מדי פעם אנו שומעים את המילה 'ריברסינג' (Rebirthing) שפירושה באנגלית – לידה מחדש. מטפלים שלמדו את השיטה הזו מאמינים שיש בה להקל על בני אדם בשחרור חסמי ילדות. מה זאת אומרת לידה מחדש, והאם ניתן להיוולד מחדש? האם זה בעצם טיפול פסיכולוגי תחת שם אחר?
את השאלות הללו הפניתי לארז חקלאי, תושב קיבוץ בית-השיטה שבגלבוע. חקלאי, בן 42, נשוי ואב לשניים. על כוס קפה מהביל הוא ניסה להסביר את הרעיון המרכזי מאחורי השיטה: "ריברסינג היא שיטה טיפולית שהתפתחה בארצות-הברית בשנות ה-70. היא מתמקדת בריפוי הגוף-הרגשי ע"י נשימה מעגלית רצופה ללא הפסקות. זו נשימה מודעת אשר נשמר בה רצף בין קצה השאיפה לקצה הנשימה. ההימנעות מהפסקות יוצרות עיגול רצוף של הנשימה. טכניקה זו מביאה את המטופל למצב שבו ההתנגדויות וההגנות נחלשות, מצב המאפשר העלאת זיכרונות ילדות. בעיות רבות בחיינו הבוגרים מקורן בטראומות בילדות. במשך השנים הן הפכו לחסימות רגשיות ופיזיות המונעות מאתנו הגשמה עצמית. על-ידי חזרה לחוויית הלידה והילדות, תוך ביצוע נשימה מעגלית, אפשר לשחרר את אותם רגשות מודחקים, ועל ידי כך לשנות את דפוסי החשיבה והאמונות שלנו, במילים אחרות – להיוולד מחדש".
• "הבנתי שאני יכול לעזור לעצמי"
ארז חקלאי לא כשמו כן הוא, מעולם לא היה חקלאי. הוא גדל והתחנך בעפולה. את שירותו הצבאי עשה כלוחם קרבי ביחידה מובחרת. אחרי השירות והטיול הגדול הוא חיפש את דרכו בחיים. באותה עת הרגיש בלבול ותחושת דיכאון. בצר לו הגיע אל אילנה דגני ממושב בית שערים, מורה ומטפלת ב'ריברסינג'. "חיפשתי את עצמי, הוא נזכר, "שאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות בחיים? הריברסינג ניווט אותי להיות שף, כן, שף!". ארז אָרָז מזוודה וטס הישר ללונדון שם למד במשך שנה בישול. את ההתמחות עשה בפריס. עם שובו לארץ היה קונדיטור של קפה 'מקלות וניל' בעפולה, הקים את מסעדת 'סקויה' ברמת ישי ונכנס כשותף למסעדת 'ביביבי'. במקביל, המשיך לטפל בעצמו בטכניקה של ריברסינג. אך הסתבר שעולם המסעדנות התובעני לא סיפק אותו, ובשלב זה החליט לחשב מסלול מחדש: מכר את המסעדה והחל לטפל באנשים. להרחבת הידע החל ללמוד רפואה משלימה במכללת רידמן וב'דרך הנשימה' של אילנה דגני. היום יש לו קליניקה נעימה ומכילה בדירתו שבהרחבת הקיבוץ, והוא גומע קילומטרים בנסיעות לתל אביב ללמד במכללת 'שורשים', ובמכללת מדיסין בחיפה.
"מנגנון הנשימה התהווה בילדותנו, והוא מתעצב לפי 'המכות' שחטפנו בילדותנו. בכלל, שימי לב, אנשים נושמים בצורה רדודה, מדחיקים את הכעסים והפחדים שלהם למקומות רחוקים, מה שייצר בבגרות התקפי חרדה ודיכאון"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
ארז נזכר שהיה תלמיד גרוע בבית ספר, "לא הבינו אותי, הוא משחזר, ואני לא הבנתי מה רוצים ממני. לימים, טראומה שעברתי בילדות התבטאה בבעיות שינה קשות שהתחזקו בצבא. רק כשהתחלתי ללמוד את שיטת הריברסינג הבנתי שאני יכול לעזור לעצמי".
איך הריברסינג עובד? איך התהליך מתבצע?
ארז: "יש קשר בין נשימה ובין הדחקה רגשית. אנשים מדחיקים זיכרונות ילדות, חונקים כאבים וסבל, והנשימות המעגליות משחררות אותם. זו טכניקה מאוד עדינה ועוצמתית. למשל: כשילד בן שלוש המשחק להנאתו פוגש את אביו החוזר מהעבודה ומיד כועס על הבלגן שעשה, קורה מצב של בלבול. הילד ציפה לחיבוק וקיבל תגובה של כעס. באופן לא מודע נשימתו נעצרת, נחנקת, והרגש שנחסם לא בא לידי ביטוי. שם מתחיל להיווצר פצע רגשי המשאיר משקע. עם הזמן נוצר כאב ופחד. בטיפול בריברסינג אנחנו לומדים להשתמש במנגנון הנשימה כדי להציף ולווסת את הרגשות.
"מנגנון הנשימה התהווה בילדותנו, והוא מתעצב לפי 'המכות' שחטפנו בילדותנו. בכלל, שימי לב, אנשים נושמים בצורה רדודה, מדחיקים את הכעסים והפחדים שלהם למקומות רחוקים, מה שייצר בבגרות התקפי חרדה ודיכאון. אם נהיה מודעים לכאב ונהיה מוכנים לחוות ולקבל אותו, נשחרר את החסימה.
"כדי להגיע למצב של ריפוי צריך לגעת במקומות הכואבים, לפתוח אותם ולהביט עליהם מנקודת מבט בוגרת. המוכנות לגעת בכאב, והבאתו למודעות, הוא חלק גדול מהריפוי. הכאבים לא ייעלמו, אלא ההתייחסות אליהם תשתנה, תהיה יותר חומלת, ודפוס ההתנהגות ישתנה. השינוי לא יקרה אם לא נרגיש את הכאב ונקבל אותו. כשהוא יתחיל להשתחרר ולהתפוגג, נתחיל לשמוע את הקול הפנימי האמתי שבתוכנו."
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מה הבדל למעשה בין ריברסינג וטיפול פסיכלוגי?
"ריברסינג זו עבודה רגשית, מהירה, מאוד עדינה ולא דרמטית. אנשים מגיעים אלי עם בעיות במערכות היחסים במשפחה וקשיים מול הילדים. אני עובד איתם על הנשימות, נושם יחד איתם, ומציף את הכאב. באופן אבסורדי, הכאב מרפא. הנשימה היא מאוד רגישה, כל דבר קטן בחיים משפיע עליה, ואז יש מיגרנות, אסטמה, ועוד. בדרך כלל, אנשים מגיעים אליי מתוך מצוקה ורצון לצמוח. התהליך אורך עשרה מפגשים, כל מפגש שעה וחצי, ולאחר מכן מחליטים אם להמשיך”.
• "זהו עידן חדש. תתעוררו ותתחילו לנשום"
סדר יומו מתחיל איך לא? עם מדיטציה. כל בוקר אחרי הבאת הילדים לגנים הוא פותח עם מדיטציה, חצי שעה. אחר כך הוא נוסע ללמד. את הבישול העביר לידיים של אשתו, והוא (השף) בכלל לא מתלונן.
בשעת ערב לא מאוחרת התכנסו ובאו לקליניקה שלו צעירים מהעמק וממרכז הארץ. יושבים על מזרונים. נר דולק. עושים מדיטציה. שקט. והוא מתחיל בהרצאה על מקור הסבל ואי מימושו. שואלים שאלות. ארז מחייך ומסביר בסבלנות: "כדי להגשים את עצמנו, עלינו לעבור ריפוי רגשי, אני מתכוון שכל אחד צריך לעבור אותו, גם אלה שחושבים שהם מאושרים. זהו עידן חדש. תתעוררו ותתחילו לנשום".
מהדירה שלו למעלה בהרחבה נשקפת כמו על כף היד בית-השיטה על בתיה ושדותיה הירוקים. מה משך אותך לקיבוץ, אני שואלת.
ארז: "יש כאן תחושה של בתוליות, של ראשוניות. אני אוהב את חיי הכפר, זה חשוב לשקט הנפשי שלי. חייתי בעיר הסואנת, וזה לא התאים לי. רציתי לבנות בית בתוך קהילה תוססת, ומצאתי. שני ילדיי מתחנכים בבתי הילדים כאן. לסדנאות ולהרצאות שאני מקיים בבית השיטה באים גם חברים ותושבים, אני חלק מהקהילה".
נראה שכמו ארז המוליד מחדש, גם קהילת בית-השיטה נולדת מחדש עם התפתחותה של ההרחבה ושיבת הבנים אל חיקה.