"האישה הראשונה שלי היא הרפואה, והמאהבת – היא התאטרון", כמו בכותרת הראשית של הכתבה, כך גם במציאות, מתמרן פרופ' זוהר נחום בין שתי 'נשותיו', ולכל אחת מהן הוא מקדיש את כול כולו. פרופ' נחום, (58), תושב היישוב הקהילתי תמרת בעמק יזרעאל הוא מנהל השירות לרפואת 'האם והעובר', מחלקת יולדות, מרפאת סיבוכי היריון ומרפאת סוכרת בהריון במרכז רפואי 'העמק'. הוא גבוה, מרשים, עטור זקן שחור, מעורר סמכות, רחוק מעט מתדמית הגניקולוג העדין. 15 שנה בתפקיד אחראי ומורכב זה, וכבר ראה הכול בחייו: יילד אישה בת 67, טיפל בפונדקאיות, הציל נשים בלידות מסוכנות, יילד תאומים בשק הריון אחד, ועוד. הוא חי ונושם את המחלקה, שהפכה לבית שני שלו, חי את המטופלות ועובריהן. ימים ארוכים, טלפונים שלא נגמרים, יום ולילה.
בגיל חמש כבר חלם להיות רופא. אביו עלה מעיראק בגיל 11 והתקבל לחברת נוער בקיבוץ גן שמואל (לאחר הצבעה מיוחדת בשל מוצאו..). כשאביו סיים את בית הספר התיכון התקבל לחברות ועשה את המסלול של בני המשק. בתקופה זו הכיר את אשתו שעבדה כפועלת שכירה במפעל המיצים של הקיבוץ. הם נישאו והולידו את זוהר. אלא שהחינוך המשותף לא בדיוק מצא חן בעיני אמו, וכשזוהר היה בן עשרה חודשים הם עזבו למושב שדה יצחק הסמוך לחדרה. בגיל 4 עברה המשפחה לכרמיאל, אז עיר מתפתחת, 50 משפחות בלבד.
בבית-הספר היה מכוון מטרה להיות רופא, ולשם כך לקח קורסי ערב הקשורים לרפואה. משם הדרך הייתה סלולה. הוא התגייס לצבא כעתודאי ולמד רפואה בטכניון. בצבא שירת כרופא גדודי בשריון, ואחר כך עבר לחיל הים ועסק ברפואה ימית. טיפל באנשים בתא לחץ, בצוללנים חיילים ובאזרחים, עסק גם במחקר של מחלות ים. הוא השתחרר בדרגת רס"ן אחרי 5 שנות צבא, והחל את ההתמחות ברפואת נשים בבית חולים 'העמק' שנמשכה שש שנים. אחר כך נכנס הישר למחלקת 'אם ועובר' כרופא בכיר תחת ניהולו של פרופ' שלו.
"כשאתה קרוב לקולגה שלך, העבודה יותר נעימה. הדיסטנס קטן, והוא נובע מהערכה ולא מיראה. זו רפואה בגובה העיניים. גם במשחק אתה חייב להיות קשוב לפרטנרים שלך על הבמה"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מה משך אותך דווקא לגניקולוגיה?
פרופ' נחום (מחייך): "אני אוהב נשים, כנראה שיש בי צד נשי משמעותי. אני אוהב את הקשר עמן. זהו תחום מאוד אופטימי ושמח, עם המון סיפוק. מתאים לי לטפל בנשים, ללוות אישית כל אחת, לתמוך, לעודד לתת ביטחון, לדבר בגובה עיניים. תראי, נשים עם מחלות רקע וסיבוכי הריון עוברות עשרות ניסיונות להרות, לפעמים עד כדי סיכון חיים. כל הפלה זה משבר, אך הן לא מוותרות, ומנסות שוב ושוב. צריך לכך הרבה כוחות נפש. לכן אני מעריץ אותן".
"רפואה בגובה העיניים"
פרופ' נחום מטפח מאוד את האווירה הטובה בתוך הצוות הרפואי. "כשאתה קרוב לקולגה שלך, העבודה יותר נעימה. הדיסטנס קטן, והוא נובע מהערכה ולא מיראה. זו רפואה בגובה העיניים. בעבר הקשר בין הרופא למטופל היה מרוחק וסמכותי. היום יש יותר הקשבה – יותר דו שיח. תנאי הכרחי וחשוב להצלחה גם בטיפול וגם במשחק הוא ההקשבה. אני מקווה שאני יודע להקשיב. המטופלות זקוקות שיקשיבו להן. אם אתה מקשיב באמת, זה חלק מהותי באבחנה ובטיפול. גם במשחק אתה חייב להיות קשוב לפרטנרים שלך על הבמה, כדי להפוך את המשחק לאמין, וגם כדי להוציא אותם ממצבים מביכים שנקלעו אליהם בלי שהקהל ירגיש".
דיאלוגים גניקולוגיים בוטים
אבל פרופ' נחום הוא לא רק רופא, הוא גם שחקן חובב המשחק עכשיו בתפקיד מרכזי ב'תיאטרון העמקים' בהצגה חדשה הנקראת 'ליזיסטרטה', בעיבודה של ענת גוב. את המחזה כתב לפני 2400 שנים אריסטופנס, והוא אקטואלי גם היום. מדובר באישה שמארגנת את כל נשות יוון למרד נגד בעליהן על ידי שביתת מין, עד שלא יפסיקו את המלחמות ויגיעו לשלום. הבעלים, מפקדים קשוחים בצבא, מתחילים להרגיש את המחסור בחיי סקס, נשותיהן קרירות אליהם, אבל הם לא מוותרים.
פרופ' זוהר נחום, משחק בהצגה מפקד בכיר בצבא, זיינדיס שמו. דמות מאצ'ואיסטית, הנלחם בנחישות ובאכזריות במפגינות. ההצגה מלאה גסויות, משפטים שלא רגילים לשמוע על הבמה. הנה ציטוט מדבריו של זיינדיס: "הן חושבות שהן ישברו אותנו? זין! אף נקבה לא תשבור את זיינדיס. אנחנו נלך לזונות, והן יישארו עם כאבי ביציות עד שיתפוצצו להן החצוצרות". דיאלוגים גניקולוגיים בוטים, ועוד מפיו של רופא גניקולוג. נשמע הזוי.
מתי דבק בך חיידק הבמה?
"בבית-הספר הייתי 'כוכב' של מסיבות הסיום. הרגשתי שאיזה צד נסתר נחשף בי ופרץ לאור. תמיד הייתי זה שמארגן את המסיבות, מנחה, עושה חיקויים, משחק. פרחתי במצבים האלה. כשלמדתי רפואה בטכניון השתתפתי בחוגי דרמה בחיפה. אני כבר 9 שנים בקבוצות תאטרון חובבים ('תמרתון' ועכשיו 'תאטרון העמקים') המופיעות באולמות ובמתנ"סים עם תפאורה, תאורה, תלבושות וכל המנגנון שמאחורי הקלעים. ליזיסטרטה היא הצגה צבעונית מלאת הומור, ואני מרגיש מצוין בתפקיד המפקד המאצ'ואיסטי, זה מוציא ממני מנות גדושות של גבריות".
"אני יכול להיכנס לדמות שהיא ממש הפוכה לאישיותי, ולשחק אדם חסר מעצורים, שתלטן, עריץ, מניפולטור, כזה שהאנשים סביבו הם רק כלים להשגת מטרותיו"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
עם יד על הלב, איזו משתי הנשים אתה אוהב יותר, את הרפואה או את התאטרון?
פרופ' נחום (מהרהר): "את שתיהן אני אוהב מאוד, אם כי הרפואה חזקה יותר, כי אני מרגיש שהיא היעוד שלי בחיים. המשחק הוא הנאה צרופה. אני יכול להיכנס לדמות שהיא ממש הפוכה לאישיותי, ולשחק אדם חסר מעצורים, שתלטן, עריץ, מניפולטור, כזה שהאנשים סביבו הם רק כלים להשגת מטרותיו. אכן, השפה הבוטה שלו זרה לי, אך כשאני מישהו אחר, אני יכול להוציא מהפה כל דבר. הייתי מוכן אפילו להיכנס לדמות של אישה, ואת תראי, זה עוד יקרה".
הטלפון מצלצל, הפסקה. הוא מנחה את האחות מה לעשות, וממשיך: "רוצה עוד ציטוט שלי? הנה: "לי דווקא חסר התחת. תחת במובן המטפורי של המילה. אוי כמה שאני מתגעגע אליו… לא יודע, יש משהו בתחת שמרגש אותי, מציף אותי… יש בו משהו ביישני נחבא אל הכלים לא נדחף קדימה כמו כולם. אני יכול לבכות כשאני מסתכל עליו, אני מרגיש שיש אלוהים. המשחק משחרר אותי מהלחצים ומכובד העבודה. שם אני יכול לבוא לידי ביטוי בלי מעצורים, להתפרק ולהתנהג בצורה הכי לא רגילה. כשאני מגיע לבמה אחרי יום עבודה לחוץ ומתיש, אני מרגיש שהבמה מטעינה אותי באנרגיה חדשה, רעננה. אז קבעתי לעצמי שיום אחד בשבוע אני מנקה את הראש ומתמסר לתאטרון".
אנחנו יושבים במשרדו הצר שבקומה השלישית, בחדרים סביבנו, ליד תאים עם וילונות, יושבים בעלים מתוחים המחכים בהתרגשות ללידת תינוקם. לדבריו של פרופ' נחום עוד מספר חודשים יעבור כל אגף הנשים למבנה החדש שמעבר לחלון, והוא יהיה דומה יותר למלונית: שתי יולדות בחדר, סידורים חדישים ומפנקים וציוד טכני חדיש.
ואחרי הכול, מה עם ההעדפות שלך?
פרופ' נחום: "לא, אין לי העדפה האחת על השנייה. אלה שתי אהבות חזקות, ואני זקוק לשתיהן, ועם זאת, אילה, אשתי האהובה, היא אהבת חיי. לולא תמיכתה ותמיכת ילדיי (ארבעה במספר, ונכדיי) לא הייתי מגיע לאן שהגעתי, אז אני אומר – 'שרשה לה-פאם'.
הזכרת את ילדיך ונכדיך – איך זה ליילד בני משפחה? בטח התרגשת במיוחד?
פרופ' נחום: "שתי הבנות לא נולדו בבית החולים 'העמק'. שני הבנים נולדו כאן ויילדה אותם מיילדת מצוינת. אני התנהגתי כמו בעל לכל דבר ועניין, החזקתי לאשתי את היד, עודדתי, לא התערבתי, נתתי למיילדת לעשות את מה שהיא יודעת, וכמובן התרגשתי מאוד כמו כל אבא. אצל נכדיי הייתי יותר אקטיבי, ליוויתי את היולדות מרגע ההיריון עד הלידה, ניהלתי את הלידות וקיבלתי החלטות רפואיות".
לסיום, מישיר פרופ זוהר מיישיר מבט ואומר: "כשאני מתעמק במחשבה, אני מגיע למסקנה שבין שתי אהבותיי יש מכנה משותף: ברפואה הדרמות הן של החיים, ועל הבמה הדרמה היא פרי רוחו של המחזאי, ואני חי בתוך הדרמות הללו, אחת משלימה את השנייה".
מי שרוצה לראות את פרופ' זוהר נחום, גניקולוג-שחקן, מוזמן לראות את ההצגה החדשה 'ליזיסטרטה 2000', בביצוע 'תאטרון העמקים'. אמנם תאטרון חובבים, אך עם שחקנים מקצועיים בהחלט. שווה לראות, ואולי גם לקחת רעיונות לחיים שלנו עם המלחמות הבלתי פוסקות והשאיפה לשלום.
'תאטרון העמקים'
לפני כשנה אוחדו תאטרון 'תמרתרון' (תמרת) ו'תאטרון העמקים' לתאטרון אחד תחת שרביטו של אלי גורן מקיבוץ גבע, המפעיל אותו במסגרת 'עמותת העמקים'. עמותה זו מפעילה כבר 35 שנים 20 חוגי לימוד וגופי אומנות, להעשרת תושבי העמק, עפולה, מגדל העמק, בית שאן, ונצרת עילית. 'תאטרון העמקים' הוקם לפני 15 שנים על ידי ברנדה ואלי גורן. והם העלו הצגות רבות, ואף קיבלו פרס במסגרת מרתון הצגות, שנערך לפני כמה שנים בצוותא. בתאטרון המאוחד משחקים 9 שחקנים המגיעים מרחבי העמק, רובם מתמרת.
'תמרתרון' הוקם לפני עשר שנים על ידי עופר דינור ולאה שטאייר. את התפאורה העשירה עיצב והקים דוד הירש, משחקני הקבוצה. בתחילה עבדה הקבוצה עם הבמאית ריקה רם ז"ל, אחריה עם הבמאי יהודה לזרוביץ, ועכשיו עם ורדי מוסקוביץ שביים את ההצגה ליזיסטרטה 2000. האיחוד הזה הוא מכפיל כוח, ומאפשר להביא לצופים הצגות ברמה גבוהה. שמות השחקנים בהצגה: שרית רשף, ריטה ארקין, חיה וולמן, דוד הירש, זוהר נחום, אלכס רם, לאה שטאייר, עופר די-נור, ריקי בן שפר, נוגה עוז.
ההצגה הראשונה תעלה היום (שלישי) במגדל העמק. רוצו לראות ולהתבשם.