הראל סלע, בן 33, נולד במושב שרונה ומתגורר בשנים האחרונות בכפר תבור. הוא נשוי לאביה, חשבת שכר במקצועה, ואב לרפאל בן ה-3. הוא שיחק כדורגל עד גיל נוער ובגיל 18 כבר גמלה בליבו ההחלטה להיות מאמן והוציא תעודת מדריך. לאחר מכן הוא התגייס לצה"ל, שירת כלוחם בשריון ושימש כמפקד טנק. עם שחרורו מצה"ל החל לאמן בקבוצות הנוער באזור. בהמשך הוא נרשם ללימודי חינוך גופני באוהלו וסיים את לימודיו, כמו עוד הרבה פרויקטים אחרים בחייו, בהצטיינות ונבחר גם למצטיין דיקן. בהמשך הצטרף למחלקת הנוער של מכבי חיפה, שם הוא זכה לכינוי מעניין מפיו של המנהל המקצועי-"מאמן היי-טק", וזאת בשל העובדה שאצלו כל נתון, ולו הזוטר ביותר, מתועד בטבלאות מסודרות במחשב. מהרגע הראשון שבו החליט להיות מאמן, חשוב לציין, הציב סלע לעצמו מטרה אחת ברורה: לעבוד בבוגרים.
אלא בתור אחד שלא נולד עם כפית של זהב בפה או כפי שהוא מגדיר את עצמו "לא הייתי סופר-סטאר או משהו דומה לזה", סלע הבין כי בדרך ליעד הוא יצטרך לעבוד קשה ולאכול גם לא מעט חצץ. מי שהספיק לעבוד לצידו מעיד על איש מקצוע רציני וקפדן להפליא, כזה שבוחן ומנתח כל דבר בפינצטה ונכנס לרזולוציות הכי קטנות שיש. בקיצור, איש מקצוע למופת.
"הוא מבין גדול בכדורגל. איש מקצוע רציני. ממש פרפקציוניסט", כך מעיד עליו המאמן ירון הוכנבוים, ששיתף איתו פעולה עונה אחת בנצרת עילית וביקש את שירותיו גם בעונה הקרובה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לפני שנתיים סלע הצטרף למחלקת הנוער של נצרת עילית ותוך זמן קצר ראשי המועדון נחשפו ליכולותיו המקצועיות והקפיצו אותו לקבוצת הבוגרים של המועדון, שם שימש בשנה האחרונה כעוזר מאמן לצד ירון הוכנבוים ובמסגרת עבדותו ערך סקאוטינג ומעקבים על הקבוצות היריבות. במקביל החליט סלע לקחת שנה של חל"ת (חופשה ללא תשלום) מעבדותו כמורה לחינוך גופני במשרד החינוך, וזאת על מנת להיות ממוקד בצורה מיטבית בעבודתו בבוגרים של נצרת עילית. וזה עדיין לא הכל. בשנתיים האחרונות סלע עבד במקביל גם במערך הסקאוטינג של הנבחרות הצעירות של ישראל, שם שיתף פעולה עם מאמנים כמו מרקו בלבול, המנהל הטכני ניר לוין ועוזרו עופר פביאן.
השלושה האלה, אגב, נתנו עליו המלצה חמה-דבר שגרם למאמן הפועל חדרה ניסו אביטן לצרף אותו לצוות המקצועי. וזאת בנוסף להתרשמות העמוקה של אביטן מסלע בפגישה שנערכה בין השניים בארבע עיניים. ובינתיים כשהפועל חדרה הפכה להיות הדבר הכי חם ומפתיע בכדורגל הישראלי, סלע כבר זוכה לכינוי מחמיא במיוחד: 'העיניים של ניסו אביטן בחדרה'.
בנצרת עילית היו מופתעים מהמעבר שלך לליגת העל?
"הם היו מופתעים, כי הכול נעשה מטבע הדברים בדיסקרטיות המתבקשת ועם המון משאים ומתנים שקורים בכדורגל לפני פתיחת העונה. בכל אופן, לפני החתימה הרשמית בחדרה והפרסום היה לי חשוב לעדכן ולקבל את ברכת הדרך מרועי כהן וגיל ברעם ואכן עשיתי זאת. יאמר לזכותם שהם פרגנו".
וממש לאחרונה ניסו אביטן אישר לך לעבוד במקביל גם בנצרת עילית?
"אני שמח שניסו אביטן אישר לי לעבוד במקביל גם בנצרת עילית. אני מעריך מאוד את גיל, ירון ורועי על הפרגון".
מתי בפעם האחרונה בכית ממש?
"כשבחורה מהמושב שגדלתי בו, אמא לשלושה ילדים, נהרגה בתאונת דרכים. זה היה מזעזע וכואב במיוחד".
מתי בפעם האחרונה חווית אושר אמיתי?
"אחרי הניצחון על הפועל ת"א במחזור הפתיחה".
מה אנשים לא יודעים עליך?
"שאני מאמין מאוד בתהליכים איטיים ולא לקפוץ מעל הפופיק".
אם לא היית מאמן כדורגל, מה היית?
"הייתי כנראה מורה לחינוך גופני במשרה מלאה. מה שהעיסוק בכדורגל המקצועני לא יכול לאפשר".
איך היחסים שלך עם בורא עולם?
"אני מאוד מאמין באלוהים. מאמין שיש כוח עליון שרואה את הדברים ומסדר הכל מלמעלה. לא משנה כמה שתעבוד קשה ותהיה מקצועי- בסופו של דבר אם אתה לא בן אדם-לא תצליח".
מי הכדורגלן הכי טוב בליגת העל לדעתך?
"יוסי בניון. חד משמעית. הוא מקצוען ברמות הכי הגבוהות שיש. אחד שתמיד ייתן מעצמו את המקסימום וירצה להוכיח מה הוא שווה. מעבר למנהיגות, לשערים ולבישולים-הוא עושה המון עבודה שחורה שלא תמיד נכנסת לסטטיסטיקה".
מה השיעור הכי חשוב שהחיים לימדו אותך?
"בסופו של דבר הכל לטובה. גם אם קורים דברים שלא תכננת-להמשיך קדימה, להרים את הראש ולחשוב חיובי. הסבלנות תמיד משתלמת".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מה היית רוצה לשנות בעצמך (פנימי או חיצוני)?
"לקחת דברים פחות ללב ולא להתרגש מבני אדם מסוימים".
מה הפדיחה הכי גדולה שלך בחיים?
"כשהבן שלי נולד הייתי בהשתלמות באנגליה אצל גיא לוזון, שאימן אז בצ'רלטון".
פדיחה רצינית. ואשתך סלחה מאז?
"האמת שהוא נולד חודש וחצי לפני הזמן. זה לא היה בתוכניות. אשתי סלחה לי מזמן".
מתי בפעם אחרונה הרגשת שעשית משהו משמעותי?
"בימים אלה אני מרגיש שאני עושה תהליך משמעותי בקריירה, סוג של שינוי בקונספציה. אחרי שנים שבהן עבדתי בכל מיני עבודות בכדי שיכירו אותי ובניתי את עצמי מהיסוד-אני מנטרל את עצמי מהדברים מסביב ומתמקד ביתר שאת בעבודה שלי בחדרה. במקביל, מספק שירותי סקאוטינג לקבוצות מקצועניות".
כמה שעות ביממה אתה עוסק בכדורגל?
הוא עונה בחיוך: "24 שעות קל. גם בחלומות הכדורגל מלווה אותי. אבא שלי פעם אמר לאמא שאני מטורף וכנראה שהוא צדק. אני קם עם כדורגל וישן עם כדורגל. לפעמים מתעורר באמצע הלילה ומתחיל לעבוד על איזה פרויקט שקשור לכדורגל. זה אני".
האישה לא מתבאסת על כך?
"האמת שאשתי מלכתחילה ידעה שאני בכיוון הזה, כלומר שאני משוגע על כדורגל ושאין הרבה ברירות".
תדחוף את הבן שלך להיות כדורגל?
"אחרי עבודה של 13 שנה במחלקות הנוער ואחרי כל מה שחוויתי בעולם הזה, אני לא יודע אם הייתי דוחף את הבן שלי להיות כדורגלן".
מה הכי משגע אותך בכדורגל הישראלי?
"חורה לי שלהורים, מערכות ומועדונים אין סבלנות. כולם רוצים תוצאות כאן ועכשיו מבלי להתחשב בתהליך ובדרך. גם מפריע לי מאוד שאין מספיק ריספקט למאמנים במחלקות הנוער. מה שבאירופה השכילו להבין וללמוד לפני 30 שנה, כאן בארץ עדיין מסרבים להפנים".
עשית משהו בחיים שאתה מתחרט עליו?
"אולי על כך שאני לא מתייחס מספיק לבית, לאישה ולילד. גם בשבתות אני כמעט לא נמצא בבית. גם כשאני כבר עם המשפחה אז יש התעסקות בנייד ובמחשב. אני מאוד מעריך את אשתי על ההבנה ועל ההכלה. זה לא מובן מאליו. היא מבינה שזה לא בא ממקום רע חלילה-אלא כי אין דרך אחרת אם רוצים לשאוף קדימה ולהיות מקצוענים".
מי מבחינתך מודל להשארה?
"המאמן דיוויד בלאט".
מה אתה חושב על החזרה של ערן זהבי לנבחרת?
"נתחיל מזה שהמעשה שהוא עשה הוא בזיוני ומכוער. הפריע לי מאוד שדווקא אנשים מהכדורגל לא גינו באותו רגע את האירוע המביש בצורה חריפה יותר. יחד עם זאת, הזמן עושה את שלו ואם הוא הביע באמת חרטה עמוקה על מעשיו והמאמן רוצה בו מבחינה מקצועית אז אין בעיה להחזיר אותו".
ספר קצת על האנשים ועל האווירה בחדרה?
"יש בחדרה חומר אנושי מדהים. אני לא אשכח שמהרגע הראשון שהגעתי לשם אמרו לי לחייך. לא אשכח גם שאמרו לי 'פה אתה תהנה ופה אתה תחייך'. וזו לא סתם סיסמה ריקה מתוכן אלא הלכה למעשה. יש במועדון הזה הרבה אנרגיות חיוביות ופרגון הדדי. לא פלא שיש תוצאות במגרש. מה שיש בחדרה זה באמת משהו מיוחד".
השמועה אומרת שאתה לא מפספס אף השתלמות?
"אני לא מפספס אף השתלמות. אני כל הזמן רוצה ללמוד ולדעת יותר. אני נמצא בלמידה מתמדת".
עד לפני פחות משנתיים חדרה הייתה בליגה א'. ועכשיו בצמרת ליגת העל?
"זה סיפור מדהים. גם בחלומות הכי ורודים שלנו לא ציפינו לפתיחת עונה כזו מדהימה. מדהים עוד יותר לראות את החבר'ה שלנו שמצד אחד לא נופלים מול מועדונים הגדולים ומסתכלים לכולם בלבן של העיניים ומצד שני, למרות ההפתעה הנעימה לא מסתנוורים מכלום וממשיכים לעבוד קשה ובצניעות".
ספר קצת על ההבדלים בין ליגת העל לליגה הלאומית?
"יש הבדלים משמעותיים במיוחד בקצב המשחק. למרות שבנצרת עילית בשנה שעברה היה קצב גבוה יחסית לליגה הלאומית. הייתה דרישה של הצוות המקצועי ובראשם ירון הוכנבוים לשחק מהר כל הזמן".
איפה נראה אותך בעוד 5 שנים?
"אני מקווה שבעוד 5 שנים תראה אותי מרוצה וגאה במה שאני עושה והופך להיות תותח בתחום שלי".
אין לך רצון להיות מאמן ראשי בליגת העל?
"אני חושב שלכל דבר צריך להתבשל רגשית ולעבור תהליך רציני ומשמעותי. כרגע אני נמצא במקום של נטו עוזר מאמן ואני שמח שנפלה בחלקי הזכות לעבוד במועדון נהדר כמו חדרה ולצד מאמן ראוי ומעורך כמו ניסו אביטן, שממנו אני לומד הרבה. בזכות ניסו אביטן ובזכות המשאבים שיש בחדרה, אני נחשף לכלים טכנולוגים יותר חדשניים וזה כיף גדול".