הגננת מגן גילבי בעפולה שוברת שתיקה: "פגעו לי בדבר הכי יקר בעולם, בילדים שלי"

בית המשפט השלום בנצרת גזר הבוקר שלושה חודשי שירות על הסייעת מהגן של גילבי בעפולה, שהורשעה בתקיפה של 4 פעוטות. ענת, מפעילת הגן והגננת הראשית מספרת לראשונה על המשבר, רגעי השבירה וההעצמה ומשתפת: ״בחרתי לקום בשביל הילדים שלי, ילדי הגן ובשביל ההורים שכל כך סומכים עלי. אני אהפוך עולמות בכדי שלא יתאכזבו לעולם״. חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני הילדים שמאגד 800 גני ילדים ברחבי ישראל: "ענת הציפה את האירוע, מבלי להנמיך פרופיל. היא גם שילמה על זה מחיר כבד, אבל האמת שלה הייתה חשובה לה". צילום: אלבום פרטי

השופטת דלית שרון-גרין, מבית משפט השלום בנצרת גזרה הבוקר 3 חודשי שירות, על לילך אמסלם, סייעת מגן גילבי בעפולה, שהורשעה בתקיפה של 4 פעוטות ביניהן: מכה בראש, צביטות, משיכה מהיד, משיכה בשיער הראש ועוד.
ביולי 2019 הוגשה תלונה במשטרת עפולה לאחר שהאימהות והגננות ראו במצלמות הגן כיצד היא נוהגת באלימות כלפי הילדים והפרקליטות הגישה כתב אישום לביהמ"ש השלום בנצרת כנגד הסייעת בתקיפת 4 פעוטות. ב 23.9.2021 הודתה הסייעת בעובדות כתב האישום והורשעה בעבירות תקיפה של ארבעת הפעוטות.

• "אני תמיד אומרת שהמקצוע שלי בחר בי, שאני בעצם מרגישה בשליחות"

גזר הדין של השופטת שרון -גרין, הוביל היום לשבירת שתיקה מרגשת של ענת, מפעילת ובעלת גן הילדים, שמשתפת כי היא שתקה בכל התקופה מאז נחשף האירוע – לא בשל רגשות פחד ותחושת אשמה, אלא מכיוון שכאבה את כאב הילדים בגן: ״כאבתי את כאב הילדים שנפגעו, כאבתי את כאב ההורים שהקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים, כאבתי את הכאב של הצוות שלי, צוות מסור, אוהב, דואג, צוות שמלא בנתינה יום יום, שעה שעה, צוות שמטפלת אחת הצליחה לגזול מהן את כל הטוב הזה שהן עושות יום יום״, סיפרה ענת והוסיפה: ״כאבתי את כאב חמשת ילדיי שחוו אמא שבורה במשך חודשים רבים. אמא שלא מצליחה לתפקד ועדיין, בימים הכי קשים שלה, קמה בוקר בוקר והולכת לחבק את אלה שסומכים עלי שאהיה שם בשבילם.
כאבתי את הכאב שלי, כאב שלא ניתן להסביר במילים. כאב שרק אלה שמכירים אותי באמת מצליחים לראות לי בעיניים. פגעו לי בדבר הכי יקר בעולם, בילדים שלי, באמונה שלי. אני תמיד אומרת שהמקצוע שלי בחר בי, שאני בעצם מרגישה בשליחות, לפתוח בוקר בוקר את דלת הגן ולקבל ילדים מאושרים שנכנסים בריצה לגן ובסוף יום מתקשים ללכת הביתה זה לא דבר שהוא מובן מאליו, זאת הזכות הכי גדולה שקיבלתי בחיים. הבטחתי להורים האלה שאשמור להם על היקר להם מכל כאילו הם ילדיי, ובחיי שהם לא כאילו ילדיי, הם לגמריי ילדיי״.

• "לקבל חיבוק מכל ילד בגן מרפא כל פצע פתוח שקיים"

אירוע האלימות זכה לחשיפה רבה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות לפרטי פרטים וכעת ענת מספרת על הטלטלה שהייתה מנת חלקה בשנתיים האחרונות:
״פעלתי באופן אוטומטי״, היא אומרת: ״אני לא חושבת שהייתה לי שנייה לחשוב על מה אני עושה ומה ההשלכות. כל מה שרציתי זה לחבק כל הורה ולהתנצל שכזה דבר קרה אצלי, באחריותי, במקום שהוא באמת גן עדן לילדים. בימים שאחרי הייתי זמינה לכל מי שרק רצה להיפגש, לדבר, לראות, לשאול שאלות ולקבל תשובות. לא הסתרתי דבר ושיקפתי אמת מוחלטת. גם היום לאחר שאני יודעת מה היו ההשלכות של זה אני יודעת שלא הייתי עושה שום דבר אחרת ופועלת בדיוק אותו הדבר.
את השנה שבאה לאחר האירוע לא תכננתי לפתוח. מי שלא נתן לי לוותר היו ההורים, ההורים שראו בוקר בוקר את האור בעיניים שלי ושל ילדיהם שנכנסים לגן. ההורים שכל כך חששו ממה שקרה כאן אמרו לי שהם סומכים עלי ומאמינים בי ומבקשים שלא אתן למטפלת אחת לקחת ממני את הדבר הזה שאני כל כך מאמינה בו.


"תמיד אמרתי להם: ׳אתם לא צריכים להילחם את המלחמות שלי. אתם סתם מקבלים תגובות קשות ופוגעות׳. אבל הם לא מפסיקים כי הם יודעים מה יש כאן"


למדתי את המקצוע התמקצעתי והפכתי להכי טובה שיש. לא פתחתי גן כי חשבתי שזה יעשה אותי עשירה. פתחתי גן כי אני יודעת שזה מה שעושה אותי מאושרת, כי אני יודעת שאני מסוגלת לתת כל כל הרבה לקטנים האלה. לפתוח גן זו מלחמה, זו מלחמה עם השכנים, זו מלחמה עם הרשויות. זו מלחמה יומיומית ועדיין אני בוחרת בזה יום יום. אני לא מצליחה לראות את עצמי עושה משהו אחר. לקבל חיבוק מכל ילד בגן מרפא כל פצע פתוח שקיים. אני בחרתי לקום בשביל הילדים שלי ושלכם ובשבילכם ההורים שכל כך סומכים עלי ואני אהפוך עולמות בכדי שלא יתאכזבו לעולם. אין הורה בגן שמגיע להתרשם ושאני לא מספרת לו על המקרה. אין מטפלת שמגיעה לראיון עבודה ולא שומעת ממני על המקרה ומבינה כמה אני עם אפס סבלנות כלפי אלימות מילולית, פיזית או חוסר כבוד לילדים שלי. אני מחדדת את זה כל יום מחדש בפני כולם בכדי שידעו שמי שלא בא לכאן מאהבה אין לו כאן מקום אצלינו. כל אלה שבוחרים להשמיע סיפור שהם מכירים מצד אחד או אפילו לא מכירים בכלל, אין לכם מושג כמה זה כואב. סיפור צריך להשמיע בשלמותו. כדי שזה לפחות יהיה הוגן״.

• "אני כבר שנתיים וחצי מאחורי הסורגים של עצמי"

ענת התייחסה גם לגזר הדין ואמרה: ״אין מחילה למה שלילך עשתה והעונש שגזר בית המשפט שערורייתי ועושה עוול גדול לילדים שנפגעו והותקפו, להוריהם ולנו. הסייעת קיבלה שלושה חודשים של עבודות שירות כאשר אני כבר שנתיים וחצי מאחורי הסורגים של עצמי. הקנס הכלכלי שהיא קיבלה מתגמד לעומת הנזק הכלכלי שנגרם לי. במשך שנתיים וחצי ההורים כאן מנסים בקולי קולות להשמיע את הקול שלי כדי שידעו מה זה המקום הזה, הם לא נותנים לאנשים שלא באמת מכירים להכפיש את שמי. תמיד אמרתי להם: ׳אתם לא צריכים להילחם את המלחמות שלי. אתם סתם מקבלים תגובות קשות ופוגעות׳. אבל הם לא מפסיקים כי הם יודעים מה יש כאן. הלוואי וכולם ידעו שגילבי – הגן של ענתי זה לא הגן שהייתה בו התעללות. זה הגן שהתריע בשנייה הראשונה ולא יהסס לעשות זאת שוב אם מישהי תעז אי פעם לפגוע בקטנים שלי״, סיכמה ענת.

• "ענת הייתה עם אצבע על הדופק"

חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני הילדים ויו"ר פורום הגנים הפרטיים שמאגד 800 גני ילדים ברחבי ישראל התייחס בהרחבה לגזר הדין והשלכותיו ואמר: "הילדים שלנו הם בראש מעיננו ולכן אנו עושים הכל בכדי לשנות את המצב בישראל בחקיקה ומעשים. זה בא לידי ביטוי בחוק הפיקוח, בהתקנות מצלמות וכל מה שצריך לעשות לטובת ביטחונם של היקרים לנו מכל. אני פועל בכול כוחי במסדרונות הכנסת על מנת להחמיר את הענישה למי שפוגע בילדים חסרי ישע. בתום כל אירוע כזה הגננות בגנים הפרטיים והבעלים סופגים ריקושטים איומים ואני תמיד חושש שחלקם יעדיפו לטאטא את האירועים הבזויים הללו מתחת לשטיח בכדי לקנות שקט. אולם זה לא פותר את הבעיה כי אותה סייעת אלימה או פוגענית יכולה להמשיך לעבוד במסגרת חינוך אחרת ולכן כל כך חשוב להציף ולחשוף את הדמויות האלימות, להוקיע אותן ולדאוג שישלמו את עונשן. זה לא היה המקרה בגן גילבי כאשר ענת, ניגשה מיד למשטרה, הציפה את האירוע והגישה תלונה כנגד הגננת, מבלי להנמיך פרופיל. כמובן שהיא גם שילמה על זה מחיר כבד וההתנהלות שלה לא מובנית מאליה, אבל האמת הייתה חשובה לה וכך גם לבעלה. הם היו ערניים ועם אצבע על הדופק בכל ההתנהלות בגן, אבל דברים רעים קורים וזה קרה אצלם, והם לקחו על אותם אירועים אחריות מלאה. חייב גם בעתיד להציף אירועים חריגים שכאלה, ולעודד את בעלי הגנים לעשות זאת. אי אפשר לומר ש'אצלי זה לא יקרה', כי גם במקומות שמרגישים הכי בטוח קורים דברים ואירועי העבר הוכיחו זאת הלכה למעשה. מהניסיון שלנו זה יכול להתרחש בכל גן, גם כזה שמהללים את הצוות בכל מקום. לתפיסתי חייב לבצע שינוי תודעתי בקרב הציבור וההורים בנושא, שוב, בכדי לעודד את הצפת וחשיפת האירועים החריגים. במקביל זה יגרום למניעה מוחלטת של השתלבות סייעות במסגרות חינוכיות אחרות ומתן עונש ראוי. בנוגע לגזר הדין, אני חושב שהעונש שניתן היום לסייעת הוא מבזה וזה מצער אותי. אני רוצה לומר לסיכום דבריי שגם באירועים חמורים שכאלה תמיד צריך לזכור שרוב רובן המכריע של נשות החינוך בגני הילדים הפרטיים עושות את עבודתן במסירות אין קץ, בתחושת שליחות ומתוך אהבה למקצוע".
יוסי חברה, מנהל מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך: "העונש שקיבלה הסייעת מביהמ"ש קשה להגדירו בכלל כעונש. 3 חודשי עבודות שירות. על כך בדיוק מטה המאבק נלחם. לא הגיוני שבימים שמדברים על החמרת ענישה כלפי כל מי שפוגע.ת בחסרי ישע בהובלת ח"כ אופיר כץ, היום מי שהורשעה בתקיפה של פעוטות מקבלת 3 חודשי עבודות שירות. זה מזעזע וזה חייב להשתנות. אני אומר כאן חד וחלק, מטה המאבק לא יוותר, החוק יעבור וכל מי שתיגע בשערה בראשו של ילד תשב מאחורי סורג ובריח"