תעריף יום הבראה נותר על כנו

אורי דדו בטור אישי על הזכות לדמי הבראה ותעריף יום הבראה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי

בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 1/7/18, עומד תעריף יום הבראה במגזר הפרטי גם כיום על סך של 378 שקלים ליום. הזכות לדמי הבראה מותנת בהשלמת שנת עבודה מלאה, ומספר ימי ההבראה משתנה בהתאם לוותק במקום העבודה. לרוב דמי ההבראה משולמים כתוספת למשכורת באחד מחודשי הקיץ (חודשים יוני – ספטמבר), אך ניתן להוסיפם למשכורת בחודש אחר אם כך נהוג במקום העבודה. לצורך חישוב תקופת הזכאות בדרך כלל לא מובאת בחשבון היעדרות בשל חופשה ללא תשלום, או כל היעדרות אחרת במסגרתה לא מתקיימים יחסי עובד – מעביד, וזאת למעט תקופת חופשת לידה שהינה תקופה אשר כן מובאת בחשבון לצורך חישוב תקופת הזכאות לתשלום דמי הבראה.
עובד רשאי במהלך עבודתו להגיש תביעה בגין ימי הבראה שלא שולמו לו ב- 7 השנים האחרונות לעבודתו, ככל שלא שולמו, וגם לאחר סיום יחסי העבודה בגין 7 השנים האחרונות לעבודתו, ככל שלא שולמו (בעבר היתה התיישנות בת שנתיים על רכיב שכר זה, אך היא בוטלה). דמי ההבראה משולמים בהתאם לחלקיות המשרה. לדוגמא עובד שעבד שנה ראשונה בהיקף של חצי משרה יהיה זכאי לחמישה ימי הבראה בגין שנה זו (הכמות בגין שנת עבודה ראשונה) במכפלת סך של 378 ₪ ברוטו (תעריף ליום) כפול 50% (חלקיות המשרה). דמי ההבראה, מטבעם, אינם נחשבים לחלק משכר העבודה הרגיל ועל כן בדרך כלל אין מביאים אותם בגדר השכר הקובע להפרשה לפנסיה או לפיצויי פיטורים, אלא אם הדבר נקבע בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים על מקום העבודה.
*אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.