לפני פחות מחודש הכריזה האלופה במיל' אורנה ברביבאי על הצטרפותה למפלגת 'יש עתיד'. ברביבאי שגדלה והתחנכה בעפולה מהווה מודל לחיקוי, לגאווה ולהשראה לרבים ורבות – בעיקר אחרי שבשנת 2011 מונתה לראש אכ"א והועלתה לדרגת אלוף. בכך הפכה לקצינה הראשונה בתולדות צה"ל בדרגה זו, במינוי קבע. בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות תשע"ד (2014) אף נבחרה ברביבאי להשיא משואה. ברביבאי, 56, נשואה למשה, עורך דין במקצועו, תושב עפולה במקור וקצין שלישות במיל'. לבני הזוג שלושה ילדים טל, מור וישי, ושתי נכדות: רומי ונעם.
לאחר פרישתה מהשירות הצבאי מונתה ברביבאי ליו"ר מגבית התרומות של קרן ויצ"ו ולמנכל"ית הקרן התאגידית פילנתרופית למיזמים לאומיים. משנת 2015 היא משמשת כיו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. בשנים האחרונות היא פועלת רבות לצמצום הפערים בחברה הישראלית וכמו כן, פעלה ופועלת לצמצום הזיהומים בבתי החולים.
"לאורך כל הדרך, לא משנה מה עשיתי, גם אחרי עשרות שנים בצבא, מבחינתי עפולה הייתה ותישאר משפחה, בית, חום אנושי"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
למרות שאינה מתגוררת בעפולה שנים רבות, נראה כי ברביבאי מחוברת בעבותות לעיר, ולא רק בשל הסיבה שבתה סגרה מעגל ושבה להתגורר בבירת העמק, בסמוך לאמה ואחיה, "כמו שאני עזבתי למרכז בשנות השמונים, הבת שלי מור שבה להתגורר בעפולה לפני כשנה וחצי עם בעלה והנכדה שלי נעם. שניהם נולדו בעמק ורצו לחיות בו. אני מגיעה לעפולה הרבה, זה חשוב לי", מספרת ברביבאי, "לכן אני מגיעה בתדירות גבוהה, לפחות פעם בשבוע או שבועיים".
בפרספקטיבה לאחור, איך השפיעה העיר על עיצוב דמותך, על הקריירה שלך?
אפשר לעזוב את עפולה אבל עפולה ממשיכה להיות חלק ממני. עזבתי את העיר כאמור באמצע שנות ה-80 אחרי שנישאתי ובנותיי נולדו בעמק. עברנו למרכז הארץ, אבל כל תפיסות העולם שלי התגבשו בידיעה שהגעתי מעיר שמוגדרת כפריפריה וההבנה של איזה פוטנציאל אנושי קיים בעיר הזאת. לאורך כל הדרך, לא משנה מה עשיתי, גם אחרי עשרות שנים בצבא, מבחינתי עפולה הייתה ותישאר משפחה, בית, חום אנושי. כל פעם שאני צריכה להיטען באנרגיה, המכונית שלי נוסעת לבד אל העמק ולעפולה. ברגע שאני רואה את הירוק אני יודעת שהגעתי הביתה".
"בבית ספר 'אלומות' בו למדתי, הדבר הכי חשוב היה שראו אותי כבת אדם. אז מה אם באתי ממשפחה קשת-יום? ההזדמנות שניתנה לי, הייתה כרטיס הכניסה שלי לכל דבר אחר שעשיתי בחיים"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מהם הזיכרונות המשמעותיים שצרובים וחקוקים בזכרונך מהעיר ומהעמק?
"סבא וסבתא שלי גרו בצריף ברחוב פנקס בשכונת עפולה עילית. כשהייתי מגיעה לסבא, ורואה את הכבשים והתרנגולות, עם כל האחים של אמא והנכדים, הרגשתי ממש חיים של כפר. זה היה לפני שסבא וסבתא עברו לבית של עמידר בשכונה. מבחינתי להגיע לעפולה כילדה היה להתחבר לטבע, להתחבר לירוק ובעיקר להתחבר לתחושה המאוד חזקה של המשפחתיות. היינו עולים לגבעת המורה, תמיד היו שם פרחים שונים לפי עונות השנה. אני זוכרת את עצמי מבלה שעות בתוך הירוק הזה. בבית ספר 'אלומות' בו למדתי, הדבר הכי חשוב היה שראו אותי כבת אדם. אז מה אם באתי ממשפחה קשת-יום? ההזדמנות שניתנה לי, הייתה כרטיס הכניסה שלי לכל דבר אחר שעשיתי בחיים. יש דמות מיוחדת בשם אביבה פלג ז"ל, שהייתה מחנכת. היא ובני משפחתה החליטו שהם לוקחים אותי תחת חסותם. היה להם חשוב לתת לי הזדמנות לממש את יכולותיי. לכן עפולה תמיד תישאר העיר שהעניקה לי הזדמנות”.
"היום אני רואה ברחוב הרצל בעפולה עלית אנשים שיש להם מוטיבציה להצליח"
החיבור העמוק של ברביבאי לעפולה, והביקורים התכופים בה, אפשרו לה לזהות את השינויים וההתקדמות המואצת שלה בעשור האחרון, "כל מי שמגיע לעיר מתרשם מההתפתחות שלה”, היא אומרת, “לפני שלוש וחצי שנים הוצע לי לשמש כיו"ר הועד המנהל במכללת עמק יזרעאל וראיתי בזה הזדמנות מצוינת. הנה אני שהתפתחתי מחוץ לעיר חוזרת לצפון ורואה בהשכלה יעד מאוד משמעותי להצלחה של צעירים. מנקודת ראותי הקשר בין השכלה להצלחה הוא ברור – ומבחינתי זאת הייתה משימה התנדבותית לחזור לעמק. שימשתי כיו"ר הועד המנהל במשך כשלוש שנים. בכל פעם שנכנסתי בשערי המכללה וראיתי את הסטודנטים הצעירים, התמלאתי אופטימיות ותקווה לחברה הישראלית ועל זה שיש פה דרך. בזמני לא יכולתי לחשוב בכלל על בוגרי תואר – כי זה היה חריג במקום בו גדלתי. היום אני רואה ברחוב הרצל אנשים שיש להם מוטיבציה להצליח, אני מזהה אנשים שרוכשים השכלה וחוזרים לעיר כדי לפתח אותה, ולכן אני אופטימית לגבי עתידה של עפולה".
"אני מאמינה שאוסף ההצלחות בדרך מייצר אפקט מתמשך"
לאורך הקריירה שלה זכתה ברביבאי לרשימת הישגים מרשימה, אבל ההישג המתוקשר מכולם היה כאמור מינויה לתפקיד ראש אכ"א ולסטטוס- האלופה הראשונה מאז ומעולם בצה"ל. "כשיצאתי לדרך לא סימנתי את תפקיד האלופה כיעד", חושפת ברביבאי, “זה לא היה חלק מתוכנית לטווח ארוך. הלכתי אחרי בעלי, משה, גדלנו באותו הבניין. הוא היה קצין שלישות ורציתי להיות כמוהו, לעסוק בעבודה עם אנשים. התחתנתי בגיל 19.5 ובמהלך השירות הצבאי שירתי כקצינה צעירה. לא חשבתי לכוון הכי גבוה. בכל פעם ראיתי את האתגר האנושי שעומד מולי באותו הזמן ורציתי לבצע אותו על הצד הטוב ביותר. יצא ככה שכל תפקיד בסופו של דבר, אם מסתכלים על זה כסולם, הוביל אותי לתפקיד הבא. אני אומרת לאנשים תסמנו לעצמכם יעדים אבל תשאפו להיות מצוינים בתפקיד שאתם נמצאים בו. אני מאמינה שאוסף ההצלחות בדרך מייצר אפקט מתמשך. אל תהיו עסוקים רק בטיפוס. טיפוס ששם לעצמו את המטרה הסופית בלי למצות את השלבים בדרך, הוא לא תהליך מהנה. מבחינתי יש חשיבות לדרך, למסלול ולערכים ולכן נכון לסמן כל הזמן מטרות קטנות ולבצע אותן בהצלחה”.
בשבוע שעבר מונה אביב כוכבי לעמוד בראש המטכ"ל. מתוך היכרותך האישית עמו, אילו ערכים מוספים הוא מביא לתפקיד?
"אביב כוכבי ביצע את כל תפקידיו בהצטיינות. אפשר להגיד שהוא בא עם הבנה של חשיבות צבא העם כערך. אין לי ספק שהוא יידע להצעיד את הצבא גם באתגרים מבצעיים, בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת בשדה הקרב וגם בהכרה בחשיבותם של אנשים להצלחה במשימה. הוא אחד האנשים היותר רגישים שאני מכירה וזה לא מתחרה עם ההצלחה המבצעית שלו. הוא מבין שטיפוח האנשים חשוב להצלחה במשימה”.
מה דעתך על מדיניות הדרג המדיני והביטחוני בחשיפת התקיפות בסוריה בחודשים האחרונים?
"אני משערת שלחשיפה יש ערך אסטרטגי. אני לא חושבת שמדובר בפליטת פה של הרטמכ"ל במיל' גדי אייזנקוט. הוא אדם אחראי ואם הוא מצא לנכון לציין את התקיפות כמשהו שלצה"ל יש אחריות עליו- יש לו סיבה אסטרטגית מערכתית. כנראה זה משרת איזה צורך שהיה לנגד עיניו”.
מהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחו של צה״ל בשנים הבאות- כפי שאת רואה אותם?
"חשוב לשמור את צה"ל מעל כל שיח פוליטי ולהבטיח שהצבא ממשיך להיות צבא ממלכתי על אף ולמרות הדינמיקה המאוד מתלהמת של השיח מסביב. זה אתגר מאוד משמעותי לצבא לצד האתגרים המבצעיים. צריך לשמור על ממלכתיות וערכי צה"ל כדבר מאוד בסיסי. אתגר נוסף זה לשמור על האיכות האנושית של אנשים שיבחרו להמשיך ולשרת בצבא. לשמחתי הצבא עומד בראש רשימת הגופים שיש לציבור אמון בו, אבל מעבר לאמון צריכה להיות פעולה אקטיבית של הצבא ושל כל החברה כדי להבטיח שהאנשים הטובים ביותר משרתים בצה"ל. זאת כדי שהיתרון האנושי ימשיך לקבוע את תוצאותיו גם בעתיד”.
"פוליטיקה במובן הטוב שלה היא פלטפורמה לחולל שינוי ולהשפיע על הציבור. זאת התפיסה שאני מביאה עימי"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
"הכל סיפור של אנשים"
הרצון האמיתי של ברביבאי להשפיע ולשנות – בין היתר את סדר היום הביטחוני והחברתי בישראל- הוביל אותה בראשית השנה האזרחית החדשה להיכנס לזירה הפוליטית הסוערת ולהצהיר על הצטרפותה למפלגת "יש עתיד". "שנים הייתי במערכת שבה השליחות והרצון לשרת את הציבור היה חלק מאוד בסיסי בזהות שלי", מסבירה ברביבאי על התהליך שנרקם והוביל אותה לקבל את ההחלטה, "בשנים האחרונות אני עומדת בראש קרן למיזמים לאומיים ועסקתי בנושא הורדת הזיהומים בבתי החולים. הוכחנו ששיתוף פעולה בין המגזרים- הציבורי, העסקי והחברתי, מביא לתוצאות. בשני בתי חולים – תל השומר ונהריה – הצלחנו לחולל שינוי ולהוריד בכחמישים אחוז זיהומים מסוימים. זה נתן לי את ההבנה שגם בזירה האזרחית ניתן וצריך להשפיע. ניתן לחולל שינוי. הכל סיפור של אנשים וכשאתה מאמין באנשים ויוצר הזדהות עם משימה ופועל ביחד לחולל שינוי, זה אפשרי. פוליטיקה במובן הטוב שלה היא פלטפורמה לחולל שינוי ולהשפיע על הציבור. זאת התפיסה שאני מביאה עימי לפוליטיקה. העובדה שגדלתי בעפולה לימדה אותי כי ניתן לצמצם פערים חברתיים. עסקתי בזה גם בצבא, למשל בשילוב יוצאי אתיופיה, משהו שגם הוכיח את עצמו. כשנותנים הזדמנות אתה יכול לראות הצלחות. התובנה של צמצום פערים בכל תחומי החיים והזכות של הציבור לחיות בהוגנות לא משנה היכן נולדנו והיכן אנחנו מתגוררים, הוא יעד שמבחינתי בפוליטיקה ניתן להשפיע עליו. על אף שאני מבינה שיהיו לזה מחירים אישיים, הרצון להשפיע גובר על זה”.
היו לך פניות ממפלגות אחרות?
"זה לא משנה, העיקר הוא שבחרתי ללכת ל'יש עתיד'. בחרתי פעמיים ב'יש עתיד' בשתי מערכות הבחירות הקודמות. אני חושבת שהדרך, הנבחרת המצוינת וההנהגה בראשות יאיר לפיד זו הדרך הנכונה. בעיניי זו המפלגה היחידה היום שיכולה לשנות סדר יום בחברה הישראלית. אני חושבת שאם מסתכלים על מה יש עתיד עשתה למען צמצום פערים, השקיפות והנושאים שהיא שמה על סדר היום, כל אלה מלמדים על המניעים של הנבחרת ושל יאיר לפיד לפעול למען טובת הכלל. השינוי היום יכול להיות רק מהמרכז. רק יש עתיד יכולה לעשות את החיבורים הנכונים כדי לייצר סדר יום אחר שרואה את האזרח במרכז סדרי העדיפויות. יש עתיד היא האלטרנטיבה היחידה לשלטון".
דעתך על כניסתו של בני גנץ לזירה הפוליטית?
"כל אדם רציני שרוצה לתרום ולהצטרף לפוליטיקה יבורך. יש לי היכרות רבת שנים עם בני גנץ ואני מברכת על הצטרפותו לפוליטיקה".
האם את רואה קונסטלציה שהוא חובר ומצטרף ליש עתיד?
"אני חושבת שחיבורים למרכז יכולים לייצר גוש אלטרנטיבי להנהגה. כל מפלגה שתראה את הערכים של 'יש עתיד' ותהיה מוכנה לקבל על עצמה את הדרך שלנו ולהזדהות איתה, נכון יהיה לשקול זאת בחיוב".
אחרי ששימשת בשלל תפקידים בכירים, איזה תפקיד בכיר היה מאתגר אותך?
"אני חושבת שהעיסוק בחלוקת תפקידים בשלב זה הוא לא נכון. יש לנו משימה. אנחנו צריכים לנצח בבחירות כדי לייצר אלטרנטיבה לשלטון ולייצר סדר יום בו אנחנו מטפלים בבעיות הבוערות גם בהיבטים הביטחוניים, גם הכלכליים וגם החברתיים ובעיקר לעסוק בלשפר את חייהם של אזרחי המדינה. אין לי ספק שהנבחרת שלנו בהובלת לפיד, אחרי שהיא תעשה הכול כדי לנצח ולהיות דומיננטית, תדע לעבוד ביחד על הצד הטוב ביותר למען אזרחי המדינה".
הסכסוך הישראלי- הפלסטינאי לאן? – מנקודת ראותך?
"יש חשיבות רבה לעסוק בפתרון הסכסוך אבל מבחינתי האינטרסים הישראליים עומדים לפני כל דבר אחר. צריך לעסוק בפתרון הסכסוך ממקום שמבטיח את האינטרסים שלנו וממקום שרואה באופן רחב את כלל המשמעויות. אני בעד ועידה אזורית שתבחן זאת ותגדיר כיצד חותרים לפתרון תוך הבטחת האינטרסים הישראליים".
"היה חשוב לי להיות משמעותית בחיי המשפחה עבור בעלי וילדיי"
לצד שלל עיסוקיה בעבר ובהווה, ולמרות לוחות הזמנים התובעניים והקשוחים שלה, ברביבאי שמה לדבריה את המשפחה במרכז, כערך עליון, "גם כשלא הייתי נוכחת והייתי עסוקה ימים ארוכים מחוץ לבית, היה חשוב לי להיות משמעותית בחיי המשפחה עבור בעלי וילדיי", היא מדגישה, "למרות מסלול שירות מאוד מאתגר המשפחה מבחינתי היא החיים. לכן אני לא מוותרת על כמה שיותר שעות בחיק המשפחה. זה נכון גם לאחים, לאמא שלי, כשכל אינטראקציה משפחתית עושה לי את זה. גם טיולים בחוץ, אבל אני תמיד אשאף לעשות זאת ביחד. לפני שבועיים הינו באגמון החולה ואמרתי לרוית אחותי שניסע בקרוב לדרום והילדים שלה כבר הזהירו אותה ש'דודה אורנה תסחב אותם לטיול – בכדי לראות כל רקפת שצומחת'".