תערוכה חדשה בגלריית קרית אומנים: "חמר אוהב מים"

התערוכה "חמר אוהב מים" בודקות במשך שבעה שבועות מה קורה לחפץ הנפגש עם מים. האם הוא יתמוסס? ייסדק? יתפרק?

במעמד קהל רב, חברים, ואומנים , נפתחה ביום שישי התערוכה "חמר אוהב מים", בגלריה קרית האמנים של רשת המתנ"סים קרית טבעון.
בתערוכה מוצגות עבודות פיסול בחומר שלא עברו שריפה, צילום וקליגרפיה עבודות החומר, בודקות במשך שבעה שבועות מה קורה לחפץ הנפגש עם מים. האם הוא יתמוסס? ייסדק? יתפרק? או שתתרחש שם הפתעה.
האמנים המשתתפים: מיכל אלון, רות ברקאי, שמאי גיבש, דפנה דור, אבנר זינגר, שרי מנולה שטמפלר, עפרה קוץ, ינאי קלנר, רינה קמחי מתייחסים לארבעה יסודות הבונים את העולם: אדמה, אוויר, מים ואש. מארבעתם יוצרים אמני קרמיקה את יצירותיהם, הם מעצבים את החומר (אדמה/טיט/בוץ) בעזרת מים מכניסים אותו לאש והאוויר, הנמצא בכל מקום, משתתף אף הוא בתהליך.

• האמנים המציגים בתערוכה

רעיה קידר, אוצרת התערוכה מספרת "כשהצגתי לפני מיכל אלון את הרעיון התערוכה תגובתה הספונטנית הייתה "אני שורפת בטמפרטורות גבוהות במיוחד"…" אבל" היא המשיכה "אני מוכנה לוותר על התנור למען האתגר שהתערוכה מציבה בפני". מיכל מציגה עבודה העוסקת בקריסת החומר, קריסה אפשרית בחומר רטוב, טעון במים. את התהליך מציגה האמנית בסדרת תצלומים ואת התוצאה בעבודת חומר.


אלון מיכל, קערה שוטה, צילום אורי אלון (1)/
אלון מיכל- קערה שוטה, צילום אורי אלון

ואכן הוויתור על תהליך השרפה בתנור זימן לאמנים אפשרות לחשוב מעט אחרת. אבנר זינגר משחזר פעולת החמצת מלפפונים. הוא החל לבדוק מה קורה לכדים הקטנים מחומר אותם הכניס לתוך צנצנות מלאות במים שלושה חודשים לפני פתיחת התערוכה.
שמאי גיבש לא התאפק ושרף בטמפרטורה נמוכה את כדור החומר שלו במטרה לבדוק איך זרימת מים קבועה תשפיע על העבודה ותשנה אותה לאורך זמן התערוכה. העבודה הרטובה נראית כאילו הורדה מהגלגל זה עתה.
בעבודתה "כביסה" טוענת שרי מנולה שטמפלר, שכל פעולת כביסה הוא מעשה שראשיתו התקווה להסיר את הכתמים שדבקו בנו. להעיז ולתלות את הכביסה בגלוי לאור השמש זה אקט של אמונה באפשרות של הטהרות. בעבודתה יוצרת האמנית תבליט על ידי מריחת חומר רטוב על גבי טקסטיל כדימוי לתהליך הכביסה. ההתייבשות והזמן גורמים להתפוררות "הבוץ", והבד החוזר להיות לבן מבטא סוג של הטהרות בפרהסיה. (נכתב על ידי האמנית).


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


רות ברקאי בוחרת להשתמש באדמה שהיא מקור החומר. באמצעות תהליך העבודה בודקת האמנית את מושג הגבול. היא שופכת חומר מימי בגוונים שונים על עבודתה ובודקת את קווי ההיקוות שלהם במרחבי נו חדשים: אזורי הצפה שיבשו, ערוץ נחל או חפיר. עפרה קוץ חוזרת לזיכרון ילדות מחוף הים ויוצרת ארמונות מנטיפי חומר. מי הים בתוך הדלי, שנשרף בטמפרטורה נמוכה, יחלחלו וישנו את פני השטח, כמו הגל שהגיע ושטף את כל הזיכרונות חזרה לים.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


ינאי קלנר מפסל בחומר, ברזל ודבק את סיפור הבריאה של האדם ושל הגולם גם יחד. דמות אחת במטרה ברורה ודמות שנייה במטרה סתומה. רינה קמחי הצפינה בעבודות הגלילה שלה מידע על ההיסטוריה של הקרמיקה, על החומר עצמו ועל העבודה בו. הצורך בשימור נבע מתוך הבנה שבגלל התפתחויות טכנולוגיות מדהימות וחומרי גלם חדשים יעלם עולם הקרמיקה במופע המוכר והידוע לנו ומקומו כחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו באלפי השנים של התרבות האנושית.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


דפנה דור,ציירת, מציגה עבודות דיו ומים על נייר, המזכירים את עבודת הקדר על האבניים. הדיו מדמה את החומר, המים מעוררים אותה לחיים ותנועת היד המחכה את תנועת היד על האבניים מעצבת את הדימויים בדיו.

לרגל התערוכה, הגלריה תהיה פתוחה בשבתות מהשעה 11:00-14:00, מוזמנים לבוא ולפגוש השבת את אבנר זינגר בתערוכה.
"המבשלה" לאומנויות הקרמיקה, רשת מתנ"סים, רחוב הדגניות 12, קריית טבעון,
ימי ביקור א' – ה' 08.30 – 13.00, ימי א' – ד'  16.00 – 19.00, ימי שבת 11.00 – 14.00

טל' 04-9038100 (שלוחה 0),

 

 

 

עצמאות בעפולה: כך ייראו חגיגות ה-76 למדינה בעיר

|

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה?

|

מנגלים ורמקולים מחוץ לתחום: הפנים החדשות של הסחנה

|