"אני חולם לייצג את ישראל באולימפיאדה"

המשפחה שתמכה בו לאורך כל השנים, שגרת האימונים האינטנסיבית, האימונים והמגורים ברוסיה, והמטרה- המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. המתאגרף העפולאי מיכאל אוס, פותח את הלב בראיון בלעדי לעמקניוז.
צילום: שחר סדון

זה לא סוד שבמדינת ישראל ענפי הכדורגל והכדורסל הם הבולטים והמשפיעים- מקבלים סיקור נרחב וחשיפה גדולה בכלי התקשורת, ומושכים אליהם באופן טבעי את מרבית חובבי הספורט. אך למרות ששני הענפים האלו נחשבים לפופולאריים בישראל, יש כאלה שבוחרים בענף אחר, איגרוף לדוגמא. בחירה לא צפויה, שיכולה להפתיע לא מעט אנשים. האיגרוף אינו נחשב לאחד מהחוגים הפופולאריים בקרב הורים וילדים, והתפיסה הרווחת כלפיו לעיתים שלילית. יתרה מכך, רבים סבורים כי מדובר בענף ספורט אלים ומסוכן, ולכן הוא זוכה לפחות תמיכה ואהדה לעומת מדינות אחרות, דוגמת ארה״ב. אך אם תכירו את משפחת אוס העפולאית, משפחה עם שישה אחים, שמתוכם שלושה עסקו בענף האיגרוף כבר בגיל צעיר, וגרפו מדליות רבות בטורנירים יוקרתיים, תבינו מדוע החליטו לבחור בספורט זה.


"החלום הגדול שלי הוא לעמוד על הפודיום בטוקיו 2020, כשההמנון מתנגן ברקע וכל המדינה צופה בי. זה יהיה רגע מרגש וכולי תקווה שזה יקרה"



את הפוקוס המשפחתי תופס בימים אלה המתאגרף מיכאל, 22, שכבר בגיל קטן שאב השראה מאחיותיו המתאגרפות, והחיידק המשפחתי דבק בו במהרה. ככל שהזמן עבר, מיכאל הבין שהאיגרוף בשבילו זה דרך חיים, ושמבחינתו, לא קיים מקצוע אחר. הוא שמר על שגרת אימונים נוקשה, וניהל אורח חיים ספורטיבי בעל תזונה נכונה. זה עזר לו לפרוץ במהרה, וכבר בגיל צעיר ביסס את מעמדו כאחד המתאגרפים המוכשרים והמבטיחים במדינת ישראל. באמתחתו 6 זכיות באליפויות ישראל, מדליית ארד באליפות אירופה עד גיל 22, ועוד שלל טורנירים בינלאומיים בהם זכה והביא לא מעט כבוד למדינת ישראל ולעיר עפולה בה הוא נולד. "המשפחה שלי תמיד עסקה בתחום, ועוד כילד קטן נחשפתי לזה מהבית", הוא מספר, "שתי האחיות שלי היה מתאגרפות, והתחרו בצורה מקצועית, ותמיד הייתי מתאמן איתן ושואב מהם השראה. ככל שגדלתי, הבנתי שאני רוצה לעסוק בענף האיגרוף בצורה יותר רצינית ומקצועית".



המחויבות הספורטיבית והרצון להתקדם ולהתאמן ברמות הגבוהות ביותר הובילו את מיכאל לעבור התגורר ברוסיה כשהוא שב מדי פעם לביקורים משפחתיים.

איך נראית השגרה היומיומית שלך?
"אני מתעורר בשעה 7 בבוקר, שותה כוס תה ואוכל חטיף אנרגיה. לאחר מכן, יש לי אימון במכון איגרוף עד השעה 12 בצהריים. יש לי תפריט מיוחד, ולארוחת צהריים אני אוכל דג סלמון עם ירקות, ומוסיף ביצים וטונה. בין לבין אני נותן מנוחה לגוף, וכבר בשעה 5 בערב יש לי אימון נוסף. האימון מסתיים בשעה שבע, ולארוחת ערב אני אוכל חזה עוף עם עדשים וחופן אגוזים. בשעה עשר בערב אני מסיים את היום והולך לישון. המשמעת ברוסיה היא קשוחה, ומה שהמאמן אומר קדוש וצריך לכבד. האימונים מתנהלים בצורה אינטנסיבית, וחשוב לשמור על ריכוז ותמיד להיות מפוקס. הרמה כאן גבוהה מאוד, ואני עובד קשה בכל יום כדי להצליח ולהגיע כמה שיותר רחוק. המאמן שלי זכה במדליה אולימפית עם הנבחרת הרוסית בריו 2016, והוא נחשב לאחד המוערכים בתחום במדינה. מערכת היחסים שלי איתו טובה, והוא כמו אבא בשבילי."

ענף האיגרוף פחות פופולארי בארץ, ובעל תדמית שלילית. איך לדעתך אפשר לשנות את התפיסה כלפיו?

"מבחינה סטטיסטית, הפגיעות שמתרחשות כתוצאה מאיגרוף הן מזעריות, ובענפים כמו כדורגל וכדורסל יש יותר סיכון. צריך לתת יותר במה לאיגרוף בכלי התקשורת בארץ, ולהראות לאנשים את הצד הטוב של הענף, כזה שמחנך ומטמיע בך משמעת. לדעתי ענף האיגרוף מקבל יותר תנופה בשנים האחרונות, ואני מקווה שבעשור הקרוב הוא יהפוך לפופולארי יותר. צריך לשפר את התנאים- לבנות יותר מכוני איגרוף, ולייצר מקומות אימון לילדים צעירים שהענף מושך אותם והם רוצים להתאמן. אם המשפחה לא הייתה תומכת בי מבחינה כלכלית, כבר מזמן הייתי עוזב את התחום. קשה למצוא ספונסרים או מימון מתאים בענף האיגרוף בארץ, ואני אשמח אם מישהו ירים את הכפפה ויחליט לתמוך".



איך התחושה לגור ברוסיה כבר בגיל צעיר, רחוק מהחברים ומהמשפחה?
"אם אני אתרכז בזה אני לא אצליח להתקדם. כמובן שזה קשה ומבאס, ותמיד אני מתגעגע לבית ולסביבה המוכרת. עם זאת, יש לי מטרה ואני מתמקד בה, ומשתדל להתעסק כמה שפחות בכל מה שקורה מסביב. כרגע אני מפוקס בפיתוח הקריירה ובאימונים, ועוד יהיה לי המון זמן עם המשפחה והחברים."

• טוקיו 2020

אוס מתאמן בימים אלו לקראת טורניר גדול, אליו יגיעו מתאגרפים מכל העולם, שהדבר המשותף לכולם הוא הרצון להשיג את הכרטיס הנכסף לאולימפיאדת טוקיו 2020 שתיערך ביולי הקרוב. על מנת להשיג זאת, הוא יצטרך לסיים במקומות 1-6 ולהיות בשיא, הן מבחינה גופנית והן מבחינה מנטלית. "עברתי לרוסיה כדי להתכונן בצורה הטובה ביותר לטורניר, ואני מאמין שאם אמשיך לעבוד קשה אוכל להשיג את הכרטיס לטוקיו. בכל מקום שאני מגיע אליו, ובכל טורניר שאני מתחרה בו, אני שואף לייצג את מדינת ישראל בכבוד ובגאווה גדולה. המשפחה שלי תמכה בי לאורך כל הקריירה, והשקיעה בי סכומים נכבדים כדי שאצליח ואממש את הפוטנציאל שבי, ואני רוצה להחזיר להם על כל השנים האלה. החלום הגדול שלי הוא לעמוד על הפודיום בטוקיו 2020, כשההמנון מתנגן ברקע וכל המדינה צופה בי. זה יהיה רגע מרגש וכולי תקווה שזה יקרה", סיכם בהתרגשות אוס הצעיר.

הפועל גלבוע/גליל: לאחר שחרורו של יאנג, הסנטר ג'ייב פלויד חתם בקבוצה

|

מגדל העמק: שלושה מגרשי מיני-פיץ חדשים

|