תאטרון "אהל" של 'תנועת תרבות', המופעל בשיתוף רשת המרכזים הקהילתיים בעפולה הוקם לפני כשש שנים בשכונת גבעת המורה בעפולה ולאורך פעילותו בתקופה זו הוא הפך לאבן שואבת ליצירה, יצירת שיח וחיבור בין קהילות מקומיות. התיאטרון המתפתח, הצומח, שמקבל עוד ועוד צורות, מארח הצגות, יוצר ומעלה על הבמה הצגות אותנטיות ואט אט הופך לבית אמיתי לשחקנים היוצרים מעפולה והאזור ולאנסמבלים של תנועת תרבות.
במסגרת הפעילות בתיאטרון הוא גם מארח הצגות פרינג' של תיאטראות וקבוצות מכל רחבי ישראל כשהצופים נהנים מהמופעים המרתקים והייחודיים במחיר סמלי של כשלושים שקלים. חלק מההצגות המועלות לא משתייכות לזרם הממסדי והן נותנות דרור וביטוי לתאטרון בועט, חדשני, חברתי, מעורר מחשבה ורגיש.
• "יש רוח בתיאטרון שהיא רוח קרובה, אחרת, רוח המנוגדת לדימוי התאטרון החשוך והשחור"
"המטרה המרכזית בהקמת התאטרון הייתה, להשיב רוח תרבותית בשכונות העיר ובעמק כולו כחלק מהעשייה של תנועת תרבות בעיר", מסבירה מור ליפשיץ, מנהלת התיאטרון הנמנית על מייסדיו, "מעבר לכך אנו מעוניינים להנגיש את התרבות לתושבים, בסמוך לביתם וליצור שיח מעמיק בעקבות התכנים שמוצגים בהצגות. ההנגשה היא במחיר הכרטיס אבל לא רק. יש רוח בתיאטרון שהיא רוח קרובה, אחרת, רוח המנוגדת לדימוי התיאטרון החשוך והשחור.
ההצגה "שייכת" תעלה ביום שלישי הקרוב בשעה שמונה וחצי בערב בבית התאטרון- בית פוזנק, גבעת המורה, עפולה.
לעידכונים חפשו בפייסבוק את הדף של "תאטרון פרינג' עפולה".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לא רק הצגה שכשנכבה האור, מוחאים כפיים והולכים הביתה. לי באופן אישי חשוב שמי שמגיע לתיאטרון ירגיש שהוא מגיע למקום אחר, שאפשר להיפגש בו ולנהל בו שיח פורה ומשותף, לחוות בו תכנים מגוונים וזו ההנגשה האמיתית מנקודת ראותי, כמובן לצד ההיחשפות לתיאטרון איכותי.
כיום, ההצגות שעולות נוגעות למנעד רחב של קהלי יעד בעיר, קהלים שנחשפים לתכנים המדוברים והרלוונטיים לחברה הישראלית, אולם לחלק מהתכנים חלק נכבד מהציבור לא נחשף כלל וכלל. בגלל זה אנו עורכים בתום כל הצגה שיחה עם הקהל והשחקנים".
• "האידיאל שלי הוא שתאטרון צריך להיות בכל מקום בישראל"
ליפשיץ מדגישה כי מטרה נוספת היא ליצור בעתיד מעגל של חברי תיאטרון שיכלול קהל מהציבור הרחב, "תושבים שילכו עימנו מתוך כוונה ורצון להקים תיאטרון אחר בעפולה", כהגדרתה. ליפשיץ מוסיפה: "אנו רוצים ליצור תיאטרון שיהווה מרכז תרבותי וחברתי, לא רק תאטרון שאנשים באים אליו לראות הצגות ולצרוך תרבות. חלק מהשחקנים בתאטרון הם מקומיים, חברי תנועת תרבות והאנסמבל. מכאן אני מזמינה שחקנים נוספים בכל רחבי הארץ לקחת חלק בפעילות התאטרון והאנסמבל. בראייה עתידית, אם התאטרון יתפתח ויהפוך משמעותי, אין לי ספק שהוא יוכל להוות בית לשחקנים מקצועיים שמסיימים בית ספר למשחק ואין להם הרבה אופציות להציג את הכישורים שרכשו".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הפעלתו של התיאטרון מורכבת ומאתגרת ולא חסר סיבות לכך, חלקן תקציביות, חלקן קשורות לתהליכי חיבור הקהילה למיזם המבורך אבל ליפשיץ, אופטימיסטית בהווייתה, כבר מסתכלת קדימה, "מדברים איתי על אידיאליזם, אבל אני מתחברת יותר למילה אידיאל והאידיאל שלי הוא שתאטרון צריך להיות בכל מקום בישראל מהסיבה הפשוטה שהוא שפה חברתית ויש לו כוח במציאות".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בסדרת הפרינג' עלו ועולות לאורך השנה מספר הצגות בתאטרון. במסגרת זו גם תעלה ביום שלישי הקרוב בבית פוזנק ההצגה המרתקת "שייכת" בהשראת יומניה של יהודית הרמן שחיה תריסר שנים בכת של גואל רצון. בהמשך יעלו שתי הצגות נוספות: "כשהרוח נושבת" ו-"להצחיק את אלוהים- פגישה עם הרב פרומן", שאותן ביימה נולה צלטון – מהחלוצות שהביאו לארץ שפה חדשה של תאטרון פוליטי, חברתי ומזדהה. צלטון, מדגישה ליפשיץ, הובילה להקמת התאטרון בעיר.