במערכות החינוך של המועצות האזוריות בעמק מתהדרים בהישגים הלימודיים המצוינים של תלמידיהם, אבל יותר מכך מתהדרים בחינוך לערכים של בני הנוער של העמק. מי שהיה צריך עדות לערכיות בני העמק, קיבל אותה השבוע על מגרש המסדרים בטקס סיום קורס חובלים, כששישה מבני העמק עולים לרחבה לקבלת דרגות סגן בדרכם לעמדות הפיקוד בחיל הים, אחרי קורס של יותר משנתיים ולקראת שירות קבע ארוך במסגרת הצבאית. בזה אחר זה קיבלו את הדרגות: ירון וורוצלבסקי מבית אלפא, אופק שוסטר מתימרת, גילי סירי ממצפה הושעיה, דן קרוביאסרסקי ממושב אילניה, ברק גולדשמידט משדה אליהו וסגן ע. אף הוא בן העמק.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• וורוצלבסקי: "בכלל לא היה ספק שיהיה שירות משמעותי"
השבוע שוחחתי עם ירון וורוצלבסקי (מבטיח שמעכשיו אקרא לו רק ירון) ואופק שוסטר על הדרך לחובלים ועל התכניות לעתיד לבוא. שני הילדים האלה חולקים עוד פרט היסטורי, מלבד היותם בני העמק מהגלבוע ועמק יזרעאל. שניהם גדלו בקבוצות הכדורסל האזוריות מגיל צעיר עד לקבוצת הנוער ועשו הישגים יפים, ושניהם בחרו, למרות הפיתוי שבקריירה ככדורסלנים, לצאת לשירות משמעותי בצה"ל במקום להמשיך עם הכדור הכתום.
ירון מספר כי מגיל צעיר שיחק כדורסל במסגרת מועדון הכדורסל גלבוע/מעיינות, והכדורסל היווה מקום מרכזי בחייו, כשהוא מתקדם בין קבוצות הגיל השונות ובמסגרת בית הספר בנווה איתן עד לגיל הנוער. בין לבין אימונים ירון במחלקה והכדורסל היה הדבר המרכזי בחייו. למרות כל זאת לא היה לירון ספק באשר לעובדה כי כשיגיע תורו להתגייס, יעשה שירות משמעותי ביותר גם אם משמעות הדברים היא שיצטרך להפסיק לשחק כדורסל. ירון מספר שבבית ועם החבר'ה, השאלה אם לעזוב את הכדורסל לא עמדה על הפרק אלא רק השאלה באיזה תחום יתרום למולדת כמו שהתחנך משחר נעוריו.
ירון מספר שבבית ועם החבר'ה, השאלה אם לעזוב את הכדורסל לא עמדה על הפרק אלא רק השאלה באיזה תחום יתרום למולדת כמו שהתחנך משחר נעוריו ומוסיף כי הקורס משלב עמידה ביכולות פיזיות מורכבות וקשות, לצד היציאה לים לתקופות לא מבוטלות כשכל הזמן האחריות הפיקודית עומדת לנגד עיניהם.
המיונים הצבאיים הובילו אותו לחיל הים ולקורס החובלים והוא לא מצטער לרגע על הבחירה שעשה. ירון מספר על קורס של קצת יותר משנתיים, כשהוא מיועד להיות קצין האמון על הצד האלקטרוני הטכנולוגי של כלי השייט בהם יפקד. הוא מספר שהקורס משלב עמידה ביכולות פיזיות מורכבות וקשות, לצד היציאה לים לתקופות לא מבוטלות כשכל הזמן האחריות הפיקודית עומדת לנגד עיניהם.
ירון מספר על רוח הצוות של חבריו לקורס, למרות שמיד בתום הקורס יוצבו בתפקידים חדשים על כלים נפרדים כל אחד בתחומו. ירון מסביר כי המפתח להצלחה או כישלון שלו ושל כ"א מחבריו לצוותים בהם יעבדו, היא עבודת הצוות והיכולת לסמוך על החיילים בכלים עליהם יפקדו.
לירן וינקור מאמנו של ירון בעמק מספר: "ירון ילד מדהים ומוכשר שעבר במועדון את כל שכבות הגיל מגיל קטן מאוד. תמיד הצטיין ובלט הן בכישוריו המקצועיים והן במחויבות האינסופית וההקרבה לקבוצה. היה קונצנזוס אצל המאמנים. על אף המחויבות לקבוצות בהן שיחק, לא הפקיר לרגע את הלימודים שגם בהם הצטיין ואת אהבתו לקיבוץ בית אלפא. לא מפתיעה אותנו הצלחתו במסלול הקרבי שבחר ואני בטוח שעוד נכונו לו הצלחות רבות בכל תחום שיבחר".
• שוסטר: חלם על השייטת "התפשר" על חובלים
אופק שוסטר מציג נתוני פתיחה דומים לאלה של ירון, למרות שמבחינת הכדורסל נראה היה כי מדובר בכישרון עם עתיד גדול. הדגש על המילה גדול כי אופק, שנולד וגדל בתימרת, מתנשא לגובה של 2.02 מטר ומגיל צעיר התבלט בכל קבוצות הגיל בהן שיחק בעמק יזרעאל, תחת הדרכתם של שרון אברהמי, מתן בירנבאום ומאמנים אחרים. שוסטר הגיע גם לנבחרות ישראל השונות ונראה היה כהבטחה גדולה. "הבעיה" היתה שאופק החליט כבר בגיל 13 שהוא יהיה לוחם בשייטת 13 ולשם כיוון את כל מרצו כשלא היה על המגרש. הוא שחה הרבה ובכל הזדמנות כדי להיות בכושר מעולה לקראת השייטת. כמובן שכשהגיע זמן הגיוס הלבטים לא נתנו לו להמשיך בכדורסל, למרות ההצעות שהיו לו, והוא החל את המסלול בשייטת. החלום על השייטת נפגע עם פציעה שעבר ברגלו שהשביתה אותו במהלך הטירונות כמעט לחודשיים, כולל דחיית שירות, אבל לא העובדה הזו ולא העובדה שכשהיה בדחיית שירות עזר לקבוצת הבוגרים של עמק יזרעאל לעלות לליגה הארצית, הרפו את ידיו ומייד כשהיה כשיר חזר אופק אל הים לקורס החובלים. את הטירונות והשלמות החי"ר כבר עשה ולכן הצטרף לקורס, כשהחבר'ה כבר היו בשלבים היותר מעשיים. אופק התמחה בחלק של ניווט כלי השייט וכשיסיים את הקורס יוצב כקצין ניווט של הכלים ויחליף את מפקד המשמרת ברגעים שהוא יהיה על הסיפון.
שוסטר הגיע גם לנבחרות ישראל השונות ונראה היה כהבטחה גדולה. "הבעיה" היתה שאופק החליט כבר בגיל 13 שהוא יהיה לוחם בשייטת 13 ולשם כיוון את כל מרצו כשלא היה על המגרש. הוא שחה הרבה ובכל הזדמנות כדי להיות בכושר מעולה לקראת השייטת. כמובן שכשהגיע זמן הגיוס הלבטים לא נתנו לו להמשיך בכדורסל, למרות ההצעות שהיו לו, והוא החל את המסלול בשייטת.
מתן בירנבאום, שהיה מאמנו של אופק, מספר שאופק רצה בכלל ללכת לשייטת ונפל והיה לו ברור שהוא לא רוצה להיות שחקן. שוסטר התפתח מאד מאוחר רק בכיתה יב' ובשנת חריג שלו היה 13 בנוער נופה לפני היציאה לאליפות אירופה. אופק משחק מכיתה א', אחיו ששיחק במחלקה יצא לקורס טייס ואחיו הצעיר גם שיחק ועכשיו התגייס לשירות קרבי. אופק היה שחקן של המון פלפל, מעצבן שחקנים ואחד כזה שטוב שהוא נמצא בקבוצה שלך. בירנבאום מוסיף ואומר שלכל אורך הדרך היה לכולם ברור שלמרות הצלחה המקצועית, הראש שלו הוא בשירות משמעותי ולא בקריירת כדורסל וזה מה שגם היה בסופו של דבר. בירנבאום אגב, הוזמן ונסע לטקס הסיום של אופק.
• השירות המשמעותי לפני הכדור הכתום
למרות שלשניהם היה צפוי עתיד מזהיר ככדורסלנים, לשניהם לא היה ספק באשר לשירות המשמעותי בצה"ל. אופק, שבא ממשפחה של קרייריסטים צבאיים לא מבין בכלל מאיפה באה השאלה וירון מסביר כי החינוך והערכים שמגיעים איתם מהבית לא נותנים בכלל מקום לתהיות לגבי השירות הצבאי שמצופה מהם. שניהם מספרים על קורס מרתק ועל השירות המשמעותי הצפוי להם בקבע כקצינים בחיל הים, בו ישרתו כמיטב יכולתם למען מדינת ישראל. שניהם מודעים לאחריות הרבה המונחת על כתפיהם, הן בשמירה ושימוש בציוד יקר למדינה, הן בטיפול באירועים לכל אורך גבולות המדינה ואף מעבר לזה לפי דרישת הפיקוד, והן באחריות שלהם לחיילים בצוות שלהם עליהם יפקדו. ירון מסביר כי הם מבינים את גודל האחריות ומוכנים אליה בלב שלם. אופק מוסיף כי הם מודעים למידת ההקרבה שעליהם לעשות למען המשימות שיוטלו עליהם, וגם אם במשך מס' שבועות יצטרכו להיות על הכלים במקום להיות עם המשפחה בבית, השליחות והתגמול שווים את המאמץ.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
• מרגישים כשגרירי העמק מול החברים מהמרכז והדרום
כאמור, העמק שלנו שלח לקורס החובלים הזה שישה נציגים שיהפכו החל מסוף השבוע לחלק משרשרת הפיקוד של חיל הים. ירון אומר כי לפני הקורס לא הכיר את החברים מהעמק ולא הרגיש חלק מקבוצה מסוימת בקורס. יחד עם זאת, אומר ירון, כי אין ספק שהוא וחבריו מרגישים כשגרירי העמק מול החברים מהמרכז והדרום ובכל הזדמנות שיש בסופי השבוע או בחופשות שהיו להם דאגו שהחברים יגיעו למעיינות והנופים באזור העמק שתפס, לדעת שניהם, מקום מכובד בהווי הקורס ובחייהם של קציני החיל לעתיד.
