תמונתם מסמלת את הדרך שעם ישראל עשה מאז תקופת השואה הנוראית ועד ימי עצמאותו כאן במדינת ישראל וההקרבה שאנו מקריבים כל יום, כדי לחיות כאן בביטחון.
לאחר חוויית המסע העוצמתית, כתב סרן קפלן ז"ל מכתב, ונראה שתוכנו מתאים כאילו הוא נכתב אתמול: "את המסע קשה לתאר במילים, החוויה הפנימית באותו מקום מקולל הינה עוצמתית וקשה מאוד להעברה בכתב, אך אנסה להעביר את מחשבותיי אותן אני לוקח להמשך.
החוויה הכי משמעותית שחוויתי במסע הייתה דווקא בסופו, בחזרתנו לארץ היינו אמורים לערוך טקס מסכם בירושלים ברחבת הכותל המערבי.
כאשר נחתנו נתבשרנו כי הטקס לא יתקיים מכיוון שבכותל מתקיימת הפגנה בין נשות הכותל המעוניינות להתפלל בדרכן הייחודית לבין קבוצות שמתנגדות לאותה דרך. כעסתי באותו רגע וחשבתי איך הגיוני שכבר שכחנו מה עברנו לפני 70 שנה? האם באמת אלו המלחמות שעלינו לנהל בינינו לבין עצמנו? עם ישראל משוסע ומפולג. שמאלנים – ימניים, ספרדים – אשכנזים, דתיים – חילוניים.
המסע הדגיש לי עד כמה עלינו להיות מאוחדים ולדעת לקבל האחד את האחר למרות השוני הגדול, כי את האפשרות האחרת חווינו לפני 70 שנה באירופה. הכרת הטוב – קשה לאמוד את הסבל שחוו אותם יהודים שגורשו לגטאות, סבלו מרעב ועבדו בעבודת פרך. אי אפשר להבין את הסבל הנפשי שנגרם לילד שהבין שכל משפחתו נרצחה. אך אנשים אלו כדוגמת מנחם סנדובסקי – עד המשלחת – עומדים בגאווה, מחייכים ומדגישים את הטוב שבכל זאת חוו בהקמת המדינה, הקמת משפחות לתפארת ובכל זאת להיות עם קצינים של המדינה על אדמת פולין במחנות ההשמדה.
אנשים מדהימים אלו מחייבים אותנו לקחת דברים בפרופורציה הנכונה בחיים, לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהכיר בדברים הטובים בחיינו האישיים והכלליים."
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
עוד כתב סרן קפלן ז"ל במכתבו: "נקודה זו מתחברת לי בעיקר ביחסנו למדינה. מידי פעם נשמעות טענות שגוררות אמירות קשות ומעשים חריגים (מכל המגזרים בארץ) כלפי המדינה. עלינו לזכור מהיכן באנו ושעלינו לחזק ולא להוריד את הרוח ברגעים קשים. עלינו לזכור שמציאות זו, שיש לעם ישראל מדינה לאחר 2,000 שנות גלות, אינה דבר מובן מאליו ולמרות הקשיים הרבים זו מציאות שעמנו חיכה לה מאות שנים ועלינו לשמור עליה. זכרון שואה – הסופרת נאוה סמל כותבת: "השואה נמצאת במחזור הדם שלנו, זכרון השואה הוא כמו דופק. אני רוצה להקשיב לדופק, להתנגח איתו, לא לשמוע אותו לפעמים כי אני רוצה לחיות, אבל הוא שם כל הזמן". יותר מ-70 שנה עברו מאז התחוללה השואה והזיכרון עדיין מעצב את חיינו. השואה תמיד פה, מכתיבה את השפה, את השקפת העולם הפרטית והציבורית. אין לנו דרך להתנתק ממנה וגם אסור לנו להתנתק ממנה, כולי תקוה שנצליח להעביר לחיילינו את המשמעות העמוקה יותר של זיכרון השואה על מנת שגם הם יבינו את משמעותה האמיתית ואת השפעתה על חיינו הלאומיים כיום".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
סרן צביקה קפלן ז"ל, קצין אג"ם בגדס"ר גולני במותו, נפל בקרב בסג'עייה במבצע צוק איתן, והותיר אחריו אשה ושני בנים, זוג הורים ושני אחיות.
חבריו, אשר הושפעו רבות מדרכו וערכיו, הקימו לזכרו ולהמשך דרכו את עמותת 'כח צביקה' שמפעילה תכניות חינוכיות לנוער ע"פ דרכו של צביקה ז"ל.
בימים אלו העמותה נמצאת בקמפיין מימון מונים, זאת על מנת להרחיב את הפעילות ולהגיע לעוד עשרות אלפי בני נוער ולחנכם לאור ערכיו של צביקה.
לתרומה היכנסו לאתר jgive.com ותרמו לכח צביקה