… אין ספק שמעשי הנתבע אף פגעו בכבודה של התובעת ובאוטונומיה שלה על גופה, במיוחד שהמעשים בוצעו במסגרת של "טיפול" תוך ניצול יחסים של רב כלפי מאמינה בו ובחוכמתו הרבה לסייע לה והתלות שהרגישה התובעת בנתבע.
כנגד הנתבע נוהל הליך פלילי במסגרתו הוא הורשע ונידון למאסר בפועל וכן לתשלום פיצוי. מטרת הפיצויים העונשיים הושגה במסגרת ההליך הפלילי. הרציונל של פיצויים עונשיים הוא "עונשי והרתעתי". תכליות אלו מושגות במסגרת ההליך הפלילי. כפי שכבר נפסק, במקרה שנגזר עונש בהליך פלילי, אזי ייפסקו פיצויים עונשים במסגרת תביעה אזרחית רק במקרים חריגים. "מטרת התביעה שלפני", כתבה השופטת, "היא השבת המצב לקדמותו ופיצוי על הנזק שנגרם לתובעת ולא הענשת הנתבע, דבר שנעשה במסגרת ההליך הפלילי. בנסיבות אלו, גם איני מוצאת לנכות את סכום הפיצוי ששולם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי מסכום הפיצוי כאן, מאחר וכאמור נועד לתכלית שונה מראשי הנזק שקבעתי במסגרת פסק הדין כאן".
בדברי הסיכום כתבה השופטת: "הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין מעשיו בסך 338,000 שקלים. בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לה כתוצאה ממעשיו. סכום הפיצוי ששולם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי לא ינוכה מהסכום האמור, כך גם לא תרומות למינהן שקיבלה התובעת שמהן לא אמור ליהנות הנתבע. זאת ועוד, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 17% מסכום הפיצוי וכן הוצאות משפט הכוללות החזר אגרת בית משפט ועלות חוות דעת מטעם התובעת בסך 7,000 שקלים. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל".

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|

״לאמת יש רק צד אחד והיא יצאה לאור היום״

|