עצור, "יזרעאליות" לפניך

הן מורעלות, יש להן אש בעיניים, עולות לשחק עם פציעות ונלחמות כמו לביאות. תכירו את "יזרעאליות", קבוצת הכדורשת של עמק יזרעאל שזכתה ב-4 תארים מרשימים תוך שנה. שחקנית הקבוצה נעמה רוזן מספרת על סוד הקסם, על העצמה נשית ועל הרכב הקבוצה: "יש לנו רופאת ילדים, חקלאית, שחיינית אולימפית ומתכננת ערים. נוצרה פה דינמיקה שהיא הרבה מעבר לכדורשת." צילום: אלבום פרטי

הכדורשת, ענף הספורט הלוהט שמשך בשנים האחרונות אלפי נשים מכל הקבוצות והמגזרים, סחף גם את עמק יזרעאל. ואם עד כה לא שמעתם על קבוצת הכדורשת הלוהטת שנקראת "יזרעאליות"-אז זה המקום והזמן להכיר.
"יזרעאליות", קבוצה שהוקמה לפני כשנה ונתמכת ע"י מועצה אזורית עמק יזרעאל, הפכה תוך זמן קצר לשם דבר לאחר שרשמה הישגים נפלאים: מקום שלישי בליגה הארצית מחוז צפון, מקום ראשון בטורניר "ניר דוד" ומקום רביעי במשחקי המכביה. מי שמדריך את הקבוצה הוא המאמן המוערך טיראן שהינו, שמשמש במקביל גם שופט כדורעף בינלאומי. בראיון "לעמקניוז" נעמה רוזן, בת 35 ממגדל העמק ושחקנית בקבוצה, מספרת בהתלהבות רבה על הענף המתפתח שהפך בשנים האחרונות ללהיט היסטרי בקרב הנשים בישראל. "זה בעצם ענף הספורט הנשי הכי גדול בארץ עם קרוב ל-20 אלף נשים שמשחקות באופן פעיל. זה פשוט מדהים", אומרת רוזן בגאווה. קבוצת "יזרעאליות" מורכבת מ-14 שחקניות, רובן אימהות שמתחזקות במקביל גם קריירה מכובדת ומאתגרת. "אני חושבת שאני הכי צעירה בקבוצה (בת 35), אבל יש כאן גם שחקנית בת 60", מספרת בחיוך נעמה רוזן על ההרכב ההטרוגני של הקבוצה. "יש לנו בקבוצה עובדת הייט-טק, יועצת ארגונית, מתכננת ערים, רופאת ילדים, חקלאית ואפילו שחיינית אולימפית. רוב השחקניות הן אימהות שעובדות במשרה מלאה ומצליחות לשלב בין קריירה מאתגרת, הורות וכדורשת".

"עולות לשחק עם תחבושות"

"לרוב את הידע והמיומנות במשחק רוכשות השחקניות על המגרש", אומרת רוזן, שעובדת במחלקת משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית. "יש פה שחקניות שרק השנה נגעו בכדור וחלק כבר משחקות ארבע שנים. המדהים בענף הזה שכל אחת מוצאת את תפקידה, וכולן משחקות בהתלהבות שיא ונותנות מעצמן את המקסימום". לדבריה, רוח הצוות שנוצרה במשחקים ובאימונים הביאה לגיבוש קבוצתי מדהים וקשר אישי בין השחקניות. "יש פה דינמיקה שהיא  הרבה מעבר לכדורשת. הכימיה שיש בין השחקניות היא מיוחדת במינה. יש המון מפגשים חברתיים גם מחוץ למגרש. יש תמיכה הדדית. זו בעצם משפחה אחת מגובשת". מרבית השחקניות בקבוצה לוקחות את הכדורשת במלוא הרצינות ולשם כך גם מוכנות להקריב לא מעט זמן ומשאבים, כולל הוצאה כספית לא מבוטלת על ציוד ונסיעות. "באופן אישי אני מתייחסת לזה כאל ספורט מקצועני לגמרי", אומרת רוזן מבלי לחשוב פעמיים. "אנחנו מגיעות לשני אימונים בשבוע בקיבוץ יפעת, אבל מעבר לכך יש טורנירים שונים ומשחקי ליגה. אנחנו נעדרות לא מעט שעות מהבית. לפעמים יש גם טורנירים בחו"ל. אם המשפחה לא הייתה תומכת בנו לגמרי זה לא היה מתאפשר בכלל". תתפלאו לקרוא, אבל בכדורשת יש לא מעט פציעות. "יש המון פציעות וזה חלק בלתי נפרד מהמשחק", אומרת רוזן, "פציעות כמו שבירה, פריקת אצבעות, נקעים בקרסול ופציעות בגב. ולמרות הכל, לא מעט פעמים, השחקניות עולות לשחק עם תחבושת ועם המון אש בעיניים".

"יזרעאליות". נהנות מכל רגע במגרש
"יזרעאליות". נהנות מכל רגע במגרש

חינוך לספורט, היכרות ומפגש חברתי וגאוות יחידה

"תוך שנה הצלחנו לזכות ב-4 תארים. הרבה מעבר לציפיות", מסכמת רוזן בהתרגשות את השנה המדהימה של 'יזרעאליות'. "זה מעיד על הרצינות וההשקעה האדירה של השחקניות. יש כאן התגייסות מוחלטת וגאוות יחידה. אנחנו מרגישות סוג של שגרירות שמייצגות את עמק יזרעאל בגאווה רבה בטורנירים הארציים". לסיום, רוזן ניסתה להסביר מה כל כך מיוחד בענף הזה שממגנט אלפי נשים ממגזרים שונים. "זה ענף שכל אישה או אמא יכולות להתחבר אליו ולא משנה מאיזה רקע הן מגיעות", היא טוענת, "כמובן שזה דורש רצינות, אחריות אישית וכושר גופני, אבל זה ענף מדהים שמצליח לחבר כל כך הרבה נשים שמגיעות מרקעים שונים. ענף שהוא מעצים את האישה בכל כך הרבה מובנים ומוסיף להן גוון לחיים. בעצם הנשים עוסקות במשהו שהיא רק שלהן. יש בזה העצמה נשית אמיתית", סיכמה רוזן.

נוף הגליל על הפודיום

|

"יש תקופות טובות ויש תקופות שפשוט כלום לא הולך"

|

תכירו: האלופה הבינ"ל באגרוף מעפולה

|