החל משנת 2008 חייב כל מעסיק מכח "צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק" לבטח כל עובד שמלאו לו 21 שנה וכל עובדת שמלאו לה 20 שנה בביטוח פנסיוני ולהפריש אליו מדי חודש (מועד תחילת ההפרשה קבוע בצו) הפרשות פנסיוניות משכרו של העובד. נכון להיום, שיעור ההפרשות הפנסיוניות עומד על 6.5% תגמולי מעסיק ו- 6% פיצויים – על חשבון המעסיק, וכן 6% תגמולי עובד – על חשבון העובד. זאת, אלא אם הסכם אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים במקום העבודה קובעים חובה אחרת מכך. כך למשל בענף השמירה והאבטחה חל הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני.
בחודש מרץ 2018 ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בת"א פס"ד סע"ש 15883-05-14 פלונית ואח' נ' אקס פייב רוולושיין בע"מ ואח' שהטיל חיוב אישי בגין אי קיום החובה להפריש לפנסיה על הבעלים ומנהל של המעסיקה. באותו מקרה משפחתו של עובד שנפטר תבעה את מעסיקתו – חברה למכירת אביזרי מיגון לרכב – וכן את הבעלים והמנהל של המעסיקה באופן אישי, בגין אי קיום החובה לבטח את העובד בביטוח פנסיוני. המעסיקה טענה בבית הדין כי השיהוי בקיום החובה נבע מכך שהעובד המנוח דרש שההפרשה תבוצע לקרן המנוהלת על ידי סוכנת הביטוח האישית שלו, וכי השיהוי שנגרם בקיום החובה הוא באחריות העובד.
בית הדין לעבודה קבע כי מחדל המעסיקה להקים לעובד קרן פנסיה 6 חודשים לאחר שהחל את עבודתו, הביא לכך שהתובעים, שאיריו, אינם זכאיים לקצבת שאירים וראה את המעסיקה אחראית לכך מן הטעם ש"החובה להפריש על פי צו ההרחבה הינה מוחלטת ואינה מותנית בהסכמתו או בהעדפותיו של העובד". בית הדין אף הדגיש כי "ככל שלדעת המעסיק האחריות למחדל של אי עריכת הביטוח מוטלת לכתפו של העובד…על המעסיק לדרוש באופן מידי את תיקון המחדל ועליו להבהיר לעובדו שאסור לו להמשיך ולהעסיקו ללא ביטוח".
בית הדין קבע כי שיהוי של 12 חודשים בהקמת קרן הפנסיה מהווה רשלנות מצד המעסיקה וכן קבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הבעלים והמנהל של המעסיקה באופן אישי בפיצוי בסך של כ- 400,000 ₪ בגין המחדל, וזאת בין היתר עקב ראיות לכך שבאופן שיטתי נהג להימנע מלבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני.
בית הדין קבע כי: "כדי להצדיק הרמת מסך על בית הדין להשתכנע שבעל המניות עשה שימוש מובהק לרעה במסך ההתאגדות על מנת להונות או לקפח את עובדיו" וכי : "אי העברת ניכוי עובד לקרן הפנסיה אליה היו מיועדים תוך פגיעה בכיסוי הביטוחי של העובד הינה ככלל עילה מספקת להרמת מסך".
*אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.