לדברי החוקר הראשי פרופ' משנה נאיל בשאראת, מנהל מחלקה פנימית ד' ומומחה במחלות זיהומיות במרכז רפואי העמק, "קדחת הנילוס המערבי נגרמת כתוצאה מעקיצת יתוש שהוא נשא של הנגיף. במרבית המקרים, הדבקה בנגיף איננה גורמת לתסמינים כלשהם וחולפת מבלי שהמטופל ירגיש דבר. אצל כ- 20% מהאנשים שנדבקים בנגיף תופיע מחלה קלה המתאפיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעתים בחילות ושלשולים", ואצל כאחוז אחד מבין אלו שנדבקו בנגיף, תיגרם מחלה קשה עם פגיעה במערכת העצבים המרכזית המתאפיינת בדלקת של רקמת המוח וקרומי המוח.
לדברי פרופ' בשאראת, חשדו כי יש קשר בין חומרת המחלה למוצא האתני התעורר לפני כמה שנים, כאשר שם לב כי מי שמתאשפזים במחלקתו עם מחלה קשה מהנגיף הם בעיקר יהודים. כמומחה למחלות זיהומיות הוא החליט לחקור את הנושא. בשלב הראשון של המחקר נבדק שיעור ההדבקה בקרב אוכלוסיית עמק יזרעאל ונמצא כי 94% מהחולים שחלו במחלה קשה היו יהודים ומרביתם, למעלה מ 90% ממוצא אשכנזי. בהמשך, בסיוע נתונים של משרד הבריאות, ניתח נתונים של 1,200 חולים שאושפזו בבתי חולים בישראל עקב הדבקה בנגיף, והתברר כי 93% מכלל החולים שנזקקו לאשפוז היו יהודים.
בשלב הבא של המחקר ניסה פרופ' בשאראת לאתר את המוטציות שהופכת יהודים ממוצא אשכנזי לפגיעים יותר. הוא גייס למחקרו 40 יהודים ממוצא אשכנזי שלקו במחלה קשה והבריאו, ובקבוצת הביקורת 60 יהודים ממוצא אשכנזי שלא חלו במחלה, ובבדיקות גנטיות מתקדמות מצא כי בקרב מי שחלו במחלה קשה נמצאו 2 מוטציות נקודתיות בגנים שמרמזות על קשר גנטי למחלה.
לדברי פרופ' בשאראת, הגילויים הללו מעידים שקיימת סיבה גנטית לכך שיהודים ממוצא אשכנזי פגיעים יותר בחשיפה לנגיף, אולם בשלב הבא במחקר עלינו לאפיין באופן מדויק יותר את המרכיב הגנטי.
ההנחיות להימנע מעקיצות יתושים בעונת הקיץ כוללות המלצה להימרח בקרם דוחה יתושים כאשר נמצאים מחוץ לבית, לטפל במאגרי מים עומדים ולהקפיד על רשתות בבתים.
