הסיפור האישי המרגש של ניצה הלוי, יכול להוות מקור השראה למשפחות רבות שמעוניינות ליצור שינוי אמיתי בחייהם, בעיקר בתזונה ואורח החיים ולא פעם נרתעות נוכח סדר היום התובעני, העידן גדוש הגירויים בו אנו חיים וסיבות נוספות, חלקן לגיטימיות, חלקן פחות.
היא בת 36, מתגוררת בעפולה, נשואה לרב אמיר הלוי, שליח הרבי מליובאוויטש בעיר ואמא לחנה אתל בת תשע וחצי, חיה מושקא בת 7, שיינא רחל בת 4 וחצי ויוסף יצחק בן שנה וחצי. השניים מנהלים יחד את מרכז אתחלתא בעפולה.
ברזומה שלה תואר בלימודי ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, תחום שכיום היא עוסקת בו במידה מועטה, מכיוון שהשליחות תופסת חלק מרכזי בחייה.
• "הבנתי שאני צריכה אחרת, לא ידעתי עוד איך"
הטריגר לשינוי בחייה החל עוד במהלך תקופה בה התגוררה באיטליה לפני מספר שנים ובהמשך, בצורה מהותית יותר בהריון הראשון שלה. "הבנתי שאני צריכה אחרת, לא ידעתי עוד איך", משחזרת ניצה, "לא הייתי מודעת כלל וכלל לריפוי טבעי.
הבריא שלי היה ירקות ומוצרי חלב והיום אני יודעת אחרת. הייתי ילדת סוכר. הריון הראשון שלי היה סכרתי. בעת שאמרו לי שאסור לי לאכול מוצרים עם הרבה סוכר חשבתי שלא אוכל לחיות. עשיתי מה שאמרו לי, כמו ילדה טובה. אכלתי מנות מתפריט שדיאטניות קליניות קונבנציונאליות נתנו לי והיום אני מסתכלת אחורה ומזועזעת מזה, בייחוד כשאני רואה שנשים נוספות מקבלות את אותם תפריטים גם היום.
נקודת המפנה התרחשה בעת עוד ביקור רפואי של ניצה עם בתה הבכורה שהתמודדה עם בעיות גדילה, אכילה ועוד. אחרי ששמעה חוות דעת שלישית של מומחה אף אוזן גרון וביקורים אינסופיים במרפאות, היא הבינה שהיא חייבת לעשות מעשה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
סיימתי את ההיריון חלשה. ברפואה הקונבנציונאלית מסמנים וי על סימפטום ולא בשורש הבעיה וזו הבעיה הגדולה. הסוכר אצלי התאזן רק בעזרת מזרק אינסולין, אבל הגוף היה חלש, עם נזקים. לא יכולתי באותה עת להעלות מדרגות וללדת במצב הגופני הזה היה נורא ואיום. זה משליך בהמשך גם על התינוק. הילדה הבכורה שלי, בשנה הראשונה לחייה, הייתה כל הזמן חולה. היא הולעטה באנטיביוטיקה, סבלה מנזלות, דלקות באוזן ועוד.
לצערי, בישראל זה מובן מאליו שתינוק בשנה הראשונה לחייו חולה בתדירויות גבוהות. היינו במין לופ מול הרפואה הקונבנציונאלית והרופאים לא אשמים. זה מה שהם לומדים, לטפל במצבי חירום ולא במניעה ובסימפטומים. היום יש לשמחתי רופאים יותר פתוחים, חלקם עובדים איתי בצוות ובשיתופי פעולה. כשהבנתי שהילדה שלי כל הזמן חולה, חלשה, שם אני הלכתי לאיבוד, בעיקר כשעשיתי כל מה שביקשו ממני. כמה אפשר לתת אנטיביוטיקה לילד קטן. היום אני מבינה שזה לא פותר את הבעיה".
• "הרופא אמר לי שאני יכולה לתת לילדה שלי תרופת סבתא ואז לחזור אליו"
נקודת המפנה התרחשה בעת עוד ביקור רפואי של ניצה עם בתה הבכורה שהתמודדה עם בעיות גדילה, אכילה ועוד. אחרי ששמעה חוות דעת שלישית של מומחה אף אוזן גרון וביקורים אינסופיים במרפאות, היא הבינה שהיא חייבת לעשות מעשה. "הילדה שלי הגיעה למצב שהיא סגרה את הפה ושאלתי מה אני עושה. דיאטניות קליניות הציעו לי לתת לה שמן וקורנפלור ופתרונות נוספים שהיום אני מגדירה אותם כמזעזעים.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
במקום לעזור זה רק גרם נזק לילדה, שהפכה חלשה יותר עם בעיות גדילה מכיוון שהיא לא אכלה טוב. אמרתי לאותו מומחה שהמצב הנוכחי לא הגיוני ושיש משהו שאני עושה לא נכון. שאלתי אותו מה אני יכולה לעשות אחרת בכדי שהילדה תשגשג. הרופא בתגובה צחק עליי ואמר בציניות לי שאני יכולה לתת לילדה שלי תרופת סבתא ואז לחזור אליו. הזלזול לא היה ברור והייתי בטוחה שיש דרך אחרת. הייתי נחושה למצוא אותה. בנקודה הזו החלטתי שאני מפסיקה לסמוך על מה כל שאומרים לי".
• "הגעתי למקומות קיצוניים בכדי להגיע לריפוי"
מהרגע שיצאה מדלת הרופא, קיבלה ניצה החלטה שהיא תפצח את הנוסחה שתוביל לבריאות איתנה לביתה חנה אתל, למרות שהיא נכנסת לעולם עלום ומעורפל מבחינתה. בשלב ראשון היא החלה לנבור ולחקור לעומק בכל מה שקשור לתחום התזונה.
הכלים הרבים שרכשה במסגרת לימודיה האקדמאיים הגבוהים הובילו אותה לצבור ידע נרחב מכל רחבי הגלובוס, בין היתר ממאגרי מידע יוקרתיים, אליהם הייתה לה גישה. "בשלב ראשון גיליתי שזה עולם מבולבל, עם אינסוף גישות ותיאוריות, הלכתי לאיבוד שם, אבל לא התייאשתי. היה לי ברור שאם מישהו לא יעזור לי אני אמצא את הפתרון בעצמי", היא משחזרת, "החלטתי שאני בעצמי אפתח את השיטה שתביא מזור לבריאותה של בתי.
הכלי הטיפולי ואת זה יגיד כל רופא וגם הרמב"ם אומר זה התזונה. אם הגוף מקבל יום יום בצורה מיטבית את מה שהואא צריך, הוא מתאוורר, הוא יודע לעשות הכל, לנקות את עצמו, לרפא את עצמו, הכל. אנחנו פשוט מפריעים לו. במכונית שלנו אנחנו מקפידים על טיפולים, דלק מיוחד ותוספים אחרת הרכב עוצר.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לא ידעתי אז, אבל בסופו של תהליך, המסע שעברתי הוביל לשינוי לא רק אצלי ואצל בתי, אלא בכל התא המשפחתי שלנו וגם בכל המעגלים הסובבים אותנו. בסופו של דבר, אחרי שהתייצבתי, למדתי המון. הלכתי לקורסים בכל מקום, לפעמים יחד עם בתי לאורכה ורוחבה של ישראל, עברתי הכשרות מטפלים והבנתי שאין גישה אחד שמתאימה לי ולכל אדם אחר. הבנתי שאני צריכה למצוא מה משותף לכל הגישות שתפסו אותי. לא פעם גישות עניינו אותי, אבל כשהגעתי למטבח לא ידעתי מה לעשות, איך אני מממשת את זה עם ילדה שלא רוצה לאכול. בשתי ידיים, בשיניים, התחלתי להתנסות, קודם כל על עצמי.
הגעתי למקומות קיצוניים, בכדי להגיע לריפוי אבל הבנתי מהר מאוד שזו לא הדרך. הבנתי שאם אני רוצה שהמשפחה שלי תהיה בריאה ושמחה אני צריכה למצוא דרך ריאלית, שפויה. זה לא היה פשוט כלל וכלל לשלב את זה ביום יום התובעני שלי. ברור לי שיש גנים ופוטנציאל גנטי, זה נכון אבל באמצעות אורח החיים והתזונה כמרכיב מרכזי, יש לנו יכולת להפעיל את הגנים. אנשים חשים שבויים בתום הגנים של עצמם".
• "אנחנו מפריעים לגוף לרפא את עצמו"
הדרך של ניצה כללה עצירה של מרוץ החיים ואיתור דרך ריאלית לרפא את בתה הבכורה וילדיה הנוספים שנולדו – וזאת בתום תהליך של כשבע שנים. "עשיתי את השינוי ממקום אישי לאחר שחוויתי את זה על בשרי. היום לשמחתי יש לי הצלחה עם כל ילד.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לצערי איבדנו את הדרך ולמרבית הילדים וגם הבוגרים יש חוסרים. מזינים את הגוף בדלק לא נכון, ברמה יום יומית. אנחנו רווים ברעלים מכל הכיוונים. הגוף פשוט לא מתפנה, הוא לא מספיק לעשות את העבודה שהוא צריך לעשות. הדרך שלי משתלבת עם המסורת והשיטות של הרמב"ם ברוח המשפט 'יהיו מזונותייך תרופותייך'. להעניק לגוף את מה שהוא צריך בכדי שהוא ירפא את עצמו. זו הדרך. רופא טוב לא צריך לרפא את החולה, הוא צריך להעניק למטופל את הכלים הנכונים שהוא ירפא את עצמו.
הכלי הטיפולי ואת זה יגיד כל רופא וגם הרמב"ם אומר זה התזונה. אם הגוף מקבל יום יום בצורה מיטבית את מה שהוא צריך, הוא מתאוורר, הוא יודע לעשות הכל, לנקות את עצמו, לרפא את עצמו, הכל. אנחנו פשוט מפריעים לו. במכונית שלנו אנחנו מקפידים על טיפולים, דלק מיוחד ותוספים אחרת הרכב עוצר. הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שצריך להתמודד עם מה שהתעשיות מייצרות. הוא מקבל שנים על גבי שנים את הדלק הלא נכון. כל מכונה אחרת הייתה קורסת, אבל אנחנו ממשיכים לחיות. אנשים לא יודעים שאפשר אחרת וחשוב שיידעו. אדם בגיל ארבעים שכל צעירותו אכל דברי מתיקה ושאר מוצרים עתירי סוכר לא מבין למה פתאום הוא חוטף סוכרת. לא מקשרים את זה לתזונה שלנו".
• "לא כל מה שכתוב עליו אורגני ועטוף בלוגו ירוק הוא אכן בריא"
בשנים האחרונות גברה המודעות לתזונה בריאה. הרשתות החברתיות מוצפות במידע על גישות כאלה ואחרות ומחזורי המכירות של חנויות הטבע והבריאות נוסקים נוכח הטרנד הבריאותי, "אנשים הולכים לאיבוד בחנויות הללו", אומרת ניצה, "לא כל מה שכתוב עליו אורגני ועטוף בלוגו ירוק הוא אכן בריא. לא כל דבר שם בריא וטוב לנו ולא כל דבר שם אנו צריכים".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
כחלק מהגישות אליהם היא נחשפה, מתאימה ניצה לכל משפחה את הדרך שתתאים לה בצורה המיטבית. היא מתמחה כאמור ברפואה בשיטת הרמב"ם וב-"רואו-פוד"Raw-Food, אוכל נא, תזונה המבוססת על מזון צמחי חי, לא מעובד אשר איננו עבר בישול או חימום. במקביל היא מעניקה ליווי אישי וקבוצתי, מעבירה הרצאות וסדנאות שף לבישול בריא, מסייעת לירידה במשקל ללא דיאטה וניקוי רעלים וכן בטיפול במחלות סוכרת, לחץ דם וכולסטרול. בחלק מהפרויקטים היא מסייעת ללא תשלום לנערות עם הפרעות אכילה ויולדות אליהן היא מגיעה עד הבית עם מזון מזין, בריא וטעים. במקביל היא מנהלת משפחתון בריא עם קונספט תזונתי ייחודי מסוגו בישראל, שנפתח בעקבות לחץ מאימהות: "התפיסה שלי מבוססת על ההבנה שכל המחלות הכרוניות מגיעות מאותו מקום, מחוסר איזון של הגוף. ברגע שנעניק לגוף את מה שהוא צריך הוא ירפא את עצמו מכל מחלה, גם כאלה שרופאים מרימים ידיים. אנשים מגיעים אליי סקפטיים, חלקם נכשלו, חלקם יצאו לתהליכים בצורה חלקית.
יש שיווק יפה בתעשייה האורגנית כשהיצרנים הבינו שאנשים מחפשים טבעי ובריא. ואז, במסווה של אריזות יפות מגלים המון סוכר, ורכיבים מלאכותיים, חומרי טעם וריח, שמנים מזוככים שמבחינתי הם רעילים עוד לפני שעושים עם זה משהו וחומרים משמרים.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
אני כל הזמן מרחיבה את ארגז הכלים בכדי לתת מענה לפונים אליי, כי כל אדם זה עולם ומלואו. השינויים יכולים להיעשות בקרב ילדים קטנים וגם בקרב קשישים בני שמונים פלוס שיכולים גם בגיל זה לשנות את הרגלי התזונה שלהם. הגוף מאותת לנו אבל אנחנו לא קשובים אליו. אם נעשה אחרת הגוף ישגשג".
אז מה עושים?
"הבסיס מבחינה תזונתית הוא כמה שיותר גולמי, כמה שפחות מעובד. לאכול דברים שלא איבדו את ערכיהם התזונתיים. הגוף שלנו לא מכיר כימיקלים, הוא לא יודע מה לעשות איתם ורוב האוכל שלנו רווי באותם כימיקלים. בתום התהליך הכימיקלים הללו גורמים לנו להתמכר למוצרים. האינטרס הכלכלי של יצרני המזון זה שייקנו מהם כמה שיותר ויש להם נוסחאות מדויקות איך לגרום לנו לרצות עוד ועוד.
ככה אני חשבתי פעם, שנולדתי עם גנים של אהבה למתוק ומבחינתי אין חיים בלי מתוק. היום אני אוכלת דברים מתוקים, אבל מתוקים אחרים, מגלם לא מזיק. לאוכל בריא בכלל יש מיתוס של פחות טעים, אבל גיליתי אחרת ובעלי, ילדיי והוריי יעידו על כך. אנחנו מעניקים לגוף שלנו טוב בתהליך מובנה, עד שהוא כבר לא חש בחוסרים. זה נשמע חלום אבל זה אפשרי והורים שטיפלתי בהם, ועברו הכל יעידו על כך.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
קצת לומדים, משלימים פערי ידע ונחשפים לפרקטיקות והתהליך מצליח. ילדים שאכלו תזונה נוראית מבקשים פירות וירקות, קציצה בריאה". לדבריה: "השלב ההתחלתי הוא להסתכל ברכיבים של המוצרים שאנו רוכשים. זה מעיק בהתחלה וחייב שיהיה בסיס של ידע אבל לא צריך להיות רוקחים. אם יש שמות שלא מכירים לא להכניס לבית. סוכר לא חייב להיות הרכיב הראשון והמרכזי ברשימה. כמה שפחות רכיבים זה יותר טוב, כמה שיותר טבעי. יש שיווק יפה בתעשייה האורגנית כשהיצרנים הבינו שאנשים מחפשים טבעי ובריא. ואז, במסווה של אריזות יפות מגלים המון סוכר, ורכיבים מלאכותיים, חומרי טעם וריח, שמנים מזוככים שמבחינתי הם רעילים עוד לפני שעושים עם זה משהו וחומרים משמרים.
אני ממליצה להוציא מהתפריט מיצים וחטיפים עתירי מלח ולאכול בבית, מקום בו יש לנו שליטה על המרכיבים. אנחנו מאמינים בהוספה בטוב. להוסיף לתזונה דברים טובים לאט לאט ולהילחם במקביל ברע. חושך לא מגרשים במקל, אלא באור ואין צורך שהגוף יסבול. חשוב לי להבהיר שאני מכינה מדי יום אוכל מזין ואיכותי למרות שאני עסוקה מאוד, ומבלי לעמוד הרבה זמן במטבח. פשוט צריך לרצות".
מה מניע אותך כיום לעסוק בשינוי הרגלי התזונה?
"היום אני חושבת שזאת שליחות מבחינתי להרצות בכל רחבי הארץ ואני פועלת לשנות למשפחות את החיים. הן רואות שזה קל, פשוט והכי חשוב, אפשרי, למרות התפיסות הקודמות. כשאנו מזינים את הגוף טוב, הוא נרגע. כל התאוות הן נורה אדומה שהגוף לא מאוזן. גם אני הייתי חולת סוכר כי היו לי המון חוסרים בגוף ולכן הייתי מכורה למתוק.
למה לתת לילד בן 4-5 ריטלין כשיש דרך אחרת? החזון שלי שכל הורה יעבור הכשרה איך הוא מעניק את הסביבה הנכונה לילד בכדי שיגדל בסביבה המיטבית.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
יש הורמונים מסוימים, שכאשר החומרים הכימיים נכנסים לנו לגוף, הם משתחררים. מדובר בהורמונים של עונג והנאה. זה ממש כמו סמים, אלו אותם מנגנוני התמכרות. אנשים מזועזעים מזה. לתת את הכימיקלים הללו לילדים שלו מדי יום זה גורם להתמכר, בדיוק כמו סיגריות. לשמחתי יש אפשרות לצאת מההתמכרות הזו מבלי להביא אותם למקום של 'סטרס'. לאחר שאני הבנתי למה זה גורם, הורדתי בקיצוניות הכל אבל בהמשך הבנתי שזה לא נכון והגוף צריך לעשות עבודה במקביל אלינו".
• "עבור הילדים שלנו אנחנו נעשה את הכל"
לאורך כל הריאיון, מקפידה ניצה להביא את עצמה כדוגמא אישית לאישה שצרכה תזונה לא בריאה וזו בלשון המעטה. זהו גם המסר שהיא מציגה למטופלים שלה, כאלה שיכולים לראות בה אשת מקצוע עם תפיסות קיצוניות, "אני משתפת את כולם שאכלתי בעבר הרבה יותר גרוע מהם ויש לי כלים ודרך לכולם. אני יודעת שאנשים מתוסכלים ומיואשים כי הם ניסו הכל, אבל אני בטוחה שיש דרך גם עבורם.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
אנשים לא פעם מפחדים, סקפטיים, גם אני הייתי כזו, אבל לא ויתרתי וזה קרה בזכות הבת שלי. עבור הילדים שלנו אנחנו נעשה את הכל, דברים שלא היינו עושים עבור עצמנו. היום אני יודעת לומר שיש לאנשים חוסר במידע פרקטי ופה התמחיתי. מי שלא עבר מה שהמטופל שלו עובר, לא יכול להבין אותו. זה בסיסי מבחינתי. יש דרך להיגמל מסוכר, להתגבר על מחלות כרוניות ו-99 אחוזים מהמטופלים שלי, כולל ההורים שלי ואני הם ההוכחה הטובה ביותר.
אני הבראתי את עצמי, השלתי 20 קילוגרמים במשקל בעזרת תזונה בריאה, אחרי שהייתי מכורה לסוכר, עם סכרת הריונית, פוטנציאל לסוכרת ובעיות נוספות. התאים שלנו בגוף בנויים ממה שאנחנו אוכלים ופועלים על פי התזונה. לי ברור שברגע שמעניקים לגוף מה שהוא צריך כל המערכות מתאזנות וזה כולל את המערכת ההורמונאלית, העצבית, הקשב והריכוז.
• להעניק לילד את הסביבה הנכונה
למה לתת לילד בן 4-5 ריטלין כשיש דרך אחרת? החזון שלי שכל הורה יעבור הכשרה איך הוא מעניק את הסביבה הנכונה לילד בכדי שיגדל בסביבה המיטבית. היום הילדים שלי לא מכירים רופאים וזה חלום מבחינתי. האחריות בידיים שלנו, רק אם עושים קצת אחרת ממה התרגלנו. אנשים אומרים 'ככה גדלנו, הכל בסדר', אז אני אומרת שהכול לא בסדר והחיים של היום שונים משנים עברו. הכלי המרכזי הוא התזונה היום יומית. ברגע שמעניקים את הכלים הטובים, נרצה לעשות עוד המון שינויים.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
כשאנו חזקים ובריאים אנו פנויים לעשות עוד ועוד שינויים. המחקרים פורצי הדרך החדשים מראים שדרך מערכת העיכול מבריאים. דרך 'המוח השני' במעי אפשר לשנות את החיים שלנו, השאלה היא האם אנחנו מאכילים את החיידקים הרעים או הטובים. רוב האנשים הורגים את הטובים ומזינים את הרעים והתזונה משבשת לנו את כל המנגנונים הטבעיים.
רק כשהרופא מאיים בניתוח או מעבר לכדורים קשים אנשים מוכנים להתחיל בשינוי לצערי, אני רוצה שישנו לפני שיגיעו למצב כזה קריטי. בנקודה הזו אנשים מוכנים לעשות הכל, ובטוח שאנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה עם הילדים. היום אני רוצה להפיץ את הידע שרכשתי למעגלים נוספים, לחברות, לאימהות, לסבתות לכולם, זו מבחינתי כמו שאמרתי שליחות אמיתית לשם שמיים".