שמו של היישוב ניתן לו על שם הגבעה שעליה הוקם.
אל הגרעין המייסד הצטרפו בשנות ה- 20  –  גרעינים נוספים: חבורת פועלים, שעבדו במקומות שונים בארץ: בקסטינה  (באר-טוביה הישנה), בירושלים (קבוצת סתתים). קבוצת "דרומיה" שעבדו בפרדסים בנס-ציונה וחדרה ואח"כ בדגניה א'.  בשנות ה -30  הצטרפה חבורה מליטא ולטביה, יוצאי תנועת "גורדוניה". הגרעין האחרון הצטרף לגבע בסוף מלחמת העולם השניה והיה מורכב מיוצאי הונגריה. קבוצת גבע נודעת בכך שממנה יצאו הלהקות "הגבעטרון" ו"השיבולים". לרגל חגיגות השישים לקבוצה כתב דידי מנוסי, יליד המקום, את שירו "בת שישים" שהושר על ידי הגבעטרון.

טלפון: 04-6535111

המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו אנשי אחדות העבודה מבין חלוצי העלייה השנייה, שהגיעו לכפר לאחר שעבדו במושבות ובחוות חקלאיות ורכשו ניסיון חקלאי. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כשלושה חדשים לאחר הראשון – נהלל. המבנה הכלכלי של המושב היה דומה לקיבוץ, אך שימר את התא המשפחתי. חלק מהמתיישבים הראשונים היו לפני כן ממגיני תל חי ומקימי הכפר חמארה בגליל העליון שפונה בעקבות התקפות ערבים מכיוון לבנון, שהייתה אז בשלטון צרפתי. המושב נוסד ב- 16 בדצמבר 1921, על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית.

טלפון: 04-6531112

     עליה לקרקע: היישוב הוקם בשנת 1949 כמושב עובדים או כפר עבודה על ידי עולים מתימן. בשנות ה-60 הפך ליישוב קהילתי.

  • ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
  • בתי אב: כ- 130
  • אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
  • מוסדות ושירותים: קופת חולים בכפר-יחזקאל, מינימרקט, בית כנסת, שירותי דואר, שירותי תחבורה,  גני משחקים.
טלפון: 04-6532810

הקהילה בנורית, שמה דגש על קיימות וטיפוח חיי קהילה המשלבים מרכיבים תיירותיים, בו פועלים עסקים בתחומי חיים שונים.

כיום הישוב בהקמה – המתיישבים בשלבים שונים של בניית הבתים ולקראת אכלוס.

 

טלפון: 052-3967656

התושבים הראשונים עלו על הקרקע במקום במהלך המאה ה-19 והורכבו בעיקר מתושבי הכפר ערבונה. כמו כן, במקום קיים משק חקלאי פעיל ומשגשג אשר שמו יצא למרחוק מבחינת איכות וביקוש. אחד הגידולים המפורסמים בכפר הינו חממות המלפפונים הפועלות במקום. אדוארד רובינסון, חוקר מקרא אמריקאי אשר הינו אחד מחשובי חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19, סיפר על המקום כבר בכתביו משנת 1858. ואכן, ההתיישבות עתיקת היומין בכפר נחשבת לגאוותם של התושבים המקומיים המשמרים מאז למעלה מ-150 שנה את המסורת מבית אבא. בכפר סנדלה מתגוררים כיום כ-1,500 תושבים. מדובר באחד היישובים הגדולים השייכים למועצה האזורית גלבוע. תושביו הינם מוסלמים במרביתם והם מתחנכים במוסדות הלימוד הפועלים בכפר וביישובים הערביים הסמוכים. המועצה האזורית גלבוע מסייעת לתושבי המקום מבחינת שיפור מוסדות הלימוד, שיפוצם ופעילויות חוץ פורמאליות לאחר בית הספר. השיוך למועצה האזורית גלבוע מסייע לתושבי הכפר להשתלב היטב בחברה הישראלית על עורקיה השונים. ואכן, תושבי המקום מקיימים חיים שיתופיים עם שכניהם היהודים (והערבים) במועצה האזורית. ילדי הכפר לוקחים חלק בפעילויות התרבותיות והחינוכיות אשר מארגנת המועצה האזורית.

טלפון: 054-7619629

המקום יושב לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי תושבים מהכפר ברוקין שבשומרון. בהמשך ננטש הכפר, אך ההתיישבות בו חודשה בשנת 1918 – השנה הרשמית לעלייה לקרקע של הכפר.

ניהול הישוב: ועד מקומי + אגודת מים
בתי אב: כ- 800
אוכלוסיית הישוב: צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, ספריה, מסגד, כנסיה, דואר, שירותי תחבורה, גני משחקים.

טלפון: 054-6877949

בשלב הראשון של הישוב התגוררו 45 המשפחות המייסדות במחנה זמני עד בניית מושב הקבע בשנת 1977 על ידי משרד השיכון.  במעבר לישוב הקבע קבלה כל משפחה קרקעות חקלאיות לעיבוד מהסוכנות היהודית ואמצעי יצור ועיבוד קרקע שונים.  תחילת פעילות המושב החלה בשיתופיות.  כל התוצרת החקלאית שווקה לתנובה, התשלומים נכנסו לקופה משותפת וממנה נתנו דמיי קיום לחברים ומגוון אמצעי יצור וכלים חקלאיים.  בשנת 1979 נקלט הגל השני של בני התענכים אשר כקודמם התמקמו במבנים זמניים עד להשלמת בתי הקבע.  במקביל החל להתפתח ענף הפרחים כענף החקלאי העיקרי של מגן שאול וחממות ורדים וגיפסנית רבות נבנו במושב. בשיא פריחתו היה מגן שאול למושב הגדול בארץ לגידול ורדים עם 220 דונמים!  לאחר קריסת ענף יצוא הפרחים בשנות ה 90 ננטשו מרבית חממות המושב והוסבו לגידולי תבלינים ירוקים, יצור חשמל סולרי כשמשקים ספורים עדיין ממשיכים לגדל פרחים.

טלפון: 04-6400337
גן נר – ישוב קהילתי, מדהים ביופיו, השוכן על המורדות המערביים של הר הגלבוע.  היישוב נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית גלבוע.
הישוב הוקם בשנת 1987 ע"י הסוכנות היהודית, המועצה האזורית גלבוע ובתמיכתו הנלהבת של השר דאז, ונשיא המדינה היום – מר שמעון פרס.
מדוע דווקא השם "גן נר"? –

 

ע"ש הלורד הבריטי בארנט ג'אנר ( (Barnett Janner‏ 1892 –1982. הלורד ג'אנר תמך בדרכים רבות וסייע בהקמת גן-נר.
החינוך בגן נר:
מערכת חינוך פורמאלי המונה: מעונות יום, אשכול גנים, בי"ס יסודי. יום לימודים ארוך-מיל"ת
מערכת חינוך בלתי פורמאלי: מועדון נוער, תנועת נוער (בני המושבים), צהרון ישובי, חוגים ישוביים.
בנוסף: פעוטונים וצהרונים במסגרות פרטיות, חוגים שונים (מחול, אומנויות לחימה, ציור, מוסיקה ועוד).
תרבות וקהילה:
פעילות קהילתית עשירה בחגים, שעות סיפור לילדים בספריה. ערבי תרבות שונים.
רשת תמיכה קהילתית – תמיכה לכל מי שזקוק, כולל בישולים בהתנדבות ליולדות, ולהבדיל, לחולים ועוד.
בריכת שחיה – פתוחה מחודש מאי עד חודש ספטמבר.
דת ומסורת:
בישוב 2 בתי כנסת, מקווה ולימודי יהדות מגוונים לגברים ולנשים.
טלפון: 04-6401488

מקור השם: על שם בית שערים ההסטורית שהיתה מושב הסנהדרין, ושיערו שהיא נמצאת בסביבה זו. רק עשור מאוחר יותר התגלו שרידי בית שערים ההסטורית בפאתי קריית עמל, על ידי אלכסנדר זייד – כשחפר יסודות לביתו.

רקע והתיישבות

בית שערים נוסדה בשנת 1926 ע"י קבוצת עולים קטנה מיוגוסלביה, שמנתה כעשר משפחות. הייתה להם בעיה גדולה של מים. הם התפרנסו מפלחה, כרם ולכמה חברים בכפר היו גם פרות. בגלל מצוקת הקיום הייתה תחלופה של תושבים. רק שלוש משפחות החזיקו מעמד מההתחלה ועד 1936. ב-1934 קנה דוד קלדרון משק בבית שערים. עד מהרה הבין שאין זכות קיום למקום הקטן ללא תוספת מתיישבים, והוא פנה למוסדות המיישבים שיביאו למקום גרעין התיישבותי וכך היה. בשנת 1936, זמן המאורעות בארץ, עלו חברי "ארגון אפרים" להתיישב בבית שערים. "ארגון אפרים" על שם אפרים צ'יזיק ז"ל, נוסד על ידי בני המושבים בלפוריה, מרחביה, תל עדשים וכפר יחזקאל, שהיו חברי הנוער העובד. הם חיכו שלוש שנים במגדל שעל ידי הכינרת, עד שהמוסדות המיישבים הציעו להם את בית שערים. משום כך נחשב מושב בית שערים למושב הראשון של הנוער העובד.
במגדל הצטרפו ל"ארגון אפרים" חברי שחריה, גורדוניה והבחרות הסוציאליסטית, שלא רצו להתיישב בקיבוץ והעדיפו מושב. כשעלו לבית שערים שילמו פיצויים לחברים הקודמים שעזבו. המוסדות המיישבים הבטיחו ל"ארגון אפרים" מים מחברת מקורות, שנוסדה אז, ותוספת אדמה, שיפרישו להם המושבים הוותיקים נהלל וכפר יהושע. נהלל החזיקה כפיקדון אדמות של קהילת ציון בג'דה, וכש"ארגון אפרים" בא לבית שערים היא נדרשה לתת לו את האדמה וכך היה. כפר יהושע נתנה לו ממכסת אדמתם 130 דונם אדמת ביצה.
שנתיים ישבו חברי בית שערים במחנה צריפים על השטח של בית שערים היוגוסלבית. המחנה מנה כ-60 צריפים. לפרנסתם עבדו החברים בעבודות חוץ, בין היתר בחפירת תעלות לצינורות של מקורות ממעיינות כברי ועד בית שערים. רק אחרי שנתיים עשה האדריכל קאופמן תוכנית למושב ל-70 משקים והוגרלו המגרשים לחברים. את הצריפים הראשונים העבירו בשלמותם עם טרקטור שרשראות T20 , למגרש המסומן של החבר. המומחה להעברת הצריפים היה שייקה הוכמן, שלמד את הפטנט מדן אנקורי מכפר ויתקין. הצריפים הועברו על כל תכולתם. לאחר מכן הגיעו המים ממקורות ובמשך הזמן גם הושלמה מכסת הקרקע. תחילה נבנתה רפת מבטון. החברים גרו בצריפים והמקלחת ובית השימוש היו בחצר. החברים פיתחו משק מעורב: רפת, לול, פלחה, ירקות ומטעים. בשנות החמישים בנו רוב החברים את בתיהם. עד אז הם גרו בצריפים. שנה אחר כך נכנס החשמל למושב. בשנות ה-90 נבנו שכונות חדשות המיועדות לבני המושב.
היום קיימים במושב שני ועדים, שפועלים ביניהם בתיאום: ועד האגודה החקלאית, המייצג את החברים החקלאים והועד המוניציפאלי, המייצג את החברים החקלאים ואת כל יתר תושבי המושב.
בשנת 2014 חיים במושב כ- 700 תושבים.

תעסוקה

הדור השני בכפר פיתח משק מתמחה, כלומר ענף אחד מרכזי ועל ידו עוד ענף משקי. פותחו רפת חלב, פיטום הודים, ירקות, פרדסים וגידולי שדה, חממות ורדים, אבוקדו, פקאן ומשתלות הדרים, זיתים, ורדים וצמחי נוי. כמו כן נבנה מאגר מים.

המחלבה נסגרה ובמקומה מגיעה מיכלית של תנובה למשקי החברים ואוספת את החלב. לאחרונה נבנו חדרי ארוח במושב. כיום חממות הורדים נסגרו ומטעי האבוקדו נעקרו.

חינוך

גיל רך: פעוטון וגן במושב
בי"ס יסודי: יסודי נהלל
בי"ס תיכון: ויצו נהלל
טלפון: 04-9830284

בית-לחם הגלילית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקרית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

היסטוריה

בית-לחם נזכרת לראשונה בתיאור גבולות שבט זבולון " …וישפוט אחריו את ישראל איבצן מבית לחם…" (ספר שופטים פרק יב' פסוק ח').

לפי עדויות היסטוריות התקיים במקום ישוב יהודי עד לאחר חורבן בית המקדש השני.

בשנת 1906 הוקמה בתוך יער אלוני תבור מושבה טמפלרית (הטמפלרים היו גרמנים נוצרים שהקימו בארץ מספר מושבות). הטמפלרים בנו את בתיהם בסגנון אדריכלי אירופי, שהתאפיין בבתי אבן, ופתחו מושבה חקלאית מודרנית. במהלך מלחמת העלום השניה, חלק מהתושבים שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי , גורשו ע"י הבריטים לאוסטרליה ואחרוני הטמפלרים גורשו מהארץ באפריל 1948, ע"י כוחות ההגנה.

לאחר הקמת המדינה, יושבה בית לחם ע"י ארגון "החורש" (קבוצה של נערים ונערות שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הוכשרו לעבודה חקלאית בנהלל והתיישבו בחוות שטוק). המתיישבים במקום תוגברו ע"י קבוצה מבני נהלל וחברי ארגון "ריקנאטי" מרמות נפתלי והקימו מושב עובדים.

בתוך תחומי המושב הוקם ביה"ס "אלון הגליל" אשר קיבל את שמו מעץ אלון עתיק שנמצא שסמוך אליו ולמדו בו תלמידים מהמושב וממושב אלוני אבא במשותף.

כיום

במושב 62 נחלות, כ-220 משפחות ו- 880 תושבים. במהלך השנים הקימו כ-60 בנים ממשיכים את ביתם במושב.

בשנת 1992 הוקמה הרחבה קהילתית ראשונה של תושבים שאינם חקלאים – כ-30 משפחות, והרחבה נוספת, של 13 משפחות, הוקמה בשנת 2000.

חלק מהמשפחות מתפרנסות עד היום מחקלאות (רפתות, לולים, זרעים, זיתים, ורדים וכו'), חלקן ממערכות חקלאיות טכנולוגיות וחלקן – מעסקים ותיירות.

במקום פועלים גני ילדים, מועדון נוער (תנועת בני המושבים), בית כנסת, מועדון ותיקים, צרכניה, בית עם ובית עלמין (המשותף למושב ומושב אלוני אבא).

בשנת 2006 הוקמה אנדרטה לזכר בני המשפחות של דור המייסדים, אשר נספו בשואה, המוצבת בחצר בית העם.

במקום מתנהלים חיי קהילה ותרבות מגוונים ומגובשים, תוך הקפדה על קליטת המתיישבים החדשים וציון החגים בשיתוף כלל תושבי המושב.

טלפון: 04-9831357

מקור שמו של המושב על שם אלכסנדר זייד שהקים אותו לראשונה בשנת 1926 ונרצח.

רקע והתיישבות

בית זייד הוא מושב השייך לאיחוד החקלאי באזור הצפון ליד קריית טבעון השייך למועצה אזורית עמק יזרעאל.
היישוב הוקם בשנת 1926 על ידי אלכסנדר זייד מאנשי השומר, רעייתו, ציפורה זייד, וארבעת ילדיהם, אשר הקימו את ביתם בגבעות שיח אבריק. בשנת 1938 נרצח אלכסנדר זייד על ידי קאסם אל טאבש, בדואי משבט ערב אל-חילף. על שמו הוקמה גבעות זייד אשר בני משפחת זייד היו חברים בה עד שעזבו בשנת 1951 והקימו את בית זייד במקום בו התגוררו לפני כן.
במושב בית זייד מתגוררים היום כ-130 תושבים.
תעסוקה
ענפי הכלכלה במקום כוללים חממות פרחים, צאן, מטעים וגידולי שדה.

מקור שמו של הקיבוץ – האלונים הרבים בסביבה.

רקע והתיישבות

קיבוץ אלונים נמצא בעמק יזרעאל בין קרית טבעון ורמת ישי, משתייך לתק"ם.
נוסד בשנת 1935 בקרית חרושת ע"י הנוער העובד ובתמיכתו של הקיבוץ המאוחד, בעקבות קריאתו של אלכסנדר זייד להקים קבוצת רועים, הקבוצה נקראה בהתחלה "קבוצת הרועים". הקבוצה היתה קשורה לסכסוך קשה על קרקעות בין יהודים לערבים, אדמות "קוסקוס-טבעון" שבסביבה. בסכסוך הואשם השומר יצחק חנקין בהריגה ונידון ל-10 שנות מאסר.
בשנת 1936 הצטרפה קבוצה של עליית הנוער. זו היתה הראשונה מבין חברות הנוער שעלתה מגרמניה וסיימה את הכשרתה בעין חרוד. היה זה הקיבוץ הראשון שהקימו חניכי עליית הנוער, והשלישי שהוקם ע"י הנוער העובד. עם הזמן הלך וגדל הקיבוץ והחלה בעיה של תעסוקה בקרב חבריו, יחד עם מחסור באדמות חקלאיות עבור ענפי הקיבוץ.
בינואר 1938 נחרשו אדמות קוסקוס (טבעון) במבצע התגייסות של טרקטורים רבים ושל עשרות זוגות בהמות שהגיעו מרבים מיישובי הצפון.ובאותה השנה עלו למקום הקבע, ל"תל קצקץ", כישוב חומה ומגדל. בתקופה הראשונה התפרנסו מעבודות חוץ במקומות מרוחקים יחסית, בנמל חיפה, נטיעות ביקנעם והנחת קו חשמל בואדי ערה.
לפני הקמת המדינה שימש הקיבוץ בסיס למטה הפלמ"ח, למחלקה הערבית של הפלמ"ח ולקורסים של ההגנה.
חצי שנה לאחר מכן, בכ"א בסיוון תרצ"ח, 20 ביוני 1938, החלו חברי הקיבוץ להתיישב בקוסקוס תחתית (אזור הכניסה לקיבוץ של ימינו). במסגרת עליית חומה ומגדל הוקמה נקודה זו עם חומת אבנים ולא עם לוחות עץ וחצץ. אבנים אלה ישמשו מאוחר יותר לבניית חדר-האוכל הראשון והבתים הראשונים בסביבתו. הקבוצה חייתה בשתי נקודות, בקוסקוס תחתית ובשייך אבריק. מצב זה נמשך כשנתיים והביא לקשיים רבים בתחומי החיים השונים.
בי"ב בתמוז תרצ"ח, 11 ביולי 1938 נרצח אלכסנדר זייד בדרכו לאסיפה בשייך אבריק. מספר חודשים לאחר מכן, בכ"ג בתשרי תרצ"ט, 18 באוקטובר 1938, הונחה אבן הפינה לחומה בנקודת הקבע על הגבעה ב"קוסקוס עילית". החומה הגנה על אוהלי המגורים, אוהל חדר האוכל, צריף המרפאה וטנק המים. מחוץ לחומה הוקם בית הביטחון (הבית הלבן) וחמש עמדות מבוצרות. מאוחר יותר הוקם מגדל השמירה באזור רמת הדסה לאבטחת הסביבה, וגם מגדל המים באלונים, המהווה עד היום את הסמל של הקיבוץ.
בכ"ב בכסלו תרצ"ט, 15 בדצמבר 1938, נולד הילד הראשון באלונים, אילן-אלכסנדר בנם של נעמי ודוד מלכא, שנקרא על שמו של אלכסנדר זייד.
רבים מחברי הקיבוץ השתלבו במסגרות הביטחוניות של אותה תקופה. חלקם של החברים התגייס למסגרות הלגאליות: חיל הנוטרים, משטרת החופים ופלוגות הלילה המיוחדות וחלקם למסגרות הבלתי לגאליות: חיל המשמר, חיל השדה ופלוגות השדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יצאו חברים אחדים לשירות בצבא הבריטי על יחידותיו השונות. חברים אחדים הצטרפו לשורות הפלמ"ח. באלונים שכן בסיסה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח. בשנים 1943-1946 התמקם מטה הפלמ"ח באלונים והאזור שימש כמקום אימונים ומסתור של רבות מפלוגות הפלמ"ח בתקופות שונות.
באותה התקופה גדל הקיבוץ והצטרפו חברים נוספים מארצות רבות. באלול תש"ב, ספטמבר 1942 נפתח גן הילדים הראשון באלונים.
בשנת 2014 חיים בקיבוץ כ- 680 תושבים.

תעסוקה

ענפי המשק החלו לגדול ולהתפתח, נזרעו שדות, ניטעו עצים וגפנים, עדר הכבשים התרחב ואליו צורף עדר פרות לחלב ולבשר. עם סיום מלחמת העצמאות, קבלה אלונים שטחים חקלאיים נוספים באדמת עמק יזרעאל וכן מספר חלקות יער אלונים לשמירה ולמרעה. עם השנים התפתחו באלונים מספר מפעלים שניסו לנצל את ענפי האלון כחומר גלם, ביניהם מפעל "ניצב" שייצר תחילה ידיות לכלי עבודה ואחר כך צעצועי עץ. בשנת 1960 הוקם מפעל "אלום" שעסק בייצור אביזרי פירזול מאלומיניום (ידיות לדלתות ועוד). בשנת 1976 הוקם מפעל "אלגת" שעוסק בציפויים שונים של חלקי אלומיניום לתעשייה הביטחונית. בשנת 1995 הוקם בצומת אלונים, בשותפות עם משקיע פרטי, קניון "חוצות אלונים", שהיה הקניון הראשון בתנועה הקיבוצית. כיום מתבססת כלכלת הקיבוץ על מספר ענפי חקלאות: לול, מטע אבוקדו וגידולי שדה. רבים מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ. בקיבוץ מתקיימים מספר ענפים נוספים: מכבסה, מחסן בגדים, חדר אוכל, מרכז חינוכי גדול – "מרכז אלון", חוות רכיבה, "גני עד" העוסק בפרחי משי, מפעל "אלגת" למוצרי מתכת לתעופה, ועוד.

חינוך

הגיל הרך: בישוב פועלים מעון יום וגני ילדים
בי"ס יסודי: "מרחבים" בכפר יהושע
חטיבה ותיכון: "ויצו נהלל" בנהלל
שרותי בריאות
קופ"ח כללית | טלפון 04-9838111
מרפאת שיניים | טלפון 04-9838113
טלפון: 04-9838104