בשבוע שעבר,נערך טקס ההתייחדות השנתי עם זכרם של חללי התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה.
הטקס נערך ב'אנדרטת הקיבוצים', אתר ההנצחה לחללי התנועות הקיבוציות. לפני הטקס נחנכה מחדש הדרך לאנדרטה באירוע בו נכחו יו"ר קק"ל דניאל עטר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, לוחם הפלמ"ח מוטקה בן פורת, אורנה שמעוני מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד ששכלה את בנה סגן איל שמעוני ז"ל בלבנון ונציגי קק"ל. "אני שמח שעמדנו במשימה והצלחנו לסלול את הדרך הזו לפני הטקס השנתי לזכר חללי חברי הקיבוצים", אמר בטקס יו"ר קק"ל דניאל עטר.
עובדי קרן קימת לישראל הכשירו את דרך הגישה לאנדרטת הקיבוצים לזכר חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל. דרך הגישה לאנדרטה שנמצאת ביער הקיבוצים במועצה האזורית מגידו הייתה ברובה המכריע לא סלולה, הדרך הייתה דרך עפר משובשת ולא נוחה לנסיעה, מה שיצר אי נוחות עבור המשפחות השכולות ולמבקרים במקום.
בעקבות פניה לקרן קימת לישראל באמצעות סגן מנהל מרחב צפון, ארז שטיין, הגיע יו"ר קק"ל דניאל עטר לסיור במקום ומיד הבין את חשיבות העניין. קק"ל נרתמה לסלילת הדרך המשובשת שאורכה כשישה קילומטרים, וזאת על מנת שדרך הגישה לאנדרטה תהיה קלה ונגישה עבור המבקרים ובעיקר עבור המשפחות השכולות.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר: "תודה לקק"ל על התרומה. המשפחות השכולות לא יצטרכו לנסוע יותר בתוך ענן אבק בדרך לאנדרטה לזכר יקיריהם שנפלו".
לאחר אירוע חניכת דרך הגישה נערך הטקס השנתי לזכר חללי חברי הקיבוצים באנדרטה. במהלך הטקס המרגש בו נכחו המשפחות השכולות ובני נוער רבים. יו"ר קק"ל שנאם באירוע הדגיש בדבריו את התרומה העצומה של חברי הקיבוצים למען עם ישראל והמדינה. "ההתיישבות הקיבוצית בערכיה, בנורמות שהנחילה בדור הבנים, במערכת החינוך – קבעה את הערך המרכזי בציונות – שדבר איננו מובן מאליו", אמר עטר, "בתלם בו עברה המחרשה, בחצר בה נבנה צריף ראשון – במקומות האלה גם נראו מעשי הגבורה ההרואיים ביותר בתולדות המדינה. אני לא מתבייש באתוס ההתיישבותי שלי – אני גאה בו. גיבורי נגבה ודגניה שבידיים חשופות ובבקבוק מולטוב הסתערו על השיריוניות והטנקים המצרים והסורים – הם גיבורי הדור – הם גיבורי המדינה".
עוד אמר עטר בנאומו כי התנועה הקיבוצית שלחה את מיטב בניה להגנת המדינה ומאחור עמדה קהילה מחויבת שתחת אש המשיכה לגדל ולזרוע, לחנך ולקצור. "כאשר נביט על ישראל ב-2018 נראה שפניה היפות של ההתיישבות הקיבוצית ממשיכים להיות מגדלור ערכי ואידיאולוגי למה שאנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה", אמר עטר, "הובלתי בחיי לוחמים לשדה הקרב. איבדתי מפקדים, פקודים וחברים. אין משא כבד יותר ממשא השכול, הוא הולך אתך בראש ובנשמה בכל יום. למשפחות זה הכאב הגדול ביותר. אין מלחמה, אין ניצחון בקרב, ואין הישג צבאי שיכול לרפא את הפצעים האלה"