אילנית בן ישי, מנהלת בית ספר היסודי גוונים בעפולה
האם היית תלמידה טובה?
כתלמידת בית ספר תמיד היה לי חשוב להצטיין. הייתי מאוד תחרותית בהישגים הלימודיים לצד מעורבות חברתית גבוהה בהווי בית הספר ובמועצות התלמידים.
מה את הכי זוכרת מהתקופה בה למדת בבית הספר?
לא אחת מצאתי את עצמי מובילה שינויים בבית הספר מול ההנהלה בדעתנות וויכוחים לא מעטים. היכולת של המערכת החינוכית להקשיב לך ולתת הזדמנות ממקום של חשיבה משותפת ודיאלוג הייתה לאורך כל הדרך".
מה היה המקצוע המועדף עליך?
אהבתי את כל מקצועות הלימוד ותמיד הייתה לי תחושה של צמא לדעת עוד ועוד, לשאול ולחקור.
מה היה המקצוע שהכי פחות אהבת?
לא זכור לי מקצוע שלא אהבתי. אולי ריצת 2000 בשיעורי הספורט לא הייתה מועדפת עליי במיוחד…
מי המורה שהכי השפיעה עלייך?
בגיל היסודי בכיתה ה-ו כתלמידה היפראקטיבית מאתגרת התברכתי במחנכת שתמיד האמינה בי, והעניקה לי לי אתגרים ויוזמות. לאורך כל הדרך היא תמיד אמרה לי: 'את תהיי מורה מעולה'. ואכן, במהלך גיל הבגרות מיום ליום חלמתי להיות מורה ממקום של לחלום, לשנות ובליבי תמיד המחשבה מה שלא אפשרו לי אאפשר לאחרי".
מה חשוב לך שלא יגידו לתלמידים?
בעבודתי במפגש עם המורים כעקרון מנחה אף מורה לא תפגע בתלמיד או תעליב. כמו שאנחנו כמבוגרים מצפים ליחס הוגן כך עלינו לפעול מול כל תלמידי ובאי בית הספר.
ההבדלים בין מערכת החינוך עכשיו לזו שבתקופתך?
בעבר המערכת החינוכית הייתה פחות גמישה, ללא גירויים סביבתיים, וטכנולוגיה עתירת מידע זמין ונגיש לכל תלמיד. זה הוביל לכך שתפקיד המורה מקבל משמעות אחרת. הסמכות ההורית והמורית קיבלו שינוי, ותפנית חדה. בתקופתנו אף הורה לא ערער את סמכות המורה והמנהל מה שלצערנו היום רווח בשיח התקשורתי. יש קושי גדול של ההורים לשים גבולות לילדיהם ו'כל מה שילד רוצה נותנים לו'. ההורים דואגים לפרנסה ולקריירה מה שלא היה בתקופתנו ההורים. קיבלו אותנו לארוחה חמה, שיעורי בית וזמן איכות משמעותי עם המשפחה.
להיכן הרגעים המרגשים מתנקזים במהלך השנה?
הרגעים המרגשים הם כל שנה מחדש בפתיחת שנת לימודים עם התרגשות גדולה של תלמידי כיתות א' (תמיד אני בוכה מהתרגשות) וסיום בוגרי כיתות ו'. כל שנה הבוגרים מגיעים ומבקרים ואני מלאת התפעמות בקשר הממשיך שלנו עם הבוגרים.
והרגעים המתסכלים?
הרגעים המתסכלים באים לידי ביטוי בעת שלא מצליחים עם תלמיד מאתגר. הקושי של הורים עם גבולות מטושטשים ופרשנויות לא נכונות לסיטואציות חינוכית, הקושי להבין שחינוך הוא תהליך ארוך טווח ולא זבנג. המשמעות של המשולש הנצחי הורה/מורה/תלמיד הכרחי וחשוב .
עד כמה המורה משפיע על עיצוב התלמיד?
המורה הוא האדם המשמעותי ביותר בקשר הבין אישי עם התלמיד. מורה יכול להצמיח ילד ומורה יכול להרוס ילד לכל חייו.ההשפעה של המורה לתפיסתי עצומה. לזה קוראים מורה לחיים. אין ילד שלא זוכר את המורה שאהב ואת המורה שפחות אהב.
עד כמה משפיעה סביבת המגורים הפריפריאלית על סיכויי ההצלחה של התלמידים?
המיקום הפריפריאלי היא סוגיה מהותית שדנים בה תמיד ולאורך שנים. הבית הוא הגורם הראשון המשפיע על הצלחתו של ילד. לצד זה הסביבה מזמנת גירויים לצד יכולות ואפשרויות שהורה יכול לתת לילדו ולקדם משמעותית את כישוריו האישיים ויכולותיו.
את מאמינה בעונשים?
אני מאמינה בחיזוק התנהגויות מיטביות של ילדים לפי הגישה הביהביוריסטית שמדברת על העצמת התנהגויות חיוביות – לצד אפס סובלנות לאלימות. אנו כמנהלי בית ספר כפופים לחוזר מנכ"ל שמדבר על אקלים מיטבי במערכת החינוכית וההסתכלות הרחבה יוצאת מתוך הנחה לאפשר גמישות במרחב הבית ספרי ולתפור לכל ילד את החליפה שלו להצלחה לצד ראיית חוזקות הילד, אין ילד שלא יכול.
איזה מסר חשוב לך להעביר למורים באג'נדה החינוכית שלך?
אמונה בתלמיד, יצירת קשר בין אישי עם ביקורי בית והכרת הסביבה ממנו מגיע הילד, הסתכלות דיפרנציאלית על כל ילד ממקום של קשר בונה חם, אוהב מאמין. אני מאמינה מאוד במשפט 'כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו'.
האם את עוד מתרגשת בפתיחת שנה?
כל שנה מזמנת עבורי אתגר חדש, כל שנה אני מרגישה שזו שנתי הראשונה. אני מלאה ברוח התלהבות וחדשנות.
מה את רוצה לאחל לתלמידים לפני פתיחת השנה?
אני מאחלת לצוות המורים, ההורים, עובדי המנהלה והתלמידים שנה טובה, מלאת עשייה, שנה מבורכת, עם שותפות, חדשנות והרבה יצירתיות.
לילך שטיין, מנהלת ביה"ס הרב-תחומי עמל עמק-חרוד בגלבוע
האם היית תלמידה מוצלחת?
סבירה. לא ממש משקיעה. רוב הזמן חשבתי מתי אפשר ללכת לרכב על סוסים. אף פעם לא ישבתי יותר מידי זמן בכיתה
אבל תמיד דאגתי להיות בסדר ולבצע את המטלות.
מה את הכי זוכרת מהימים בהם היית תלמידה בביה"ס?
את "חצי שעת עבודה". כל בוקר נפתח בחצי שעה שבה היינו מנקים ומסדרים את ביה"ס כולו. זה פיתח אצלנו אחריות רבה
לסביבה. אני זוכרת גם את הדיונים שהיו לנו בשעות
המחנך על נושאים במחלוקת. דיונים ערכיים סוערים שלא תמיד התנהלו לפי כללי הדיבור המקובלים אבל יצרו הרבה עניין
ומעורבות.
מי המורה שהכי השפיע עלייך?
היו הרבה מורים שהשפיעו אבל הכי זכור לי מורה בלימודי המכינה ל-5 יח"ל מתמטיקה. איני זוכרת את שמו רק שהיה איש קטן וקירח שהגיע תמיד לשיעור עם ספר קטן מתחת לבית השחי. הספר מעולם לא נפתח. את כל הלימוד היה עושה מהראש. כותב תרגילים ארוכים של דיפרנציאלים ואינטגרליים והכל מהראש. הוא היה בטוח מאוד בידע שלו ולכן לא פחד מתלמידים שאתגרו אותו ותמיד ענה בקול שקט לכל שאלה.
המקצוע שהכי אהבת?
כלכלת בית וביולוגיה. בכלכלת בית למדתי את הבסיס ליכולות הבישול שלי היום. עד היום אני זוכרת מתכונים שלמים מהשיעור. ביולוגיה היה שיעור שהתקשר לאהבה הגדולה שלי לבעלי חיים. אין בעל חיים שלא אספתי במהלך השנים לגדל וזה כולל גוזל של תנשמת, נחש חנק וגור של נמיה….
מה היה המקצוע שהכי פחות אהבת?
לשון… עד היום אני לא ממש בטוחה מה הנושא מי הנשוא ולמי זה משנה.
האם ידעת שתפתחי קריירה של מורה או מנהלת?
לא ממש. אבל, בראיון סיום י"ב אחת הבנות אמרה עלי בצחוק שעוד אהיה מנהלת ביה"ס. צדקה…
זיכרון מהיום הראשון שלך כמנהלת ?
היסטריה רצינית….חשבתי ששום דבר לא יצליח. האוטובוסים לא יביאו את הילדים, אנשי הצוות לא יגיעו ועוד כל מני חזיונות מבהילים. מהרגע שהתלמידים התחילו להגיע וראיתי את החיוכים שלהם התחלתי להרגיש את השמחה והביטחון שהולכת להיות שנה נפלאה.
ההבדל הגדול במערכת החינוך בתקופה בה למדת לעת הנוכחית?
לא זוכרת שכל דבר היה נתון לשאלה או ויכוח. היום יש תחושה שכל דבר הוא בר ערעור. זה בא לידי ביטוי הרבה פעמים שלא ברור מקור הסמכות. גורם לתחושה לפעמים של בלבול בין כל מי ששותף למערכת הזו: מורים תלמידים והורים. בנוסף, בביה"ס שאני למדתי בו (ביה"ס המקומי בבית השיטה) היו מקצועות שעסקו במיומנויות בסיסיות לחיים ובלמידה פעילה. תפירה, בישול, ריתוך ועוד. היום הלימוד הוא יותר תיאורטי ופחות מקושר ליום יום. אני רואה אתגר גדול בלהחזיר את הלימוד של המיומנויות היום-יומיות, כמובן בהתאם להתקדמות של העולם הטכנולוגי סביבנו.
היכן טמונים הרגעים המספקים לאורך שנת הלימוד?
באופן כללי כשאני מרגישה שהצלחתי ליצור שיח שותפים ולקדם מהלכים שיביאו לשינוי. למשל כשאני מצליחה לעזור לתלמיד והוריו להמשיך את לימודיו בבית הספר ולא לותר על המסגרת.
והמתסכלים?
בירוקרטיה מיותרת והסתכלות על החינוך דרך "החור של הגרוש"… ורגעים שבהם לא הצלחתי לגרום למורים, תלמידים והורים לא לוותר להאמין ולהמשיך להתקדם.
האם תמליצי לילדייך להשתלב במערכת החינוך ?
למעשה שני הבנים הגדולים שלי בחרו בשנת השירות שלהם לעבוד בפנימיות לא פשוטות ולהיות חלק מהצוות החינוכי. מניחה שההתנסות תיתן להם טעימה מהעבודה הדינאמית של מערכת החינוך. אם יחליטו אח"כ לקחת חלק במערכת אני חושבת שיוכלו לתרום לה הרבה.
האם האזור בו ממוקם ביה"ס משפיע על הישגי התלמידים וסיכויי ההצלחה שלהם?
לטעמי המיקום של ביה"ס לא עוצר את התלמידים. עמק-חרוד מייצג נאמנה את מערכת החינוך בגלבוע בה תלמיד שרוצה, יכול כבר היום, להיעזר בביה"ס על מנת להגיע רחוק מאוד. יש לנו בביה"ס תלמידים שמשתתפים בפרויקטים יוקרתיים כמו פרויקט "מגשימים", תכנית "אלפא" ועוד. בשנה הקרובה יפתח בביה"ס מרכז יזמות. המרכז יכשיר את בני הנוער להובלת יזמות בעולם העסקים והתעשייה וייתן להם כלים ייחודיים לעולם המחר.
איזה מסר חשוב לך להעביר למורים?
תחלמו, תלמדו, תתחדשו ותעזו. מורה הוא מודל לתלמידים. מורה שלומד ומתחדש הוא מודל מצוין לתלמידיו. מסר נוסף וחשוב- לא לותר לאף תלמיד ועל אף תלמיד.
ולפני סיום והתחלה….
אני מאחלת לתלמידי לקראת השנה החדשה לבוא בשמחה לבית הספר להיות סקרנים ופעילים, לשאול הרבה שאלות, לא לקבל דברים כמובנים מאליהם, להתמיד בעשייה ולא לותר גם כשקשה.
הילה טולדנו-כהן, מנהלת ביה"ס "יד לחמישה" בגלבוע
איזו תלמידה היית?
תלמידה רגילה. לא מצטיינת וגם לא מתקשה. מכינה שיעורי בית. תמיד עם חברות וחברים ובאופן עקבי דואגת לומר את אשר על ליבי מול המורים והמנהלים, לפעמים אפילו בשביל כל הכיתה, גם אם זה גבה ממני מחיר לא פעם.
מה הכי זכור לך מכותלי ביה"ס בו למדת?
אני זוכרת בעיקר את הדרך הלוך וחזור מבית הספר. גדלתי בקרית מוצקין ורכבנו לבית הספר באופניים. בדרך חזרה הביתה הלכנו כשאנחנו מובילות את האופניים בידינו וצועדות ברגל כדי שיהיה לנו יותר זמן לדבר ולהיות יחד.
מי המורה שהכי השפיע עלייך בפרספקטיבה לאחור?
אני לא אשכח אף פעם את יעקב שנייד, המורה שליווה אותי בתקופת התיכון. מורה שראה את החוזקות שלי ופרגן לי עליהן ובכך חיזק אותי עוד יותר. מורה שהרגשתי כי הייתי חשובה לו. אני משתדלת לקחת את היכולות שראיתי בו ולהוציא אותן לפועל בעבודה שלי מול הילדים יום יום.
מה היה המקצוע האהוב עליך?
יותר מכל אהבתי ללמוד תאטרון ותורה. אהבתי להציג ולהופיע. בשיעורי תורה אהבתי את הסיפורים המעניינים והפרושים המעמיקים. במקצועות הללו אהבתי את היכולת להביט בכל סיטואציה מכמה זוויות שונות ואת הזכות להתחבר אל הפרשנות שנוגעת בי באופן המתאים לי.
מה היה המקצוע שהכי פחות אהבת?
חשבון, אף פעם לא הבנתי מדוע אני צריכה ללמוד אותו ואיך זה יעזור לי בחיים אבל שנים רבות השקעתי ולמדתי. אבא שלי היה אומר לי – לוח הכפל את צריכה לדעת גם כשאני מעיר אותך מהשינה. אני שיננתי אבל הוא אף פעם לא העיר אותי כדי לבדוק. היום אני מבינה שזהו ארגז כלים חשוב שלמדתי באמצעות המקצוע גם על עצמי ועל הכוחות הטמונים בי.
האם ידעת שתהיי מורה או מנהלת?
כשהייתי ילדה שיחקתי עם בנות דודתי ותמיד רציתי להיות מורה. כשבגרתי לא חשבתי שאגיע לתחום החינוך, אך כשהגעתי לאוניברסיטה הציעו לי ללמוד ייעוץ חינוכי וחשבתי שזה מקצוע שמשלב הרבה דברים שאני אוהבת – אנשים, הקשבה, עזרה ונתינה לאחר. משם הגעתי לחינוך ובהמשך לעמדת המנהלת.
מה את זוכרת מהיום הראשון שלך כמנהלת?
כמובן שכל הלילה שלפני ה-1 בספטמבר הראשון שלי כמנהלת לא ישנתי מרוב התרגשות. יצאתי מהבית מאוד מוקדם בדרכי לבית הספר ולפני שהדלקתי את הרדיו באוטו ייחלתי בליבי שיתנגן בו שיר שיסמן לי שאני בדרך הנכונה – פתחתי את הרדיו והשיר שהתנגן הוא 'רק בגלל הרוח' של שלומי שבת.
"יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה אני אגשים את חלומי".
מה אף פעם לא תגידי לתלמיד?
לא אומר אף פעם ״לא יצא ממך כלום״ או ״לא ממצה את הפוטנציאל שלך״. אני מאמינה שתפקידנו כאנשי חינוך לעזור לילדים להוציא את יכולותיהם והטוב שיש בהם ושכל אחד ואחת מהם יהיה אדם נהדר.
מה ההבדל המהותי בעינייך במערכת החינוך בתקופה בה למדת לעת הנוכחית?
אני חושבת שהשוני העיקרי הוא היכולת לראות את הצרכים השונים והמגוונים של כל תלמיד ותלמידה.
רגעים מתסכלים לאורך השנה?
אני משתדלת לעקוף תסכולים אבל אם יש כאלה זה בעיקר כשרוצים לעשות דברים גדולים ושאפתניים מול קיר המשאבים המוגבלים.
הרגעים המספקים?
כשאני רואה את הצוות משקיע כמו שצוות יד לחמישה השקיע במהלך כל החופשה. כשאני פוגשת תלמיד שהתגבר על קושי. כשאני מקבלת חיזוק מהורה.
אם תמליצי לילדיך להשתלב במערכת החינוך?
בני הגדול רוצה להיות מנהל בית ספר ובני הצעיר רוצה להיות מורה. נדמה לי שזה אומר הכל.
עד כמה משפיע מורה בעיניך על עיצוב דמותו של התלמיד?
מורה הוא דמות משפיעה מאוד. כל מילה טובה יכולה להעצים וכל מילה שלילית יכולה להחליש. מורה לחיים הוא כזה שרואה את החוזקות של הילד ועוזר לו להתגבר על חולשותיו ובעיקר אוהב את הילדים מעומק הלב.
עד כמה אם בכלל משפיע מיקום בית הספר בפריפריה על הצלחת התלמיד?
משרד החינוך מייצר בשנים האחרונות מהלך של תקצוב דיפרנציאלי, דבר המוסיף לנו, כבית הספר יכולת לקדם את תלמידנו. כמו כן מחוז צפון נותן דגשים שמסייעים לנו להציב מטרות ויעדים המובילים להצלחה. כאשר לוקחים בחשבון את חזון החינוך שגיבשנו בגלבוע, אני מאמינה שנצעד בבטחה למקומות טובים יותר.
עונשים? את בעד או נגד?
מתנגדת מאוד לשימוש בענישה ככלי חינוכי. אני מאמינה בדיאלוג של מבוגר-ילד המוביל אותו להבין מה עשה לא נכון וכיצד יכול היה לנהוג אחרת. זהו תהליך ארוך יותר אך מביא לתוצאות עמוקות ועמידות יותר. במצבים של אלימות אנחנו מרחיקים ילד מההפסקה, מתוך הבנה שמי שפוגע באחר באותו הרגע לא יכול להיות שותף לחברת הילדים. אני מאמינה שחשוב להגדיל לילדים את מנעד התגובות ולא רק להגיד מה אסור לעשות אלא מה מותר וכדאי לעשות.
איזה מסר חשוב לך להעביר למורים לפני הצלצול הראשון?
לאהוב את הילדים, זה נשמע מובן מאליו אבל לפעמים זה כל מה שנדרש. לראות בהם את הטוב, לסקרן אותם, לאפשר להם להיות לומדים אקטיביים ולעזור לכל ילד להגיע למימוש אישי בכל התחומים.
האם את עדיין מתרגשת לקראת החזרה לכיתות?
בוודאי, כל שנה מביאה איתה אינספור הזדמנויות חדשות ואני מלאת ציפייה לפגוש בילדים והילדות בשער בית הספר ביום הראשון ולראות כמה הם גדלו בחופשה. התגעגעתי לכולם.
מסר לקראת ה-1 בספטמבר?
לילדי וילדות יד לחמישה ולכל ילדי ישראל. שנה לימודים נהדרת. מלאה בחוויות חדשות. שנה של חברות טובה, שנה של למידה מתוך עניין ובריאות לכולם. שנה של אחדות וייחודיות. שנה טובה.
