טירת צבי הוא הקיבוץ הראשון שעלה על הקרקע במסגרת תנועת הקיבוץ הדתי. מיסדיו חלמו לבנות קיבוץ שמשלב בתוכו חיי תורה ועבודה. טירת צבי הוקמה בכ"א תמוז תרצ"ז (1937) במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על חוה חקלאית בשם "א-זרעא" שנרכשה בידי קק"ל מידי מוסא אל עלמי.
במקום נמצא מבנה דו-קומתי שכונה ע"י המתיישבים ביומרת מה "הטירה", שהיה מוקף בחומת לבני בוץ (וכך היתה טירת צבי ליישוב חומה ומגדל היחיד בו לא הוקם מגדל ולא נבנתה חומה). הטירה העניקה למקום את שמו בתוספת "צבי" על שם הרב צבי הירש קלישר, מראשוני הציונות הדתית במאה ה-19 (קדם אף לציונות המדינית).
טירת צבי שוכנת בדרום בקעת בית שאן (עמק המעיינות) כ- ק"מ וחצי מערבית לנהר הירדן וכ- 9 ק"מ דרומית לעיר בית שאן.
לטירת צבי חקלאות מפותחת המשתרעת על אלפי דונם של ברכות דגים, מטעי תמרים וגידולי שדה וירקות. וכן היא מגדלת בקר לבשר והודים. תיירות מקומית מתפתחת, ישנן עשרות דירות ארוח המיועדות לארוח בכל ימות השנה, בשבתות חגים ובאירועי שמחה. מותג "טירת צבי" למעדני בשר מעולים, מצוי היום בכל בית בישראל ובקהילות יהודיות בעולם. מוצרים אלו מיוצרים במפעל מודרני ומשוכלל שהוקם לפני כ-60 שנה על ידי מייסדי המקום ומעסיק היום 220 עובדים-חברי ותושבי הקיבוץ ותושבי האזור.
כיום טירת צבי עוברת תהליכי הפרטה לקראת היותה קיבוץ מתחדש בעוד מספר שנים. השרותים הניתנים לחברי הקיבוץ ניתנים לעשרות משפחות של תושבים ובעתיד לכל תושבי השכונה.
מייסדי טירת צבי באו מבית מדרשה של הציונות הדתית ובדרך זאת אנו ממשיכים ללכת גם היום.
טירת צבי נבנתה באזור קשה להתיישבות, כיישוב חקלאי המתמודד מאז הקמתו (לפני שבעים ואחת שנה), עם כל השאלות הקשורות לקיומה של חקלאות, תעשייה וקהילה על צרכיה השונים, בשבת ובחג.
בבית הכנסת, שנחנך לפני יובל שנים מתקיימים תפילות בנוסח אשכנז כאשר משולבים בו מנהגי המקום. הקהילה פתחה את שעריה גם למנין קרליבך בלילות שבת "מברכין" ולמנינים ביוזמת חברים לעדות ישראל.
כל ימות השבוע ובשבתות מתקיימים שעורי קודש החל מדף יומי, גמרא, מחשבת ישראל, תנ"ך פרשת שבוע ועוד. רב המקום הוא הפוסק בשאלות הלכתיות של קהילה ופרט ומוביל את מסכת השיעורים הרבים בכל ימות השנה.

 

טלפון: 050-7279340
חלק מהחברים מתפרנסים מחקלאות. כ-80 דונם תבלינים ופרחים בחממות וכן חקלאות פתוחה, בה מגדלים בעיקר ירקות. וכן משקי-חי (כבשים ומדגה מתועש).
חלק מהתושבים קבלנים ועצמאיים, או עובדים שכירים מחוץ למושב. התושבים מבקשים לפתח יזמויות ועסקים קטנים.
במושב 61 משקים חקלאיים, כשלכל יחידה משק של כ-40 דונם לעיבוד חקלאי. 21 בנים ממשיכים שבנו במשק ההורים, ו-22 חברים שבנו במגרשים ועוד 4 מגרשים בבנייה.
מספר התושבים במושב: כ-450 נפש. בשל הביקוש הרב לבנייה במושב, הוחל בתכנון שכונת בנים נוספת שתכלול 30 מגרשים.
ילדי המושב הרכים מתחנכים בפעוטון משותף לילדי ביכורה וכן בגן הילדים החדש שנבנה במושב. ילדי ביה"ס היסודי לומדים ברובם בביה"ס ביכורה (שנבנה מחדש) ומיעוטם בשק"ד או ב"דקלים". תלמידי העל-יסודי מתחנכים בכל בתי הספר בסביבה (בית-שאן, שק"ד, ו"גאון הירדן").
במושב קיים מתנ"ס שנותן מענה לילדים ולנוער בשעות אחה"צ. כמו-כן יש מגרש כדורסל ומגרש משחקים לילדים הרכים. במקום – מכולת פעילה וכן ספרייה ומרפאה משותפת לכל מושבי ביכורה. המרפאה כוללת טיפת חלב הנותנת שירותים לנשים הרות ולתינוקות. המושב הוא בעל צביון דתי. במקום רב, בית-כנסת וכן מקווה טוהרה חדש.
טלפון: 04-6588448
רוב התושבים הם בנים של תושבי מושבי ביכורה. האוכלוסייה מונה כ- 450 נפש.
התושבים חלקם עוסק בחקלאות וחלקם עוסק בעבודות מחוץ לישוב. בשנות קליטת העלייה מאתיופיה הוקם מרכז קליטה בישוב. בשנים האחרונות פתח הישוב את שעריו לקליטה משפחות בשיטת "בנה ביתך".

 

טלפון: 04-6585508
ועדת הקליטה במירב משקיעה מאמצים גדולים ע"מ להגדיל את מספר התושבים ביישוב. מטרת תהליך
 הקליטה במירב היא ליצור קהילה אחת משותפת לכל תושבי המקום, בלי בידול בין האוכלוסיות השונות. תהליך הקליטה נועד להעמיק את ההיכרות בין המשפחות החדשות לבין אנשי היישוב.
משפחה שמתעניינת בקליטה תיצור קשר עם נציג ועדת הקליטה של היישוב. לאחר פגישה אישית עם נציגי הועדה, המשפחה מחליטה עם היא רוצה בהמשך התהליך. במידה והמשפחה מעוניינת, היא תוזמן לשבת למירב להיכרות יותר רחבה עם הקהילה. בסופו של תהליך הקבלה, משפחה מתאימה תקבע תאריך למעבר ליישוב.
במירב מספר דירות להשכרה כחלק מתהליך קליטה במקום. ישנם בתים קטנים (כ-65 מ"ר) לזוגות עם ילדים; מספר מצומצם של בתים גדולים יותר בשכונת פסגת מירב; ויש גם שכונת קראוונים חדשה לזוגות צעירים. במהלך תהליך הקליטה, נציגי היישוב יראו לכם את אופציות הדיור המתאימות.
כל משפחה שנקלטת במירב מקבלת ליווי צמוד ועזרה בתקופה הראשונה. כל משפחה חדשה מלווה ע"י משפחה ותיקה שעוזרת להבין את רזי החיים במקום. בנוסף, נציגי ועדת הקליטה מסייעים לנקלטים בכל נושא שנדרש.
טלפון: 052-4732441
כ-350 תושבים במושב. 30 אחוזים מהם מתפרנסים מחקלאות.
התושבים מגדלים ירקות בשטח פתוח ובחממות. תוצרת החממות של המושב – (כ-100 דונם תבלינים ומעל 20 דונם עגבניות) ידועים בשווקי אירופה כאיכותיים ביותר, כמו התוצרת של שאר מושבי המועצה.
בתכנון: כפר תיירותי.
הסתיימה בהצלחה הרחבה ראשונה. האוכלוסייה מאד מגוונת ותואמת את האופי המסורתי-הפתוח של האוכלוסייה המקומית. הרחבה שניה (60 מגרשים) נמצאת בשלבי סיום.
בשלבי הכנה: קליטת עולים מצרפת, השכרת בתים במסגרת "בית ראשון במולדת" ואף הקמת בתי-קיץ.
טלפון: 04-6480485
רוב החברים עוסקים בחקלאות. במושב 60 משקים חקלאיים, כשלכל יחידת משק יש כ-40 דונם לעיבוד. לבד מגידול ירקות בשטח פתוח, יש כ-160 דונם בתי-צמיחה בעיקר לעגבניות, תבלינים וורדים. ועוד: גידול בעלי-חיים (צאן ואווזים).
חלק מהאוכלוסייה קבלנים עצמאיים, ויש העובדים כשכירים בערים השכנות וביישובי הסביבה.
60 משקים חקלאיים. חלק מהבנים בנו בחצר ההורים, וחלקם בהרחבות הבנים.
לאחרונה הוכנה תכנית לתשתיות לשכונה חדשה והבניה תחל בקרוב. הבתים מיועדים לבני המושב בלבד.
רוב הילדים בגיל הרך ובביה"ס היסודי לומדים במוסדות החינוך במקום. בתחילת תשס"ד נבנה ביה"ס ביכורה מחדש, וכן נבנה גן חדש. תלמידי העל-יסודיים לומדים בשק"ד, "גאון הירדן" ובבית-שאן.
הפעילות הבלתי-פורמלית משותפת ליישובי ביכורה. בשעות אחה"צ יש לילדים מכיתות א-ו' פעילות אזורית שמתקיימת ע"י מד"צים וחיילות מורות. זו כוללת הדרכה לכל שכבת גיל, ופעילויות מגוונות, כולל טיולים.
בימי ו' מתקיימת פעילות לילדים במועדון רחוב ואחת לחודש גם – פעילות אזורית שניתנת ע"י מחלקת החינוך של המועצה.
ילדי המושב משתתפים בחוגי ספורט, מחול ומוזיקה של המועצה הניתנים באולפן למחול ובמחלקת הספורט.
טלפון: 050-5535773
למרות שינויי הזמן והעולם, שדה-אליהו מהיחידים שעדיין דבקים ומטפחים את רעיון השיתוף כערך וכאורחות חיים, מבססים את החברה על ערבות הדדית מלאה וגאים בחברה רב-דורית ומגוונת.
מקור הסמכות של הקיבוץ הדוגל בעיקרון "הדמוקרטיה הישירה" – הוא אסיפת החברים שמתכנסת בכל מוצ"ש. למעלה מעשרים ועדות נבחרות, פעילות בתחומים השונים. חברי שדה-אליהו רגישים לסביבתם ומקדישים לטיפוח המשק וניקיונו. בתוך כך הוכרז הקיבוץ כ"קיבוץ ירוק": ללא חומרי הדברה כימיים ועם דישון אורגני והדברה ביולוגית בלבד.
כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות, מהמפוארות בתנועה הקיבוצית, חרף תנאים אקלימיים, קרקע ומים. ייחודיים הם גידולי השדה והמטעים המעובדים על טוהרת החקלאות הביולוגית. שדה-אליהו הוא חלוץ בפיתוח נושא זה, המחייב שלא לדשן ולא לרסס בחומרים רעילים. גם התעשייה קשורה בחקלאות. מפעל "ביובי – מערכות ביולוגיות", מייצר אויבים טבעיים למזיקי השדה וכן דבורי בר להאבקה והפריה בחממות ובגידולים מיוחדים; מפעל נוסף קשור בחקלאות הוא "ש.ד.א. תבלינים". מפעל לייבוש תבלינים שמייצא רוב תוצרתו לחו"ל ומביא פרנסה לחברי הקיבוץ ולמגדלים נוספים בצפון הארץ.
"רימון" – מפעל המתמחה בפיתוח תוכנות ותקשורת סלולארית לבקרים תעשייתיים. עיקר תוצרתו מיועדת לשוק החקלאי והתעשייתי המתקדם בארץ ובעולם.
טלפון: 054-5640952
הקהילה הנבנית בכפר רופין היא בעלת עניין משותף, ישוב קהילתי חי ונושם , תוסס ויוצר הנשען על שורשים איתנים וניזון מרעיונות חדשים.
חברי הקהילה נהנים מפעילות תרבותית עשירה ומגוונת וממערכת חינוך איכותית כל ימות השנה: הגיל הרך מפעוטון עד גן, חינוך משלים לילדי כיתות א-ו, הדרכה ופעילות לילדים הבוגרים.
בקיבוץ, שירותים לרשות תושבי הקהילה הכוללים: חדר אוכל, קניונית, מכבסה, מרפאה, ספריה, סניף דואר, הסעות, בית כנסת, בריכת שחיה, מגרשי משחקים ועוד.
בכפר רופין, הרחבה קהילתית "שכונת טבע".
טלפון: 04-6068111
בתחילת הדרך מנתה הנקודה חברים מעטים, קבוצה של בוגרי הכשרות מגרמניה, שישבה 8 שנים בחולות ראשון לציון, שם נולדו גם הבנים הראשונים. הקבוצה גיבשה לעצמה את אורח החיים של "תורה עם דרך ארץ", טיפחה את דמות ה"חלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמות הקבוצה החדשה עם השפעה ניכרת עד היום.
סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה שהביאו תרבות עשירה ורוח חדשה.
עם השנים עברו את עין הנצי"ב גרעינים רבים שמשאירים נציג ביישוב, בני עין הנצי"ב מסיימים צבא וחוזרים לבנות את ביתם ביישוב. בקיבוץ היום כ- 550 נפש מתוכם כ- 140 משפחות ותיקות וצעירות כ- 200 ילדים וכ- 85 חיילים וצעירים בני המקום.
בנוסף נמצאות בקבוצה קבוצות נוספות כגון הכשרות בני עקיבא, עולים חדשים, גרעיני נח"ל, אולפן גיור לדוברי צרפתית, בנות שרות לאומי, הורי חברים ועוד.
לאלה מתווספות משפחות נקלטות שגרות ביישוב במעמד תושבים.
הקיבוץ משקיע רבות בקליטת צעיריו ובקליטת משפחות נוספות, מפתח מסלולי קליטה חדשים ומגוונים שיתאימו לצרכי הצעירים.
קיימת הפרדה משפטית בין עסקי הקיבוץ ובין הקהילה. את הקהילה מנהלת הנהלת קהילה. את תפקיד האספה קיבלה מועצה המורכבת מנציגי ציבור. הדיונים בה הם פתוחים לציבור ומשודרים בערוץ המקומי. האספה דנה בעיקר בנושאים עקרוניים.
הקיבוץ עורך שינויים באורחות חייו, בעיקר הפרטות שונות בתחום מוצרי הצריכה ובענף המזון.
טלפון: 04-6062911
אוכלוסיית המקום: כ- 60 משפחות, מחציתן חברי הקיבוץ ומחציתן חברי הקהילה שאינם חברי קיבוץ.
כ- 100 ילדים מגיל 0-18.
כ- 55 צעירים בגילאי שירות צבאי עד גיל 27.
נוסדה לפני למעלה מאחת עשרה שנה, מספר תלמידיה כ- 120. מהווה מרכז לימודי רוחני ומוקד משיכה למשפחות צעירות.
לקיבוץ מספר ענפים חקלאיים- רפת, הודים, גידולי שדה ומדגה.
למעלה ממחצית מהאוכלוסייה מתפרנסת מעבודת חוץ, באזור הקרוב ומחוצה לו.
יזמות קטנות- ענף בצמיחה, חברים ותושבים פותחים יזמות בתוך היישוב כפתרון לנושא התעסוקה.
לפני למעלה משלש שנים אוכלסו הבתים הראשונים בשכונה הנבנית בסמוך לקיבוץ,
שכונת "נופים בגלבוע" שתאפשר קליטת תושבים נוספים ליישוב. הבתים צופים לנוף מקסים. סה"כ מגרשים לבניה בשכונה- 130. עד היום נבנו 7 בתים ועוד כ- 10 משפחות מקדמות תחילת בניה.
ביישוב מערכת חינוך לגיל הרך (פעוטונים, גן ילדים) וכן מערכת חינוך בלתי פורמאלית מכיתה א' עד יב'. מרבית הילדים לומדים בבית ספר שק"ד בקיבוץ שדה אליהו וחלקם לומדים בישיבות ואולפנות מחוץ לאזור.
ביישוב ניתנים שירותים קהילתיים בתשלום – מרכולית, מכבסה, חדר אוכל, בעלי מלאכה, בריכת שחייה בקיץ, ועוד..
הקהילה של מעלה גלבוע מנהלת חיי קהילה תוססים באוירה משפחתית עם הרבה עזרה הדדית ותחושת שותפות.
טלפון: 04-6067527
הקיבוץ נוסד בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, על ידי בוגרי גרעין תורני מתנועת בני עקיבא. בתחילה הוקם הישוב במחנה משותף עם קיבוץ רשפים החילוני הסמוך, ובהמשך נחלקו לשני יישובים סמוכים, המופרדים על ידי שטח חקלאי.
כיום מונה הקיבוץ כ-110 משפחות, כ- 430 נפש.
הקיבוץ, במגוון הפעילויות, מעסיק חברי קיבוץ, בני נוער המשק, תושבים שאינן חברים, תושבי בית שאן והסביבה ומתנדבים זמניים. כלכלת קיבוץ שלוחות נשענת על מספר מפעלים חקלאיים, טכנולוגיים ותיירותיים.
עיקר הכנסות הקיבוץ עדיין מגיעות מענפי חקלאות שונים, אודות להתמחות חברי קיבוץ ובהצלחתם בייעול ותפוקה גדולה יחסית. ענפים גדולים כמו הרפת, לולי תרנגולות הודו, לולי פיטום תרנגולות, מטעי תמרים, בריכות דגים, גידולי שדה ופרדס עדיין מספקות עבודה למספר רב של חברים.
לקיבוץ בית אריזה חדיש לגזר המסופק לשוק המקומי וליצוא.
אם בעבר כל הכנסת הקיבוץ הגיע רק מחקלאות, במשך העשורים האחרונים, חברי הקיבוץ יזמו מפעלים שונים כדי להוסיף אפשרויות פרנסה וגם אופציות מגוונות לעבודה.
· מפעל מיקרו-ויו (Microvue) היוצר ומייצא מכשירי סריקת מיקרופילם. המפעל הוא בין היחידים בעולם שעדיין מייצר סורקי מיקרופילם.
· מפעל שלטרון (Sheletron) היוצר פתרונות תצוגה אלקטרונית הוקם בשנת 1996. הצגת טקסט, צילומים, ווידיאו, ואנימציה על צגי LCD ושליטה מרחוק מאופשרת בעזרת תוכנה ייחודית שפותחה במפעל.
מסגריה -מפתחת ומייצרת מגוון מכונות לשוק החקלאי.(ממיינות דגים,מערכי מיון לתוצרת חקלאית ועוד).
באמצע שנות התשעים, הוקם מחנה קיץ, הנקרא קיץ בקיבוץ, המבוססת על חווית מחנה קיץ הצפון אמריקאית הטיפוסית המיועדת לנוער הכוללת לינה במקום, ספורט, שחייה, מלאכה, ופעילויות רבות אחרות למשך כמה שבועות רצופות.
במקום יחידות נופש כפרי לאירוח (צימרים), המיועד בעיקר לאוכלוסייה דתית עם היצע לינה מגוון הנע בין חדרי שינה רגילים עד לקוטג'ים רבי חדרים.
טלפון: 04-6062113