היישוב נקרא על שם אחד החברים הראשונים בגרעין המייסד – הצנחן אבא ברדיצ‘ב ז"ל, אשר נרצח על ידי הגרמנים בעת שפעל בגרמניה להצלת שארית הפליטה שם, ובצרוף איזכור עצי האלון הקיימים בסביבת היישוב.

רקע והתיישבות

אלוני אבא – מושב שיתופי השייך לתנועת העובד הציוני בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. ממוקם בגבעות אלונים שבדרום הגליל התחתון, בקרבת המושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים.
בצד המושב השיתופי, המונה כיום כ-43 בתי אב מוקמת הרחבה קהילתית בה מתגוררות כ-80 משפחות שאינן שייכות למושב השיתופי. הרחבה נוספת של כ- 100 יחידות דיור בתהליך מתקדם.
ראשוני המתיישבים באזור אלוני אבא היו אנשי כת הטמפלרים הגרמניים, אשר בחלומם ליישב את ארץ הקודש, הקימו בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה "ולדהיים" (Waldheim, בגרמנית: "נווה יער"). המקום הוקם בסמוך ליישוב הטמפלרי בית לחם הגלילית והתקיים עד לגירושם של הגרמנים בשנת 1948.
היישוב אוכלס מחדש בשנת 1948 על ידי גרעין של תנועת הנוער הציוני, שנוצר מאיחוד של חניכים מרומניה, גרמניה ואוסטריה. לאחר ארבע שנים של גיבוש ועבודה במושבה הרצליה עלה הגרעין להתיישבות ביישוב הגרמני "ולדהיים", שנכבש על ידי כוחות חי"ש של ההגנה במלחמת העצמאות. לאחר שלוש שנים בנקודת הקבע הוחלט לאמץ צורת חיים של מושב שיתופי. אחד הסממנים המיוחדים הקיימים באלוני אבא הוא הכנסייה האוונגלית שהוקמה בשנת 1916.
בשנת 2015 חיים במושב כ- 1,040 תושבים.

תעסוקה

מרבית חברי המושב השיתופי היום הם פנסיונרים או חברים העובדים מחוץ למושב, החקלאים מתפרנסים בעיקר מענפי החקלאות הבאים: פלחה, ענבי יין, רפת ולול. מוקדי תעסוקה קרובים: אזורי תעשייה מגדל העמק (שגיא 2000), פארק תעשייה ציפורית, עפולה, נצרת עלית, יוקנעם, חיפה והקריות, אזור תעשייה בר-לב (צומת אחיהוד).
חינוך
הגיל הרך: מערכת החינוך לגיל הרך משותפת לאלוני אבא ולבית לחם הגלילית
בי"ס יסודי: "מרחבים" בכפר יהושע
חטיבה ותיכון: ויצו נהלל

טלפון: 04-9835068

שמו של היישוב סמלי ובא לציין הן את יער עצי האלון בו הוקם היישוב והן את האיזור הגלילי.

 רקע והתיישבות

אלון הגליל הינו יישוב קהילתי כפרי, דרומית לביר אל מכסור ולצומת המוביל בגליל התחתון. הוקם בשנת 1980 כמושב של תנועת המושבים. תוכנן ל – 80 משקים חקלאיים. 600 דונם של אדמות חקלאיות נתרמו להקמתו ע"י מושבי הסביבה. משבר המושבים בשנת 1984 פגע באלון הגליל והביא את הישוב לחובות גדולים וכמעט לסף פירוק. במקום נותרו 23 משפחות בלבד ורק ל- 15 מהן היו אמצעי יצור מספיקים. בתנאים אלה, הוחלט להפכו לישוב קהילתי תוך שמירת הסקטור החקלאי. הישוב מבוקש מכמה סיבות: נופו המיוחד בתוך חורש אלונים הצופה בין היתר לנחל ציפורי ולכרמל, שילוב של משקים חקלאיים בתוך ישוב קהילתי, מיקומו הגאוגרפי (צומת המוביל) וקירבתו היחסית לחיפה (כ- 30 ק"מ), בישוב היום יותר מ- 190 משפחות.כרגע נמצא בעיצומה של הרחבה בעוד כ- 72 יחידות דיור. על דגלו של היישוב חרוטים מעורבות התושבים וניהול עצמי: ביישוב קיימות כ- 13 וועדות של תושבים מתנדבים אשר מובילות את העשייה בתחומים שונים: נוער, חינוך, איכות סביבה, בניה, ביטחון, קליטה ועוד.
בשנת 2015 חיים באלון הגליל כ- 1,015 תושבים.

תעסוקה

התושבים מתפרנסים מהענפים השונים במקום – רפת, דיר, חממות תיירות ועסקים קטנים – ומעבודות מחוץ ליישוב.

חינוך

הגיל הרך: גן פועל בישוב

בי"ס יסודי: "יחד" בגבעת אלה

חטיבה ותיכון: ויצ"ו בנהלל

שרותי בריאות

קופ"ח כללית: טלפון – 04-9861614

טלפון: 04-9865140

מקור השם "אחוזת ברק" על שם ברק בן אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין מלך חצור.

אחוזת ברק הינו יישוב קהילתי בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל, כיום מונה היישוב כ- 620 בתי אב, וכ- 2,300 תושבים אשר אליהן מצטרפות כל הזמן משפחות חדשות. כשהכוונה להגיע עד 720 בתי אב.

ביישוב מעון, גני ילדים ובית ספר יסודי "מרומי שדה" שנפתח בשנת תשע"ד, תשתיות ספורט כוללות: מגרשי כדורסל, כדורגל וטניס.
ביישוב פועלת מערכת חוגים ענפה ומסודרת וכמובן פעילות תנועת הנוער.

שירותי בריאות
קופ"ח כללית טלפון: 04-6421420

טלפון: 04-6407376

רמת-ישי נוסדה בשנת 1925, על שוליה הדרומיים מזרחיים של גבעות אלונים – שפרעם, המשתפלות אל עמק יזרעאל, על אם הדרך מנצרת לחיפה, ארבעה ק"מ ממזרח לקריית טבעון.
ומשתרעת על שטח של 2,300 דונם.
שכנותיה הן: ממזרח בית שערים, מדרום כפר יהושע, ממערב שדה יעקב, אלונים וקריית טבעון.
רמת-ישי החלה כמושבה כאשר 50 משפחות ממזרח אירופה קנו אדמות והקימו
מפעל טכסטיל במטרה להקים יישוב שיתבסס על תעשייה וחקלאות.
המושבה המוכרת לרבים בשמה הערבי ג'דה, נמצאת לצד שרידים קדמונים של יישובים עתיקים: סימוניה (תל שמרון), תל ריסים, גבעת הפרשים (חרתיה) ובית שערים.

החאן ההיסטורי הבולט בנוף – הוקם ע"י שיח' ערבי מקומי ב – 1904 ועבר תמורות רבות בתולדות ההתיישבות בעמק.
גרו בו חלוצים בני העלייה השלישית, שעסקו בסלילת הכביש חיפה – נצרת, בייבוש ביצות העמק ובהכשרת קרקע. החאן, ששכן בסמוך לכפר הערבי ג'דה, היווה מחנה לחלוצים – פועלים אלה בתוך סביבה לא מיושבת, ושימש כאכסניה זמנית לחלוצי "השומר הצעיר", ולפני עלייתם לקרקע בבית אלפא. בשנות השלושים השתכנה בו תחנת נוטרים.
ראשיתה של רמת-ישי הייתה בניסיון מעניין, ראשוני מסוגו, להקים יישוב תעשייתי בא"י, בראשית העלייה הרביעית. לניסיון התיישבותי זה, שנקרא אז "מנור" כמעט אין זכר ברשומות של תולדות היישוב, אך דומה שהוא ראוי להיכלל בין התוכניות האוטופיסטיות שרווחו בשנות העשרים – אוטופיה של יישוב אורגים קואופרטיבי, המשלב תעשייה וחקלאות.
זה היה ניסיון בולט בחלוציותו במיוחד לאור העובדה שיושם בשוליו של עמק חקלאי מובהק. התכנית הייתה להקים בעמק יזרעאל תשלובת טקסטיל שתכלול : מטווית כותנה, מצבעה, אשפרה והדפסה.
לצד התשלובת, התכוונו היזמים לגדל כותנה, כדי לספק למפעל את חומר הגלם ולשחרר אותו מן התלות ביבוא, איכרי העמק היו אמורים לקבל מהחברה את הנטעים לגידול כמות הכותנה הנחוצה לחברה. תכניתה רבת ההיקף ורבת המעוף של חב' "מנור", הייתה פרשה מיוחדת וחד-פעמית בתולדות יזמות הטקסטיל בשנות העשרים (גם בשנים הבאות).
חב' "מנור" הייתה התאגדות שיתופית של שמונים משקיעים פרטיים, חלקם היו בעלי מקצוע בענף הטקסטיל. היזמים התעתדו להקים סביב בית החרושת יישוב אורגים, שתושביו יקיימו גם משקי עזר שיסייעו לכלכלתם (ויאפשרו תשלום שכר עבודה יותר נמוך). החקלאות הייתה אמורה להיות על בסיס משק משפחתי פרטי ואילו המפעל התעשייתי היה אמור להיות משותף, בבעלות כל המתיישבים.
הרעיון לא היה המצאה ארצישראלית דווקא. הוא מזכיר מעט, בדגם מוקטן כמובן, ערי תעשייה שהוקמו בגרמניה, בהולנד ובעיקר באנגליה – בשלהי המאה השמונה עשרה, במטרה לפתור את מצוקת הפועלים, שאפיינה את המהפכה התעשייתית. במהלך המאה התשע עשרה בנו תעשיינים אירופיים עיירות בעלי אופי קהילתי סביב בתי החרושת שלהם, בהם ניתנו השירותים על ידי בתי החרושת, תוך דאגה לצרכים חברתיים ושילוב שטחי חקלאות וגינון.
התכנית התגבשה בראשית 1924, במרכזי הטקסטיל היהודי בפולין (ורשה, ביאליסטוק ולודז') והייתה למעשה הצעה של פתרון מאורגן למצוקת פועלי הטקסטיל היהודיים בפולין. ההסתדרות הציונית בלודז' החלה לפרסם תכנית להקמת יישוב חקלאי בשילוב עם תעשיית טקסטיל עבור מאה משפחות. הנרשמים להתיישבות היו מלודז', מזדונסקה וולה, מביאלסטוק ומעוד מרכזי תעשייה בפולין. כל נרשם הפקיד מאה דולרים בעת ההרשמה.
מלכתחילה לא דובר על יוזמה פרטית קטנה, אלא ביוזמה שיתופית מאורגנת, שתקל את הקמת המפעל. התכנית התוותה בניית תשלובת של מפעלי טקסטיל במרכז אחד, שחלק ממחלקותיו ישרתו מפעלים נוספים, שיוקמו בסביבה. בית החרושת אמור היה לתת את הדחיפה לברוא וליצור "מרכז טקסטיל", שלידו יקומו עוד בתי חרושת.
לכל משפחה אמור היה להימסר שטח של 12 דונם לשם סיפוק צרכיה בחלק ממוצרי המזון, דבר שנועד להבטיח את פרנסתם במקרה שענף הטקסטיל יעבור משברים שונים. מתוך כוונה לבסס את היישוב, הוחלט לצרף גם משפחות בעלי מלאכה ואנשי שירותים, שאינם קשורים במפעל המקומי ובענפי החקלאות, להם הוקצו 1,400 דונם נוספים.
בסוף שנות ה- 30 סבל היישוב פרעות מערביי הסביבה אשר גבה מחיר כבד.
בשנות ה- 40 הנדבן ישראל יהודה (יש"י) אדלר תרם להקמת בתים ביישוב. דבר זה הביא לתנופה מחודשת של היישוב ועל שמו נקראת היום רמת-ישי.

בשנת ה- 80 הוכרה רמת-ישי כיישוב פיתוח בגין קליטת עליה בשנותיה הראשונות ומאז החלה הצטרפות גדולה של משפחות צעירות אשר הפכו את היישוב לקהילה דינמית.

כיום רמת-ישי נחשבת ליישוב קהילתי אטרקטיבי הנושאת אופי של בנייה כפרית ואוכלוסייתו מונה כ 6000 תושבים.

קהילתה של רמת-ישי מגוונת באוכלוסייה הטרוגנית בחתך סוציו אקונומי גבוה, רמת ישי נמצאת בדירוג משרד הפנים בחתך סוציו אקונומי 8, היישוב ברובו הגדול חילוני.

התפתחותו הארגונית של היישוב שלא במסגרת של תנועה התיישבותית מוגדרת, יצר ייצוג של מגוון רחב מאוד של עדות מאירופה, אסיה, צפון אמריקה ובשני

העשורים האחרונים הצטרפו לקהילה ילדי הארץ אשר עזבו ערים לטובת חיים איכותיים יותר ביישוב קטן וירוק.

אוכלוסייתה החדשה של רמת-ישי מאופיינת ברמת השכלתה הגבוהה ורבים מהם עוסקים במקצועות חופשיים. אוכלוסייה זו הביאה לירידה משמעותית בגיל הממוצע ולעלייה במספר הילדים ביישוב.

התושבים ברמת-ישי גרים בבתים צמודי קרקע בסגנון כפרי ושומרים על איכות חיים גבוהה.

היישוב מעניק לתושביו שירותים עשירים ומגוונים בתחומים הבאים:

שירותים חברתיים מניעתיים וטיפוליים, מרפאה ומרפאות מומחים, מרפאת שיניים, בית מרקחת חדש שנפתח זה עתה, מרכז יום לקשיש, שירותי דת ושירותי וטרינריה.

המתנ"ס המקומי מספק מגוון פעילויות לילדים, נוער, מבוגרים וקשישים.

 

טלפון: 04-9039800

תולדות המקום

קריית טבעון סמוכה לאתר העתיקות של בית שערים שהיה אתר התיישבות יהודי חשוב בתקופת בית שני. ראשית קיומה של בית שערים, בתקופת המלוכה הישראלית. בתקופת המרד הגדול, בית-שערים הייתה העיר השנייה בגודלה אחרי ציפורי במחוז הגליל. יוספוס פלביוס מזכיר בכתביו את בית-שערים כאסם התבואות של ברניקי אחות המלך אגריפס השני.

השם "טבעון" נזכר החל מתקופת הבית השני. לאחר חורבן הבית, היה במקום כפר יהודי ובו בית-כנסת. מיקומם, כנראה בקרבת מוסד רמת-הדסה של היום. במאה ה-2, היה במקום מושב הסנהדרין ובה ישב רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. במאה השלישית והרביעית לספירה הוקם בבית-שערים בית קברות גדול בו נקברו עשירים מארץ ישראל ומחוצה לה. בתקופה הביזנטית נעשתה בית-שערים עיר מבוצרת. בחפירות שהחלו בשנת 1936 התגלו מערכות קברים, בסיליקה, בית-כנסת, ובית מלאכה לזכוכית.

בתקופת השלטון העות'מאני, הוקמו במקום היישובים שייך א-בריק (בשטח גבעות זייד) וחרתיה. אדמות אלו נרכשו על ידי קק"ל ובמקום התיישבו בשנת 1924 קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל), אך לא הצליחו להאחז בקרקע, נטשו והקימו את כפר חסידים. משכשל נסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו, עלו על אדמות שייח אבריק בשנת 1926 אנשי "קבוצת הרועים" אשר הזמינו את אלכסנדר זייד ורעייתו ציפורה להצטרף אליהם. הקבוצה עסקה בכיבוש העבודה ושמירה במקום במסגרת אגודת השומרים. על הלחימה העיקשת וההתמדה להיאחז בקרקע, כתב אליעזר שמאלי את הרומן "אנשי בראשית". אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 על ידי ערביים מקומיים מן המארב, סמוך לקברות השומרים של היום.

ההתיישבות החדשה באזור החלה במחצית השנייה של שנות ה-30, כאשר נוסדו קריית-חרושת, אלרואי וקריית-עמל. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1947, נוסדה טבעון. בשנת 1958 התאחדו היישובים קריית-עמל, אלרואי וטבעון ליחידה מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. קריית חרושת סופחה לקריית-טבעון בשנת 1979.

אורחות חיים

סגנון המגורים בקרית טבעון מהווה מעין פשרה בין ההתיישבות העובדת לבין סגנון חיים עירוני. חלק מתושבי הקריה הם עוזבי קיבוצים ומושבים. רבים מתושביה הינם בעלי השכלה אקדמאית. התושבים מגלים מעורבות רבה בנעשה ביישוב, פעילים בועדות המועצה, ובארגונים התנדבותיים רבים. ביישוב קיימת תודעה של עזרה הדדית והיחלצות לסיוע לפרט ולכלל. גודל היישוב מאפשר לתושביו להתכנס באירועים מיוחדים (כמו חגים לאומיים, עצרות זיכרון וכדומה) לציינם ולחגוג אותם יחדיו. חלק ניכר מהתושבים מכירים זה את זה היכרות רבת שנים, דבר היוצר תחושת קהילה חמה ואינטימית.

טלפון: 04-9539292

קבוצת יזרעאל נוסדה בשנת 1948 על-ידי גרעין של אנשי הפלמ"ח, על הריסות הכפר זרעין –היא יזרעאל המקראית. הקיבוץ בנוי על שלוחת הגלבוע וצופה על עמק חרוד, שהוא אחד מהנופים היפים בארץ. במהלך השנים הצטרפו למייסדים גרעינים וחברים בודדים נוספים ומשפחות, מהארץ ומחו"ל.

קיבוץ יזרעאל מונה היום כ- 263 חברים, 153 ילדים, הורי חברים, זמניים, חיילים, מועמדים, בנים במסלולי צעירים למיניהם ותושבים. סה"כ 575 נפש.

כ-30% מאוכלוסיית יזרעאל מוצאם מארצות: אנגליה, אוסטרליה, דרום אפריקה ניו זילנד ועוד – חלקם יוצאי תנועות הנוער החלוציות וחלקם משפחות ובודדים מרחבי הקהילות היהודיות. יחד עם זאת מיוצגות ביזרעאל כמעט כל תפוצות העם היהודי, מכל קצווי תבל, כולל עולים מחבר המדינות.

יזרעאל מצטיינת באחוז גבוה של בעלי מקצועות אקדמאים שונים ומגוונים, אשר חלקם הסבו את עיסוקיהם והתאימו אותם לדרישות ולצרכים של ישוב קיבוצי, המבוסס על חקלאות ותעשיה.

מפעל מיטרוניקס המייצר רובוטים לניקוי בריכות שחייה מהווה עוגן כלכלי מרכזי לקיבוץ. בצד ענפי החקלאות וענף עובדי החוץ מיטרוניקס הוא מקור גאווה בזכות הצלחתו הכלכלית (1/3 מהשוק העולמי בתחומו) ובשל התרבות הארגונית המונהגת בו.

ליזרעאל ענפי חקלאות מצליחים: רפת חולבות, ענף שקדים גדל ומתפתח, גד"ש משותף עם קיבוץ כפר החורש, ולול.

על פי בחירת החברים, חדר האוכל אינו מופרט ופועל 20 ארוחות בשבוע, כולל קבלת שבת חגיגית כל ערב שבת. יזרעאל מצטיינת בציון חגים ומועדים ברוב עם. חברים מתנדבים לארגן את אירועי התרבות בזמנם החופשי, והקהילה כולה מתכנסת לטכסים ולחגיגות. הצטרפותנו ל"זרם השיתופי" (החלטה שהתקבלה ברוב גדול מאד בהצבעה בקלפי) פירושה, למעשה, דחיית כל דיון בשכר דיפרנציאלי ושמירה על ערכי הקיבוץ המסורתיים. יחד עם זאת יזרעאל תמיד בודקת ובוחנת את דרכה, ויודעת לעשות שינויים והתאמות ללא מהפכות.

טלפון: 04-6598222

פרזון הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך דרומית לעפולה בסמוך ליישובים מרכז יעל, מיטב ואביטל.

שמו של היישוב לקוח מפסוק בשירת דבורה "חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ".

עליה לקרקע: היישוב הוקם בשנת 1953 על ידי עולים מכורדיסטן כיישוב השני בחבל תענך אחרי אביטל.

ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 70
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים.

טלפון: 04-6528987

מיטב הינו מושב מיישובי תנועת המושבים.

עליה לקרקע: הוקם בשנת 1954 על ידי יהודים עולי עיראק וחבל כורדיסטן שבצפון עיראק. הוא השלישי מבין תשעת המושבים שהוקמו בחבל תענך. ועל כן, בראשית דרכו של המושב הוא נקרא "תענך ג' ". מהיווסדו, התאפיין המושב בצביון המשק החקלאי שרווח בארץ בימי קום המדינה. אולם כיום מרבית החברים מתפרנסים מעבודות חוץ.

ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 85
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, בריכה, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים.

טלפון: 050-5344163

רמת-ישי נוסדה בשנת 1925, על שוליה הדרומיים מזרחיים של גבעות אלונים המשתפלות אל עמק יזרעאל, על אם הדרך מנצרת לחיפה, ארבעה ק"מ ממזרח לקריית טבעון.
ומשתרעת על שטח של 2,300 דונם.
רמת-ישי החלה כמושבה כאשר 50 משפחות ממזרח אירופה קנו אדמות והקימו מפעל טקסטיל במטרה להקים יישוב שיתבסס על תעשייה וחקלאות.
המושבה המוכרת לרבים בשמה הערבי ג'דה, נמצאת לצד שרידים קדמונים של יישובים עתיקים: סימוניה (תל שמרון), תל ריסים, גבעת הפרשים (חרתיה) ובית שערים.
ראשיתה של רמת-ישי הייתה בניסיון מעניין, ראשוני מסוגו, להקים יישוב תעשייתי בא"י, בראשית העלייה הרביעית.
זה היה ניסיון בולט בחלוציותו במיוחד לאור העובדה שיושם בשוליו של עמק חקלאי מובהק. התכנית הייתה להקים בעמק יזרעאל תשלובת טקסטיל שתכלול : מטווית כותנה, מצבעה, אשפרה והדפסה.
לצד התשלובת, התכוונו היזמים לגדל כותנה, כדי לספק למפעל את חומר הגלם ולשחרר אותו מן התלות ביבוא, איכרי העמק היו אמורים לקבל מהחברה את הנטעים לגידול כמות הכותנה הנחוצה לחברה. תכניתה רבת ההיקף ורבת המעוף של חב' "מנור", הייתה פרשה מיוחדת וחד-פעמית בתולדות יזמות הטקסטיל בשנות העשרים (גם בשנים הבאות).
מלכתחילה לא דובר על יוזמה פרטית קטנה, אלא ביוזמה שיתופית מאורגנת, שתקל את הקמת המפעל. התכנית התוותה בניית תשלובת של מפעלי טקסטיל במרכז אחד, שחלק ממחלקותיו ישרתו מפעלים נוספים, שיוקמו בסביבה. בית החרושת אמור היה לתת את הדחיפה לברוא וליצור "מרכז טקסטיל", שלידו יקומו עוד בתי חרושת.
לכל משפחה אמור היה להימסר שטח של 12 דונם לשם סיפוק צרכיה בחלק ממוצרי המזון, דבר שנועד להבטיח את פרנסתם במקרה שענף הטקסטיל יעבור משברים שונים. מתוך כוונה לבסס את היישוב, הוחלט לצרף גם משפחות בעלי מלאכה ואנשי שירותים, שאינם קשורים במפעל המקומי ובענפי החקלאות, להם הוקצו 1,400 דונם נוספים.
בסוף שנות ה- 30 סבל היישוב פרעות מערביי הסביבה אשר גבה מחיר כבד.
בשנות ה- 40 הנדבן ישראל יהודה (יש"י) אדלר תרם להקמת בתים ביישוב. דבר זה הביא לתנופה מחודשת של היישוב ועל שמו נקראת היום רמת-ישי.
בשנת ה- 80 הוכרה רמת-ישי כיישוב פיתוח בגין קליטת עליה בשנותיה הראשונות ומאז החלה הצטרפות גדולה של משפחות צעירות אשר הפכו את היישוב לקהילה דינמית.
כיום רמת-ישי נחשבת ליישוב קהילתי אטרקטיבי הנושאת אופי של בנייה כפרית ואוכלוסייתו מונה כ 6000 תושבים. קהילתה של רמת-ישי מגוונת באוכלוסייה הטרוגנית בחתך סוציו אקונומי גבוה, רמת ישי נמצאת בדירוג משרד הפנים בחתך סוציו אקונומי 8, היישוב ברובו הגדול חילוני.
התפתחותו הארגונית של היישוב שלא במסגרת של תנועה התיישבותית מוגדרת, יצר ייצוג של מגוון רחב מאוד של עדות מאירופה, אסיה, צפון אמריקה ובשני
העשורים האחרונים הצטרפו לקהילה ילדי הארץ אשר עזבו ערים לטובת חיים איכותיים יותר ביישוב קטן וירוק.
אוכלוסייתה החדשה של רמת-ישי מאופיינת ברמת השכלתה הגבוהה ורבים מהם עוסקים במקצועות חופשיים. אוכלוסייה זו הביאה לירידה משמעותית בגיל הממוצע ולעלייה במספר הילדים ביישוב.
התושבים ברמת-ישי גרים בבתים צמודי קרקע בסגנון כפרי ושומרים על איכות חיים גבוהה.

טלפון: 049039800

העיר טבריה שוכנת על הגדה המערבית של הכינרת.
בתחום שיפוטה – רצועת חוף של 7.7 ק"מ ושטח שיפוטה 10846 דונם.
שיוך מונציפאלי: מחוז צפון, נפת כנרת.
מספר התושבים: 45,000 נפש.
במאות השנים האחרונות נעשו בעיר שני ניסיונות לחדש את היישוב היהודי בטבריה: נסיונו של הרב חיים אבולעפיה, נחל הצלחה, וכך הקדימה העיר טבריה את חידוש ההתיישבות היהודית כ-150 שנה לפני העלייה הראשונה.
העיר קיבלה מעמד של עיריה בימי השלטון העותומני, בשנת 1877. באותה השנה קיבלו מעמד זה שבע ערים נוספות, לרבות ירושלים.
העיר היתה הראשונה , מבין הערים המעורבות, אשר שוחררה בזמן מלחמת השחרור, בט' בניסן תש"ח (15/4/48), והוקם בה שלטון עברי.
בעיר נמצאים, לפי המסורת, קברים של אבות האומה וחכמיה ואתרים היסטוריים המהווים תמרורים בתולדות א"י.
עם סיום מלחמת השחרור התגוררו בטבריה כ-5,500 תושבים והיום מגיע מספר תושביה לכ- 45,000 .

טלפון: 046739511

בית שאן מיושבת ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (כ-4000 לפנה"ס) ועד ימינו (סך הכול כ-6,000 שנה). שם העיר עבר גלגולים רבים, בין השאר נקראה "אשאן", "בֵּית שָׁן", "ביישן", "סקיתופוליס" ו"ביסאן". המועצה המקומית החדשה נוסדה בחודש יוני 1949 ונקראה בית שאן. רוב האוכלוסייה הערבית עזבה קודם לקרבות מלחמת העצמאות ובמהלכם ומיעוטה פונה לאחריהם, בעיקר לנצרת. שטח השיפוט שלה הוא 7.1 קמ"ר, הוכרזה כעיר בשנת 1999.

טלפון: 046489400

מגדל העמק שוכנת על שלוחה של הרי נצרת ומשקיפה על נופיה המרהיבים של עמק יזרעאל, הר הכרמל והרי הגליל התחתון. העיר ממוקמת במרכזו של אזור בעל מירקם ייחודי המשלב התיישבות חקלאית והתיישבות עירונית המאפשר שילוב נדיר של איכות סביבה, חינוך מצוין, תעסוקה למכביר ואיכות חיים.
העיר מתגאה במערכת חינוך מהטובות בארץ ובזכייתה בפרס החינוך היישובי הארצי. בתחומו של היישוב 3 פארקי תעשייה והאזור מכונה עמק הסיליקון הצפוני. תכנית אב תחבורתית אושרה לאחרונה במשרד התחבורה בהן פרויקט רכבת העמק שיעבור בגבולה הדרומי ויתווסף לכביש 6 הממוקם דקות נסיעה ספורות מהעיר.

טלפון: 04-6507711