רמת-ישי נוסדה בשנת 1925, על שוליה הדרומיים מזרחיים של גבעות אלונים – שפרעם, המשתפלות אל עמק יזרעאל, על אם הדרך מנצרת לחיפה, ארבעה ק"מ ממזרח לקריית טבעון.
ומשתרעת על שטח של 2,300 דונם.
שכנותיה הן: ממזרח בית שערים, מדרום כפר יהושע, ממערב שדה יעקב, אלונים וקריית טבעון.
רמת-ישי החלה כמושבה כאשר 50 משפחות ממזרח אירופה קנו אדמות והקימו
מפעל טכסטיל במטרה להקים יישוב שיתבסס על תעשייה וחקלאות.
המושבה המוכרת לרבים בשמה הערבי ג'דה, נמצאת לצד שרידים קדמונים של יישובים עתיקים: סימוניה (תל שמרון), תל ריסים, גבעת הפרשים (חרתיה) ובית שערים.
החאן ההיסטורי הבולט בנוף – הוקם ע"י שיח' ערבי מקומי ב – 1904 ועבר תמורות רבות בתולדות ההתיישבות בעמק.
גרו בו חלוצים בני העלייה השלישית, שעסקו בסלילת הכביש חיפה – נצרת, בייבוש ביצות העמק ובהכשרת קרקע. החאן, ששכן בסמוך לכפר הערבי ג'דה, היווה מחנה לחלוצים – פועלים אלה בתוך סביבה לא מיושבת, ושימש כאכסניה זמנית לחלוצי "השומר הצעיר", ולפני עלייתם לקרקע בבית אלפא. בשנות השלושים השתכנה בו תחנת נוטרים.
ראשיתה של רמת-ישי הייתה בניסיון מעניין, ראשוני מסוגו, להקים יישוב תעשייתי בא"י, בראשית העלייה הרביעית. לניסיון התיישבותי זה, שנקרא אז "מנור" כמעט אין זכר ברשומות של תולדות היישוב, אך דומה שהוא ראוי להיכלל בין התוכניות האוטופיסטיות שרווחו בשנות העשרים – אוטופיה של יישוב אורגים קואופרטיבי, המשלב תעשייה וחקלאות.
זה היה ניסיון בולט בחלוציותו במיוחד לאור העובדה שיושם בשוליו של עמק חקלאי מובהק. התכנית הייתה להקים בעמק יזרעאל תשלובת טקסטיל שתכלול : מטווית כותנה, מצבעה, אשפרה והדפסה.
לצד התשלובת, התכוונו היזמים לגדל כותנה, כדי לספק למפעל את חומר הגלם ולשחרר אותו מן התלות ביבוא, איכרי העמק היו אמורים לקבל מהחברה את הנטעים לגידול כמות הכותנה הנחוצה לחברה. תכניתה רבת ההיקף ורבת המעוף של חב' "מנור", הייתה פרשה מיוחדת וחד-פעמית בתולדות יזמות הטקסטיל בשנות העשרים (גם בשנים הבאות).
חב' "מנור" הייתה התאגדות שיתופית של שמונים משקיעים פרטיים, חלקם היו בעלי מקצוע בענף הטקסטיל. היזמים התעתדו להקים סביב בית החרושת יישוב אורגים, שתושביו יקיימו גם משקי עזר שיסייעו לכלכלתם (ויאפשרו תשלום שכר עבודה יותר נמוך). החקלאות הייתה אמורה להיות על בסיס משק משפחתי פרטי ואילו המפעל התעשייתי היה אמור להיות משותף, בבעלות כל המתיישבים.
הרעיון לא היה המצאה ארצישראלית דווקא. הוא מזכיר מעט, בדגם מוקטן כמובן, ערי תעשייה שהוקמו בגרמניה, בהולנד ובעיקר באנגליה – בשלהי המאה השמונה עשרה, במטרה לפתור את מצוקת הפועלים, שאפיינה את המהפכה התעשייתית. במהלך המאה התשע עשרה בנו תעשיינים אירופיים עיירות בעלי אופי קהילתי סביב בתי החרושת שלהם, בהם ניתנו השירותים על ידי בתי החרושת, תוך דאגה לצרכים חברתיים ושילוב שטחי חקלאות וגינון.
התכנית התגבשה בראשית 1924, במרכזי הטקסטיל היהודי בפולין (ורשה, ביאליסטוק ולודז') והייתה למעשה הצעה של פתרון מאורגן למצוקת פועלי הטקסטיל היהודיים בפולין. ההסתדרות הציונית בלודז' החלה לפרסם תכנית להקמת יישוב חקלאי בשילוב עם תעשיית טקסטיל עבור מאה משפחות. הנרשמים להתיישבות היו מלודז', מזדונסקה וולה, מביאלסטוק ומעוד מרכזי תעשייה בפולין. כל נרשם הפקיד מאה דולרים בעת ההרשמה.
מלכתחילה לא דובר על יוזמה פרטית קטנה, אלא ביוזמה שיתופית מאורגנת, שתקל את הקמת המפעל. התכנית התוותה בניית תשלובת של מפעלי טקסטיל במרכז אחד, שחלק ממחלקותיו ישרתו מפעלים נוספים, שיוקמו בסביבה. בית החרושת אמור היה לתת את הדחיפה לברוא וליצור "מרכז טקסטיל", שלידו יקומו עוד בתי חרושת.
לכל משפחה אמור היה להימסר שטח של 12 דונם לשם סיפוק צרכיה בחלק ממוצרי המזון, דבר שנועד להבטיח את פרנסתם במקרה שענף הטקסטיל יעבור משברים שונים. מתוך כוונה לבסס את היישוב, הוחלט לצרף גם משפחות בעלי מלאכה ואנשי שירותים, שאינם קשורים במפעל המקומי ובענפי החקלאות, להם הוקצו 1,400 דונם נוספים.
בסוף שנות ה- 30 סבל היישוב פרעות מערביי הסביבה אשר גבה מחיר כבד.
בשנות ה- 40 הנדבן ישראל יהודה (יש"י) אדלר תרם להקמת בתים ביישוב. דבר זה הביא לתנופה מחודשת של היישוב ועל שמו נקראת היום רמת-ישי.
בשנת ה- 80 הוכרה רמת-ישי כיישוב פיתוח בגין קליטת עליה בשנותיה הראשונות ומאז החלה הצטרפות גדולה של משפחות צעירות אשר הפכו את היישוב לקהילה דינמית.
כיום רמת-ישי נחשבת ליישוב קהילתי אטרקטיבי הנושאת אופי של בנייה כפרית ואוכלוסייתו מונה כ 6000 תושבים.
קהילתה של רמת-ישי מגוונת באוכלוסייה הטרוגנית בחתך סוציו אקונומי גבוה, רמת ישי נמצאת בדירוג משרד הפנים בחתך סוציו אקונומי 8, היישוב ברובו הגדול חילוני.
התפתחותו הארגונית של היישוב שלא במסגרת של תנועה התיישבותית מוגדרת, יצר ייצוג של מגוון רחב מאוד של עדות מאירופה, אסיה, צפון אמריקה ובשני
העשורים האחרונים הצטרפו לקהילה ילדי הארץ אשר עזבו ערים לטובת חיים איכותיים יותר ביישוב קטן וירוק.
אוכלוסייתה החדשה של רמת-ישי מאופיינת ברמת השכלתה הגבוהה ורבים מהם עוסקים במקצועות חופשיים. אוכלוסייה זו הביאה לירידה משמעותית בגיל הממוצע ולעלייה במספר הילדים ביישוב.
התושבים ברמת-ישי גרים בבתים צמודי קרקע בסגנון כפרי ושומרים על איכות חיים גבוהה.
היישוב מעניק לתושביו שירותים עשירים ומגוונים בתחומים הבאים:
שירותים חברתיים מניעתיים וטיפוליים, מרפאה ומרפאות מומחים, מרפאת שיניים, בית מרקחת חדש שנפתח זה עתה, מרכז יום לקשיש, שירותי דת ושירותי וטרינריה.
המתנ"ס המקומי מספק מגוון פעילויות לילדים, נוער, מבוגרים וקשישים.
