האמנית יעל הרפז, תושבת היישוב הקהילתי גבעת אלה שבעמק יזרעאל, מציגה בימים אלה את יצירותיה בתערוכת יחיד בגלריה בן עמי בתל אביב.
כל אמן מחפש את הקו האישי, קו שיוצא מתוך התבוננות פנימה, כביטוי של אמת פנימית, כביטוי של הצורך ליצור את מה שהדמיון, הרגש והשכל דורשים.
הרפז היא יוצרת מוכשרת שמביאה לבדים שלה את מלוא התהליך של הציור, של הקו האישי החי, החכם והכן, גם כתם של הבנה, מיקוד של חשיבה רגשית עמוקה. היא נאמנה לסקאלת צבעים המשלבת בין השחור לבן, אדום ורדרד בשלל גווניו.
הרפז הולכת בעקבות הקו והכתם, נשאבת אל המתהווה על הבד. העבודה נבנית ומשתנה כל הזמן, מלווה בתשוקה לגילוי מה שמעבר למילולי.
• הרעיונות מתוך מסע החיים הופכים ל – 'אהיה אשר אהיה'
יש משמעות יסודית ליחסים בין הקו ובין הכתם. הקו מבדיל בין מהויות במציאות. הוא מייצג את השכל, את האנליזה. הוא יוצר את ההיבטים של התנועה בחלל ובזמן. הוא יוצר את ההטלות הממדיות ואת ההשלכות שלהן. הוא יכול להיות ישיר כמו קו במכחול, או דמיוני, כלומר בעין המתבונן. כתם הוא המשטח החיצוני. הוא העירוב, הוא הסינתזה, הוא התוצר של הרבה קווים מחוברים ביחד.
בתערוכה זו מוצגות סדרה של עבודות חדשות המציגות את תהליך הציור שלה. הוא רווי בדימויים שבין הממשי לדמיוני, בין התודעה והלא מודע. יעל מחברת בין כל הרבדים של קיומה בתמציתיות מדויקת ונטולת זיוף, עם מעט צבע והרבה רגש ויושרה. הקו האישי שלה הוא חי ונוגע, בעצמו הוא הישג אמיתי וכתם מדויק של גילוי ושל אמירה ברורה וחכמה.
ובמילותיה של יעל: "כיום אני משלבת את הזהויות המקצועיות שלי – פסיכותרפיסטית ואמנית. במקצוע כמו בציור מתקיימים חקירה והתבוננות. המפגש עם העומקים מתקיים ונחווה בשני העולמות", היא אומרת.
כמו בטיפול כך גם על הבד – החוויה המרתקת היא המתהווה והגילוי.
התערוכה כאמור מוצגת בגלריה בן עמי, רח' החשמל 12, תל אביב.
אוצר: יוחנן הרסון.