"המסע של עמליה – מי מפחד לפחד בחברה"?, ספרה הראשון של נעמה גל ממושב כפר יחזקאל שבגלבוע יצא לאחרונה לאור. גל, בת 60, אם ל- 4 ילדים בוגרים וסבתא לנכדה קטנה מביאה בספר את סיפורה של עמליה, ילדה בת 10, המתמודדת עם פחדים וקשיים חברתיים, ושזורים בו ידע וכלים מעשיים חשובים כדי לעזור לילדים.
בנוסף לספר, היא כתבה שני מוצרי עזר לצורך הטמעת הידע והכלים שבו בדרכים יצירתיות ומגוונות. האחד – חוברת הפעלות לעבודה עם הספר, המיועדת להורים ולאנשי מקצוע, העובדים עם ילדים והשני: מחברת מסע אישית, הכוללת שאלות המכוונות לקביעת מטרה ולהשגתה, המיועדת לילדים המתמודדים עם קשיים שונים ורוצים ליצור שינוי בחייהם. הספר, החוברת והמחברת מהווים יחד ערכה מלאת תוכן וערך, המעוטרת באיורים יפיפיים של טכניקה מיוחדת של רישום וצבעי מים, שאיירה מריקה מיהלאך.
"אחד הכאבים הגדולים שאני נתקלת בהם במסגרת עבודתי הוא קשיים חברתיים של ילדים"
בעשור האחרון גל משמשת כמאמנת אישית, בעיקר בתחום של הורות וזוגיות, ומנחת קבוצות של אנשי מקצוע מתחום החינוך והטיפול ושל צעירים הזקוקים לפתח את חוסנם האישי כדי להצליח להתמודד עם חייהם, להרגיש טוב יותר ולהצליח. בנוסף, היא שותפה בחברת "בשביל המוח", ששמה לה כמטרה לסייע לאנשים לשפר את איכות חייהם מבחינה קוגניטיבית, רגשית וחברתית באמצעות הקניית ידע מדעי עדכני בתחום חקר המוח ואימון מתמיד כדי להטמיע אותו. לפני כן היא ניהלה מסגרות שונות של חינוך בלתי פורמלי ויזמה פרויקטים חברתיים רבים. בין היתר, היא ניהלה את מרכז קהילתי ויצו בעפולה, את מעונות הסטודנטים של מכללת עמק יזרעאל ואת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון בתחומי מועצה אזורית הגלבוע.
"אחד הכאבים הגדולים שאני נתקלת בהם במסגרת עבודתי הוא קשיים חברתיים של ילדים, תופעה שהולכת ומחריפה עם השנים, בעיקר בדור המסכים של ימינו", מסבירה גל, "למה במיוחד עכשיו? כי הילדים שקועים במסכים, מדברים ומשחקים פחות עם חברים, וככה אינם מפתחים את המיומנויות של הבנת מצבים חברתיים, קריאת שפת הגוף, הבנת הבעות פנים וזיהוי טון הדיבור. הם מאבדים בדרך זו כישורים חברתיים, המתפתחים בדרך כלל באופן טבעי, וחווים את החברה כמשהו מנוכר, מפחיד, אכזרי ומאיים. בקשיים החברתיים האלה נתקלתי עם חברי ילדות, שראיתי את סבלם מקרוב, כאמא לילדים בתוך חברה סגורה יחסית וקטנה בכפר, וכמובן, במסגרת עבודתי עם ילדים, נוער, צעירים והורים רבים. כל אלה הביאו אותי לכתוב את הערכה, מתוך תחושת שליחות גדולה, להעביר הלאה את כל ההשכלה, הידע והניסיון שרכשתי עם השנים".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
תהליכים מקבילים
גל מספרת: "יום אחד הגיע אליי זוג הורים צעירים לאימון אישי. לאם היו עיניים גדולות, עצובות ועמוקות, שמשכו את תשומת לבי. הם אמרו שהם באו כדי לעזור לבנם הבכור בן ה- 5, שסובל מבעיות חברתיות.הם סיפרו שהילדים בגן לא רוצים לשחק אתו, שהוא יושב לבדו בצד, שעצוב לו, שרע לו ורע להם. פעולות ההתערבות של הגננת רק מחמירות את המצב ובסוף הוא בורח, כשהוא בוכה, החוצה. גם כשהם הולכים אתו לגן השעשועים הם אינם מצליחים לגרום לו להיות עם הילדים. הוא נאחז בהם, או הולך וחוזר מיד. הם היו אובדי עצות. שוחחנו. שאלתי אותם על חייהם האישיים והחברתיים. מהר מאד הסתבר שהם אינם מארחים חברים ומשפחה, כמעט שאינם מתארחים ולרוב מבלים לבד כמשפחה. הסתבר לי גם שיש לאם קשיי תקשורת במסגרת עבודתה, למרות הצלחתה המקצועית. הם סיפרו שהילד חושב שהוא שונה, מוזר ומשעמם. כאב גדול. זיהינו יחד שלאם יש פחדים וקשיים חברתיים משל עצמה והבן אימץ וחיקה אותם במידה מסוימת. לכן, במשך פגישות האימון עשינו שני תהליכים במקביל; האחד עם האם והשני של ההורים יחד מול בנם. ההורים היו מחויבים ופתוחים ועמדו בכל המשימות המעשיות שהם קיבלו על עצמם. התוצאה הייתה פריצות דרך משמעותיות של האם בחייה האישיים וגם בחיים הזוגיים. ו…התוצאה המדהימה הייתה שבנם התחזק, הביטחון העצמי שלו עלה, הוא פיתח קשרים עם חברים וחזר להיות שמח ומלא מרץ”.
"חשוב לי שהמבוגרים יקראו את הספר יחד עם הילדים"
לדברי גל, מטרות הערכה הן להעלות את המודעות לנושא של פחדים וקשיים חברתיים, לתת ידע וכלים מעשיים להורים ולאנשי מקצוע בכדי לעזור לילדים ולאפשר שיח מקרב, פתוח וכן עם הילדים דרך דיבור על המסע של עמליה, גיבורת הספר.
"כתבתי את הספר מצד אחד לילדים מגיל 8 ומעלה, ומצד שני להורים, לסבים וסבתות ולאנשי מקצוע כמו מחנכים, מורים, יועצים בבתי ספר, מטפלים, מאמנים אישיים ומדריכים", מסבירה גל, "חשוב לי שהמבוגרים יקראו את הספר יחד עם הילדים, ידברו על הדברים ויעשו יחד את ההפעלות השונות. הרעיון הוא שקל יותר לדבר בהרחקה על עמליה, גיבורת הסיפור, לתת לה עצות ולהביע דעות ורגשות לגבי המסע שלה. ואז, כשכבר נוצרת שיחה פתוחה וכנה, ניתן להתקרב ולדבר גם על הקשיים והכאבים הישירים שלנו, הילדים והמבוגרים כאחד. בפועל כבר קיבלתי משובים מרגשים של הורים שקראו את הספר לילדם בן ה- 5, וגם של בני נוער שקראו את הספר וקיבלו מזה המון לעצמם. למעשה, בכל אחד מאיתנו יש "קצת עמליה". בכל אחד מאתנו יש את אותו "קול ילדי" שנפגע, שנעלב, שמאשים, שכועס, שמבקר, שמפחד, שמסתגר במצבים מסוימים. קול כזה שאומר "לא רואים אותי", "אני לא שווה" או "אני לא אהוב". לכן, כל אחד יכול להיעזר בספר כדי להתחזק ולהרגיש טוב יותר עם עצמו ועם סביבתו".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
יש לך טיפ להורים שמוצאים את עצמם לא פעם אובדי עצות בסיטואציות מאתגרות עם ומול ילדיהם?
"הדבר שהכי חשוב לי להגיד להורים זה שהילדים זקוקים לדעת שאתם אוהבים אותם, מעריכים אותם ומקבלים אותם, ללא קשר להתנהגות או לציונים שלהם.
הם צריכים לדעת ולהרגיש שהם נפלאים, מיוחדים ומלאי יכולות וכוחות, בדיוק כמו שהם. זה יחזק את הביטחון, הדימוי והערך העצמי של הילדים, ויאפשר להם להתמודד טוב יותר עם הקשיים שלהם ועם החיים ככלל. זה לא פשוט להורים כי פעמים רבות הם עייפים, חסרי סבלנות, טרודים בבעיות של הבית והעבודה, וכשהילדים לא רוצים ללכת לביה"ס או למסיבת הכיתה או שהם לא הולכים לחברים, ההורים עלולים להתרגז ולהגיד מילים פוגעות. בנוסף, לא תמיד יש להורים את הכלים הנדרשים כדי למלא את תפקידם המשמעותי הזה של הורות, בעיקר כשיש קשיים. אי אפשר, ואין צורך, להיות מושלמים, אבל חשוב לזכור שהילדים צריכים אותנו וההתנהגות שלנו תשפיע על התפתחותם התקינה, על תחושת המסוגלות שלהם ועל הצלחתם בחיים".
בעתיד הקרוב מתכוונת גל לערוך סדנאות להורים ולאנשי מקצוע על הנושא של פחדים וקשיים חברתיים של ילדים וכלים מעשיים כדי להתגבר, ואיך ניתן לסייע להם בעזרת הערכה. כמו כן בכוונתה להמשיך לעבוד עם זוגות הורים ולאמן אותם בכדי שיוכלו לחזק את ילדיהם ולהתחזק בעצמם. בשלב מתקדם יותר בכוונתה גם לתרגם את הערכה לאנגלית.
ניתן לרכוש את הספר, חוברת ההפעלות ו/או מחברת המסע אצל בכפר יחזקאל או בלינק:https://lp.vp4.me/ebi1. הערכה אינה נמכרת בחנויות.