חואקין שוכמן. שוכי. הקפטן והסמל של גלבוע/גליל עוזב להפועל ת"א. בד"כ אני האחרונה שיודעת איך להתמודד עם פרידות אך במקרה הזה, אני מודה לעצמי שעשיתי עבודה ואני במקום אחר. שמעתי פה ושם קולות שעלו מהשטח לגבי המחויבות שלו והמסירות לקבוצה. אבל הי, זה שוכי!בואו לא נשכח (כמו שהוא לא שוכח ולא ישכח לעולם) מה שהוא היה עבור המועדון ומה שהוא קיבל מהמועדון. ידענו כולנו שזה בדרך להסתיים ושיגיע הרגע שלו לפרוש כנפיים. אולי לא רצינו להאמין? חשבנו שנצליח למשוך את זה עוד קצת. עוד עונה. נפגשתי ושוחחתי עם שוכי הרבה לאחרונה. חשבתי שיהיה נכון מצידו להתחבר אל ליבו. איחלתי לו לדייק את רצונותיו וחלומותיו ועם זה ללכת. כן, קשה מאוד שהוא עוזב אותנו אבל אני מפרגנת לו על האומץ והתעוזה להתנתק מחבל הטבור ולהמשיך לבנות את עתידו ואת חייו. האמוציות מציפות את כולנו. גם אותו-את זה כולם יודעים. בואו נפרגן לשוכי באשר הוא כחבר ונשמה. בואו נשמח בהתפתחותו ובבחירותיו האישיות מתוך אמונה ביכולותיו כשחקן. כאדם. נכון, זה יהיה מוזר להגיע לגן נר ושהוא לא יהיה שם. ובכל זאת-בואו נתאחד ונעזור אחד לשני להתגייס באופטימיות ובאנרגיות מדהימות כמו שרק אנחנו יודעים. כי אנחנו משפחה אחת אדומה מזן אחר. זן נדיר עם הסמל שלנו, הערכים, הקהילה והאנשים. יחד נעבור את כל השינויים לטובה.
אוהבת אתכם, ריבי.