בגיל 91: אפרים רוזן מקיבוץ שריד "תלה" את המנדולינה

אחרי שלושה עשורים של נגינה הרמונית בתזמורת "הר ועמק", חברי ההרכב המוזיקלי נפרדו בשני מופעים מיוחדים מאפרים (פרויקה) רוזן, אחד מהבנים הראשונים של קיבוץ שריד בעמק יזרעאל. צילום: קיבוץ שריד

תזמורת כלי המיתר "הר ועמק" קיימה השבוע הופעת פרידה מרגשת מאחד מחבריה, אפרים (פרויקה) רוזן מקיבוץ שריד, שלאחר שלושים שנות נגינה בתזמורת, מעט לפני יום הולדת 91, החליט לפרוש ולתלות את המנדולינה, לפחות בכל הנוגע לנגינה בתזמורת הותיקה. כל 30 חברי ההרכב הגיעו בערב שבת לקיבוץ על מנת לערוך שני מופעים מיוחדים. הראשון יועד לילדים וכלל הצגה של הבחירות המוסיקליות וכלי התזמורת בהתאמה לילדים שחלקם אף רקדו עם השירים. ההופעה המרכזית היתה מאוחר יותר וכללה קטעי נגינה ושירה מיוחדים בהם נפרדו חברי ההרכב, ביחד ולחוד, מחברם אפרים. המועדון לחבר בשריד היה גדוש בהמוני חברים שהגיעו להאזין ולתת כבוד לחבר הקיבוץ הותיק, מהבנים הראשונים של שריד, וליהנות מערב תרבותי מוסיקלי. תזמורת כלי המיתר הר ועמק היא תזמורת קיבוצית הכוללת מנדולינות, מנדולות, גיטרות, בס, צ׳לו וגם קלידים, תופים, חליל ושלושה זמרים שמלוים את השירים בקולם.

תרזה פרסאי מקריאה בתחילת הערב השיר ״עוללות אפרים״ שכתב נתן יונתן על חברו הטוב אפרים רוזן
תרזה פרסאי מקריאה בתחילת הערב השיר ״עוללות אפרים״ שכתב נתן יונתן על חברו הטוב אפרים רוזן

הקטעים שנוגנו נעו מאופרטות איטלקיות, דרך קלאסיקות ישראליות ועד שירים נוסטלגים בני גילה של המדינה. עדה רמון, חברת שריד ונגנית מנדולינה בתזמורת, היא שתיאמה את הערב המיוחד יחד עם רותי בק, האחראית על התרבות בקיבוץ. משפחתו הענפה של אפרים רוזן, שכללה את נכדיו, ילדיו וניניו הרבים, צפתה בהתרגשות בהופעה. בסופו של האירוע הודו בחום להרכב המיוחד שהיה חלק כה משמעותי מחייו של אפרים ב- 30 השנים האחרונות. פרוייקה הבטיח להמשיך ולנגן בחיק המשפחה כפי שעשה מאז למד לנגן במנדולינה לראשונה, בנעוריו בשריד.
פרויקה התרגש לראות את חבריו הותיקים לתזמורת במקום האהוב עליו עם חבריו מהקבוץ ומשפחתו. בתו טל שחם: ״התזמורת היתה חלק משמעותי מחייו ואבא יתגעגע אליה וגם לחברים. אני מודה לכל מי שהגיע לערב הזה ובמיוחד למי שארגן אותו.״
פרוייקה הוסיף: ״הנגינה והמוזיקה תמיד היתה ערך בקבוץ הארצי בכלל ובשריד בפרט ואני מקוה שכך ימשיך גם אחרי, עם נגנים צעירים ומוכשרים שיתאהבו גם הם בכלי המיתר.״