דבש, הכל דבש

מאז עלה עין חרוד מאוחד להתיישבות על הקרקע אי שם בשנת 1921, החלו בקיבוץ לייצר דבש משובח, טהור וייחודי. 96 שנים קדימה, נחשפה אפרת שלם למעצמה המתוקה בקיבוץ המייצרת 170 טון דבש בשנה תחת המותג "דבש עין חרוד", עם 100.000 כוורות הפזורות בכל רחבי ישראל. על הדרך היא נפגשה עם המנהל אורי סורקין, טעמה דבש דרדר ואבוקדו (כן, יש דבר כזה…) גילתה שיש תחרות אוסקר בינ"ל למכוורות ולדבש האיכותי וגם: איך הדבוראי מגיב לעקיצת הדבורה. מאת אפרת שלם

הידעתם שאפשר להפיק דבש מקוצי דרדר? התשובה היא כן. ושמכוורת עין-חרוד מאוחד בגלבוע זכתה במקום הראשון בתחרות בינלאומית על איכות הדבש שהיא מפיקה מפרחי האבוקדו? זהו, שגם אני לא ידעתי. אך כשאורי סורקין, מנהל המכוורת, הגיש לי כפית דבש מקוצי דרדר, היה לי דווקא מאוד טעים בפה.
בוקר חמסיני אחד נכנסתי לבית האריזה המשוכלל של מכוורת עין-חרוד, וכשנגלו לי מיכלי הענק וקווי הייצור המשוכללים, הבנתי שלא נכנסתי לעוד ענף בקיבוץ, אלא למעצמה המייצרת דבש ללא לאות במשך כ- 96 שנה תמימות מאז עלה הקיבוץ להתיישבות בי"ח אלול 1921. תהליכי הרדייה והאריזה מתבצעים בשני האנגרים ענקים, שאחד מהם משמש אחסון חומר הגלם בחביות. (מעולם לא ראיתי כמות כזו גדולה של דבש!).

• מעין חרוד איחוד ליפן, קנדה וגרמניה

הנה כמה נתונים יבשים, אך מתוקים: המכוורת מייצרת 170 טון דבש בשנה – מפרחי בר, שיזף, הדרים, דרדר, אבוקדו. 3200 כוורות שלהם פרושות על מפת הארץ, מבירנית שעל גבול לבנון, דרך בקעת הירדן, עד אזור רחובות בדרום. סך הכול יש להם בארץ 100.000 כוורות. הדבש מיוצא לקנדה, ארה"ב, יפן, בלגיה, צרפת וגרמניה.
אין ספק, סיפור הצלחה. ומאחורי ההצלחה הזו עומד אורי סורקין (52) נשוי ואב לשלושה. האמת? גם הוא לא כל-כך מבין איך 'נפלה' עליו כל הברכה הזו. כשהוא משתמש במילה 'ברכה', הוא מגלגל את עיניו לשמיים… לא מפרגן לעצמו, לא טופח על השכם, מעדיף לתלות אותה בשמיים. איש צנוע מאין כמותו.(אגב, אביו עלי סורקין, עובד בניהול הלוגיסטי של הענף. עסק משפחתי.)


לארץ הובא דבש במאה ה- 19 מגרמניה. המשפחה הראשונה שהחלה בייצור דבש הייתה משפחת לרר. עד היום המשפחה ואזור מגוריה, נס ציונה, מפורסמים בייצור דבש דבורים. עם הזמן הלכו והתפתחו שיטות ייצור נוספות. דבורת הדבש שהובאה מקווקז, הוחלפה בדבורת דבש שהובאה מאיטליה לאחר קום המדינה. ב- 1911 הוקמה אגודה רשמית של הכוורנים בארץ, שהחלו לעסוק בייצור דבש כמקצוע לכל דבר. בשנת 2004 שונה השם 'כוורן' ל'דבוראי', וזהו המינוח המקובל היום.

 


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


כשסורקין הבן חזר לקיבוץ, אחרי הטיול הגדול, הוא מילא אחר צו התנועה (לדבריו) ושובץ למכוורת, שהייתה אז ענף שולי, לא רלוונטי, וללא צוות קבוע. למעשה, כל ענף המכוורת בארץ היה בשפל בשנות ה-90.
סורקין: "הבנתי שיש כאן פוטנציאל רציני, כי מזון תמיד הולך. לא היה לי ממי ללמוד. לא היו בארץ מסגרות אקדמאיות או מקצועיות המכשירות דבוראים, ונאלצתי ללמוד הכול בעצמי. הכנתי תכנית רב-שנתית, ולימים הפכה המכוורת לענף מרכזי המעסיק עשרה עובדים קבועים, עם מחזור כספי המשאיר רווחים נאים לקיבוץ".

• "דרוש הרבה כוח פיזי לנדוד עם הכוורות ממקום למקום"

היום 'דבש עין חרוד' (שימו לב, ללא המילה 'מאוחד') הוא מותג חזק המתחרה עם החברות המובילות בארץ. "הוא בחמישייה הפותחת", אומר סורקין בצניעות אופיינית. "בשנות השפל רכשנו את כל המכוורות של קיבוצי ומושבי עמק יזרעאל, ומ-650 כוורות בתחילת הדרך, הגענו ל-3.200 השנה! זו לא קפיצת מדרגה אחת, אלא של כמה מדרגות.
בנוסף לדבש, אנחנו גם מעמידים כוורות בהתאם לבקשת החקלאים, לצורך האבקה של גידולים חקלאיים שונים. דרוש הרבה כוח פיזי לנדוד עם הכוורות ממקום למקום, בהתאם לעונות הפריחה. בזמן שכל העולם משתנה, עבודת הרדייה עצמה לא השתנתה מאומה מאז שנות העשרים. הדבוראי עדיין לובש את הסרבל הלבן, שם על ראשו את מגן הרשת והכפפות. בקיץ מאוד חם ומחניק, נעקצים הרבה, וההעברות מתבצעות בחשכה, כשהדבורים נכנסות לישון בכוורת. זה מצריך כוח פיזי, מיומנות, וחושים חדים.


"בזמן שכל העולם משתנה, עבודת הרדייה עצמה לא השתנתה מאומה מאז שנות העשרים. הדבוראי עדיין לובש את הסרבל הלבן, שם על ראשו את מגן הרשת והכפפות. בקיץ מאוד חם ומחניק, נעקצים הרבה, וההעברות מתבצעות בחשכה, כשהדבורים נכנסות לישון בכוורת"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


הכוורות שלכם פזורות על שטחי מרעה רחוקים מהעין ורחוקים מהלב. מי שומר שלא יגנבו אותן?
סורקין: "אכן גונבים כוורות. הנזק הכספי נאמד ב- 80 אלף שקלים בשנה בממוצע. אך אין מה לעשות. גנבות חקלאיות מתרחשות כל הזמן.

דבוראי מנוסה כמוך בטח כבר לא מתרגש מעקיצות?
סורקין: "נכון, אני נעקץ הרבה, אך זה לא מזיז לי. אני מעדיף מאה עקיצות של דבורים מעקיצה אחת של אדם. אומרים שארס הדבורים מחזק את מערכת החיסון, אז אני כבר מחוסן. ויש לו גם שימושים בתחום היופי והרפואה הטבעית. הדבש הוא גם פחות מתוק מסוכר, לידיעת הסוכרתיים שבינינו".

ומה עם הסגולות של מזון מלכות?
סורקין: "מזון מלכות – זה מיתוס. הוא דומה באיכותו לדבש רגיל. אין שום מחקר המעיד על יתרונות מיוחדים רק לו".


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


מעבר לייצור דבש משמשות הדבורים להאבקה של גידולים חקלאיים וצמחי בר. הדבורים אחראיות על האבקת 80 אחוז מסך הגידולים החקלאיים בעולם. עם התרחבות שטחי הערים, הבטון והנדל"ן בעולם הצטמצמו האזורים החקלאיים, ונגרם מחסור אמתי בפרחי צוף המשמשים מזון לדבורים. עתיד האנושות תלוי בהישרדות הדבורים. בזמנו הזהיר אלברט איינשטיין שברגע שהדבורים ייעלמו, יידרשו 4 שנים בלבד עד שלא תישאר חקלאות, ולא יהיה מזון בעולם.


איך מתנהלת מעצמת דבש ללא כל פרסום?
סורקין: "עובדה! אם במשך 26 שנים זה עובר מפה לאוזן, אין סיבה שזה לא ימשיך כך. המספרים מדברים בעד עצמם. (מחייך) כשאני צריך לטוס לחו"ל לתערוכות ופרסום, אני מעדיף לשלוח אחרים, או לטוס לפרק זמן מינימלי. אני לא מת על החשיפות בחו"ל".
את האוסקר על דבש האבוקדו הם זכו השנה בתחרות שנערכה בניו יורק specialty food association הנערכת אחת לשנה, החל משנת 1972. היא כללה 39 קטיגוריות בתחום המזון. הזוכים נבחרו מתוך 3.000 מועמדים על ידי טעימה עיוורת של מומחי מזון. הנציגה של עין חרוד, שגרה בקנדה, טסה עם הדבש לתחרות, ובסיום עלתה על הבמה לקבל את הפסלון הנכסף בשם דבוראי עין חרוד. כבוד!
לקראת ראש השנה יש ביקוש מיוחד, איך נערכים לקראתו?
סורקין: "כמו בכל שנה, גם השנה אני צופה מחסור בדבש. כדי לעמוד בהיקף הביקוש אנו עובדים סביב השעון".
כשאני שואלת אותו איזה סוג של דבש הוא הכי אוהב, הוא אומר בחיוך אוהב – 'כולם היו בניי'. אז אכן מדובר בדבש טהור, ללא תוספת סוכרים וחומרים משמרים, ובאיכות שרק הטבע יודע לתת. סורקין – אדם פשוט, מתוק כמו דבש, וטהור כמוהו. לא פלא שהקהל מעדיף את הדבש העין חרודי. כי דבש בן 96 שנים לא הולך ברגל… אז, לשנה החדשה מומלץ לגוון עם דבש דרדרים או דבש אבוקדו. שנה טובה ומתוקה כדבש.

עצמאות בעפולה: כך ייראו חגיגות ה-76 למדינה בעיר

|

בית החלומות: כך תוכלו למצוא אותו

|