בועט בסרטן: אילן סויסה מדבר על הכל

מאמן מגדל העמק אילן סויסה מדבר לראשונה על ההתמודדות עם מחלת ה"מלנומה" (סרטן העור) שהתגלתה אצלו לפני כשנה ועל פטירת אימו ז'קלין ז"ל מסרטן: "לא הספקתי לעכל את הבשורה על המחלה שלי, וכבר קיבלתי מכה קשה יותר". וגם על התביעה שהגיש נגד עירוני טבריה, על הנסיעות הארוכות ממושב מעונה למגדל העמק, על ההתקרבות לדת וגם על המחשבות לעזוב את הכדורגל. ראיון מיוחד  

פותח את הלב: מאמן הפועל מגדל העמק אילן סויסה (44) חושף לראשונה בראיון גלוי לב ומרגש לאתר "עמקניוז" על השנה המטלטלת בחייו, שבמהלכה התבשר שהוא חולה בסרטן המלנומה וחודשים ספורים לאחר מכן איבד את אמו ז'קלין ז"ל העפולאית (64), גם כן מסרטן.
"זו הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי", הוא מבליע אנחה, "לא הספקתי לעכל את הבשורה על המחלה שלי, וקיבלתי מכה קשה יותר עם פטירתה של אמי ז"ל. הייתי מאוד קרוב אליה, במיוחד בשנה האחרונה, הייתי מבקר אותה יום-יום כדי לשבת איתה".

באופן אירוני הבשורה המרה בדבר מחלת הסרטן נפלה על סויסה באחת מהתקופות שהיו אמורות להיות הכי מאושרות בחייו בתור מאמן.

"אימנתי בטבריה וקיבלתי את הבשורה לאחר משחק הפלייאוף (גומלין) נגד הפועל כפר סבא", הוא נזכר ברגע ששינה את מציאות חייו לבלי הכר, "הרגשתי כאבים לפני, אבל החלטתי להתרכז במשחקים. עם ההדחה הלכתי לבדוק ממה נובעים הכאבים ושם אובחנה אצלי "מלנומה" (סרטן העור). הייתי בהלם מוחלט. לא עיכלתי את הבשורה לאורך זמן. היה לי מאוד קשה להבין במה מדובר. האדם הראשון שסיפרתי לו על כך הוא זוהר יצחק (יו"ר עירוני טבריה לשעבר)".



"בלילות לא הייתי ישן"

גילוי המחלה, לדבריו, הגיע בשלב מתקדם, ולכן הטיפולים היו אינטנסיביים ומתישים במיוחד. "למזלי היה לי סיוע מאחותי ואשתי שעמדו לצידי בכל שלב האבחנה והטיפול. עברתי הקרנות וטיפולים ביולוגיים לא פשוטים שהשפיעו על מהלך החיים שלי".

איך הצלחת לתפקד כמאמן?

"למחנה אימונים בגרמניה יצאתי בידיעה שאני חולה במחלה, אבל למרות זאת לא ויתרתי. 7 ימים מתוך 10 עברתי ימים מאוד קשים, עם הרבה מחשבות על פרישה מעולם הכדורגל. שחזרתי לארץ היה לנו משחק נגד מגדל העמק. אמרתי לעצמי שאם אנחנו מנצחים-אני מודיע לשחקנים שאני עוזב כדי לטפל בעצמי. בפועל הפסדנו את המשחק ונשארתי כמאמן טבריה".

"לא הייתי מסוגל להשאיר את הקבוצה אחרי הפסד", הוא מספר על המחויבות הגדולה שלו, "המשכתי את הטיפולים ע"י כדורים מאוד חזקים. ההתמודדות הייתה מאוד קשה. הגעתי לאימונים תחת השפעה מאוד חזקה של כדורים. בלילות לא הייתי ישן, למרות זאת הייתי אוסף את שארית כוחותיי כדי להגיע לאימון על מנת "ליהנות" משעתיים של החיידק שנקרא כדורגל".

מי או מה עוזרים לך להתרומם ברגעים הקשים?

"ברגעים שקשה לי אני יודע שיש לי על מי להישען. אשתי רויטל עוזרת לי מאוד בשילוב המשפחה הקרובה שנמצאת מסביבי כל הזמן. בזמן האחרון התקרבתי לדת (בעקבות פטירתה של אמי) ובחמשת החודשים האחרונים אני מגיע באופן קבוע לבית כנסת כל יום, דבר נוסף שמעניק לי כוח".

אילן סויסה לצד אמו זל. אלבום פרטי
אילן סויסה לצד אמו ז"ל. צילום: אלבום פרטי


"אשתי לא נתנה לי לעזוב את הכדורגל"

המחלה, לדבריו, שינתה אצלו את כל התובנות לגבי החיים. "ברגע שקיבלתי את הבשורה הראייה על כל החיים שלי השתנתה. פתאום אני מוצא את עצמי נהנה מדברים קטנים שבעבר היו נראים לי כמובנים מאליהם. וגם התחלתי להקדיש יותר זמן למשפחה שלי, לאשתי ולילדים".

מה גורם לך להישאר בכדורגל?

"היו לי לא מעט מחשבות לעזוב, אבל מי שגרמה לי להישאר על הקווים זו אשתי שלא הייתה מוכנה לשמוע על עזיבה כדי שאני לא אנצל את הזמן הפנוי שלי להיכנס למחשבות שליליות. אשתי היא זו שראתה אותי ער לילות שלמים ולה היה חשוב שתהיה לי את הפינה להתפרק שהיא למעשה מגרש הכדורגל. היא ידעה שזה הדבר היחיד שיכול לגרום לי אושר".

סויסה, גר במושב מעונה (סמוך לעיר מעלות), נשוי לרויטל ואב לארבעה ילדים (שלוש בנות ובן אחד). הוא גדל בבית לצד שלושה אחים (שתי אחיות ואח צעיר בשם שרון סויסה, שמשמש כמנהל הפועל נצרת עילית בכדורגל). מחוץ לכדורגל, סויסה מנהל חברת כוח אדם באזור חיפה ואחראי על 50 עובדים. את דרכו בכדורגל הוא החל במחלקת הנוער של מכבי חיפה וקבוצת הבוגרים הראשונה שלו הייתה הפועל נצרת עילית, במדיה ערך את הופעת הבכורה בגיל 17 בלבד. בהמשך הוא שיחק גם בביר אל מכסור, מכבי עכו, הכח עמידר ר"ג, הפועל עכו, הפועל עפולה, שלומי/נהריה וכרמיאל/צפת. את קריירת האימון שלו הוא התחיל בכרמיאל/צפת, שם הוא הפך במשך השנים לסוג של סמל וקפטן מוערך. "בחצי העונה האחרונה שלי כשחקן העדפתי לשמש כמאמן ולהודיע על פרישה ממשחק פעיל", הוא מספר, "לאחר חצי עונה שם חתמתי בטבריה".

"בטבריה עדיין חייבים לי שלוש משכורות"

כל מי שבקיא ברזי ליגה א' יודע היטב שאחד המועדונים שהכי קשה לאמן בהם זה עירוני טבריה. ולמרות זאת סויסה הצליח לשרוד שם כמעט שלוש שנים. במהלך התקופה הזו, וזאת על אף הבעיות הכלכליות והמכשולים הרבים מסביב, סויסה הצליח להוביל פעמיים את הקבוצה למקום בפלייאוף העליון. לפני שנתיים עירוני טבריה (תחת הדרכתו של סויסה) הפסידה בצמד המשחקים להפועל כפר סבא ולמעשה הייתה במרחק פסיעה מעלייה לליגה הלאומית.
לאורך הראיון ניכר כי לסויסה יש בטן מלאה על הנהלת טבריה, שנפרדה ממנו בצורה לא מכבדת וכנראה שגם לא ממניעים מקצועיים, וזאת אחרי כל מה שהוא הקריב למען המועדון. למרות זאת, סויסה מגיב בדרכו האצילית ומעדיף לשמור על כבודם של האנשים בטבריה.

"שרדת" בטבריה כמעט שלוש עונות. איך הצלחת?

"אני יכול לומר שבשנתיים שאימנתי את טבריה תחת זוהר יצחק היו רגעים קשים, כמו בכל קבוצה, אבל לא השפיעו באופן ישיר על מה שקורה בכר הדשא כי היה את האדם הנכון שדאג להרגיע, להשרות שקט ולתת לי לעבוד כמו שמאמן צריך לעבוד בכל קבוצת כדורגל מתוקנת".

בעונה האחרונה שלך בטבריה סבלת לא מעט?

"בעונה האחרונה הדברים לא הסתדרו גם בעקבות עזיבתו של זוהר יצחק. חייו של מאמן כדורגל יכולים להיות בשיא ולאחר שבוע אחד להתהפך בעקבות הפסד כזה או אחר. אם אני אפגע מכל סיטואציה כזו או אחרת בכדורגל כנראה שמקומי לא על הקווים".

החלטת לתבוע את טבריה?

"נכון לכתיבת שורות אלה, עירוני טבריה חייבת לי כסף בגובה שלוש משכורות ותנאים סוציאליים. צר לי שזה המצב שאליו הגענו, אבל אני לא מכיר אף עובד שהיה מוכן לוותר על כסף שעבד עליו. לא מדובר בבונוסים, אלא שכר בגובה של שלושה חודשים שעליו אני והשחקנים עבדנו קשה מאוד".

אחרי הכל, נשארת בקשר טוב עם זוהר יצחק?

"מעבר ליחסי העבודה שלי עם זוהר יצחק (יו"ר ומאמן) הכרתי חבר לחיים. כמובן שאנחנו בקשר עד היום. אנחנו מבלים יחד, המשפחות שלנו נפגשות וזוהר הוא ללא ספק אחד האנשים החשובים כיום בחיי".

אילן סויסה לצד זוהר יצחק. נשארו חברים טובים צילום עודד חסין, צילום אירועי ספורט
אילן סויסה לצד זוהר יצחק. נשארו חברים טובים. צילום: עודד חסין, צילום אירועי ספורט


"יותר קל להיות שחקן מאשר מאמן"

כל מי שמכיר את סויסה מעיד על אישיותו המיוחדת, בן אדם ממגנט, בעל יחסי אנוש מעולים וצנוע להפליא. בנוסף, מעידים עליו כטיפוס שאפתן, סוג של 'ווינר אמיתי', כזה שתמיד שואף לנצח ולהשיג את הטוב ביותר. ככה הוא במגרש, ומסתבר שגם מחוצה לו.

"האופי שגיבשתי לעצמי דרך מגרש הכדורגל בהחלט עוזר לי להתמודד עם המכשולים במהלך החיים", אומר סויסה, "כמובן שיש רגעים שמאוד קשה להתמודד, מרגיש שצריך להתפרק, בין אם זה בבית במיטה או בבית העלמין".

מה יותר קל-להיות מאמן או שחקן?

"אין ספק ששחקן הרבה יותר קל ממאמן. באופן טבעי כשלא הולך מאמן מקבל את כל האש. ברגע ששחקן שמע את שריקת הסיום הוא הולך הביתה, למאמן לוקח כמה ימים להתאושש במקרה של הפסד או אכזבה כלשהי או במקרה של ניצחון תמיד חושב איך לשמר את ההצלחה".

"מאמן שמגדיל ראש ונותן מעצמו הרבה מעבר לתפקיד"

לפני קצת יותר מחודש בהפועל מגדל העמק החליטו להחתים את אילן סויסה, וזאת במטרה לחזור למאבקי הצמרת ובתקווה שהמאמן יביא את האישיות המיוחדות שלו למועדון. "מהרגע הראשון שקיבלתי את הפנייה ממגדל העמק הרגשתי שזה המקום הכי טוב ונכון בשבילי", אומר סויסה בביטחון, "אני נמצא בשלבי סיום של בניית הסגל. קיבלתי את הגיבוי מהרגע הראשון להרכיב סגל כמו שאני רואה לנכון. אני שמח להיות במגדל העמק. במגדל העמק רוצים להצליח, יש כאן אווירה משפחתית שקשה להסביר במילים. מבחינת ההתנהלות מסביב-בינתיים יש שיתוף פעולה מלא עם כל בעלי התפקידים".

למרות שהעונה בליגה א' טרם נפתחה, המאמן סויסה כבר גורף לא מעט מחמאות וסופרלטיבים מצד אנשי מגדל העמק. "סויסה הוא מאמן מזן שונה", שופע מחמאות יו"ר הפועל מגדל העמק יוסי פורטל, "מאמן שמגדיל ראש ועושה הרבה עבודה מעבר להיותו מאמן. יש לו אישיות מיוחדת וחיבור מיוחד לשחקנים. הוא למעשה גם מקל על ההנהלה בכך שהוא כבר מנהל כמעט את כל המו"מ הכספי מול השחקנים ומוריד אותם בהתאם למסגרת התקציבית. זה לא מובן מאליו".

סויסה, עצמו, טוען: "לפני שמאמן חותם בקבוצה כזו או אחרת טבעי שהוא בודק את הכלים שעומדים לרשותו, בין היתר גם את תקציב הקבוצה. יש מספיק חברי הנהלה שיודעים לנהל מו"מ כמו שצריך עם שחקנים. כמובן שאני עושה בדיקה ראשונית אם בכלל זה מתאים ותואם לתקציב ולמה שאני מחפש".

"נסיעה של שעה בדרך לאימון? כשנהנים זה לא מהווה מכשול"

הנסיעה הארוכה מביתו שבמושב מעונה בדרך לאימונים במגדל העמק, שאורכת כמעט שעה, לא  מטרידה את סויסה. "גם בתפקיד השני שלי כמנהל כוח אדם אני נמצא בדרכים. אני למדתי שאם אני נהנה להגיע למקום כלשהו-אז הדרך לא מהווה מכשול עבורי. בדרך כלל בנסיעה אני עורך הרבה שיחות טלפון עם שחקנים או דברים שקשורים לעבודה".

בנית סגל אטרקטיבי במגדל העמק. מה המטרה?

"יש סגל טוב, איכותי, אנושי עם מרקם חברתי מצוין שזה דבר מאוד חשוב בעיניי. פלייאוף עליון ייחשב לעונה מוצלחת מבחינתנו".

האם מגדל העמק בנויה לעלייה ללאומית?

"בעתיד הרחוק מגדל העמק יכולה להיות שם. יש כאן מוסר תשלומים, שזה למעשה הדבר החשוב ביותר בליגה הזו. כדי להיות בליגה הלאומית צריך שילוב של דברים. כמו, למשל, מתקן איכותי שכרגע יכול להוות בעיה".

איזה תחביבים יש לך בחיים מעבר לכדורגל?

"אני אחד שרואה המון טלוויזיה, בעיקר סרטים. מבחינת כדורגל- מעדיף כדורגל ישראלי על כל משחק באירופה".

אילן סויסה-צילום הפועל מגדל העמק (4)
"בשנה האחרונה למדתי לנצל כל הזדמנות בגלל שאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר." אילן סויסה. צילום: הפועל מגדל העמק


"בימים אלו אני מחכה לתשובה של בדיקה מסוימת"

יתכן שבגלל המחלה תיאלץ לעזוב את הכדורגל?

"אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. שוב, המחשבות האלה כן עוברות בראש, אבל מאמין בצוות הרפואי שיעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. בימים אלו אני מחכה לתשובה של בדיקה מסוימת. במידה וכן אצטרך לעשות את הטיפול המחקרי- אאלץ להעדר מספר שבועות מהמגרשים כדי להבריא מהמחלה. אחרי זה אני מאמין שבע"ה אצא לדרך חדשה ונקייה".

אם לא היית מאמן/שחקן מה כן היית?

הוא עונה בחיוך: "האמת שאף פעם לא חשבתי על זה. מהרגע שנולדתי כדורגל היה חלק בלתי נפרד ממני ומהבית בו גדלתי".

מה הרגע הכי מאושר שהיה לך בחיים?

סדרת משחקי הפלייאוף עם עירוני טבריה העניקה לי המון אושר. חוויתי דברים שקשה להגדיר אותם במילים. הטירוף מהקהל והאהבה שלהם אליי זה דבר שלא אשכח. רגעים כאלה אין הרבה בכדורגל".

יש לך מסר חשוב לקוראים?

"כן הייתי רוצה לנצל את הבמה הזו ולהעביר מסר חשוב מאוד: ללכת להורים ולהגיד להם שאנחנו אוהבים אותם, דבר שלחלקכם נראה קצת מוזר. בשנה האחרונה למדתי לנצל כל הזדמנות בגלל שאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר. למזלי, הייתי מגיע לאכול אצל ההורים שלי, אבל דבר אחד לא הספקתי להגיד לאמא שלי לפני שהיא נפטרה וזה-'אני אוהב אותה'. וזה הדבר שהכי מציק וכואב לי".

מה החלום שלך כמאמן?

"החלום הוא כמובן לעלות ליגה. הייתי קרוב עם עירוני טבריה, הרגשתי שאני משיג את המטרה, אך לבסוף זה לא קרה. אני בטוח שזה יקרה בעתיד הקרוב".