"הלילה זה הלילה", בישר בשיחת טלפון קצרה מח"ט מנשה לרס"ר אסף חג'יאן, מנהל עבודת ההנדסה האחראי על הריסת בתי מחבלים באיו"ש. תוך רגעים ספורים, רס"ר חג'יאן שהיה באירוע משפחתי, כבר התייצב בכניסה לכפר ג'למה מוכן למשימה – הריסת הבית בו מסתתר המחבל שרצח את הרב רזיאל שבח ז"ל בינואר האחרון. "אחרי שלושה שבועות של כוננות אינטנסיבית, כניסות ויציאות בלי סוף מג'נין, והריסת הבית – תפסנו אותו", משחזר רס"ר חג'יאן.
• "עשינו את מה שהיינו צריכים"
זו ממש לא הפעם הראשונה בה הוא עוזב את הכל ומתייצב בנקודות החמות ביותר. כבר 17 שנים שהוא משרת בצה"ל, בהן השתתף בלחימה ובמבצעים, וקיבל שישה אותות הצטיינות על פועלו יוצא הדופן, ממח"טים שונים, מקהנ"ר, ואף ממפקד פיקוד המרכז הקודם, אלוף רוני נומה. השבוע טבע רס"ר חג'יאן, אב לשלושה ובן 35 ממושב פרזון, חותם נוסף ומשמעותי – קבלת אות הצטיינות הרמטכ"ל.
"לא פשוט בבית, בעיקר עם הילדים שמתגעגעים. הם מרגישים את הקושי שאני לא תמיד נמצא, אבל הם מבינים שזה בגלל משהו שאני מאוד אוהב, ואשתי שלומית תמיד תומכת בי. הם הסלע שלי, בזכותם אני יכול להתקדם"
את שירותו הצבאי החל כצנחן. אך תוך זמן קצר, הוא הבין שגדוד ההנדסה 601 הוא המקום בשבילו: "הייתי בפלוגת צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), התחברתי למקום ולאנשים ממש מהר, אז חתמתי קבע". "הוקפצתי ללבנון ב-2006", נזכר רס"ר חג'יאן בתקופת שירותו בקבע כמנהל עבודת הנדסה בחטיבה 417. "היה מאוד קשה לקלוט שאנחנו נמצאים במלחמה, אבל מהר מאוד התאפסנו, התפקסנו על המטרה ועשינו את מה שהיינו צריכים – פרצנו צירים ממולכדים והרסנו תשתיות טרור של חיזבאללה". ב- 2009 השתחרר מהצבא.
הוא כמעט ולא הספיק לקפל את המדים בחזרה לארון, וכבר נקרא על ידי מפקדו לשוב: "הוא הגיע עד אליי. ישבנו יחד והוא הסביר לי על המצב בחטיבה והדגיש שצריכים אותי שם. אחרי התייעצויות עם אשתי החלטנו ללכת על זה. אני מרגיש שזו הייתה הבחירה הנכונה".
• "אני מבין שמה שאני עושה יכול למנוע פיגוע פוטנציאלי כבר מחר"
אבק, בוץ, ריח של חומרי בנייה באוויר ואזעקות "צבע אדום" היו חלק בלתי נפרד מהשירות באוגדה 162, שם שירת רס"ר חג'יאן במהלך מבצע "צוק איתן".
"היינו בעיצומן של ההכנות לכניסה אופרטיבית כשרק התחיל המבצע", הוא משחזר, "זה תפס אותנו מוכנים". בימים אלה רס"ר חג'יאן משמש כמנהל עבודת הנדסה באזור יהודה ושומרון, ואחראי על החטיבות אפרים, מנשה ושומרון. "בתקופתי פה התחילו אירועי גודל השעה", הוא מציין, "כל אירוע שקורה מצריך מאיתנו הגעה לבית המחבל וביצוע מיפוי הנדסי כדי לקבל תמונת מצב ולהחליט על המשך העבודה". "זו עבודה מאוד דינמית ומיוחדת", הוא מסביר, "אני רואה את ההשפעה מקרוב, וזה שווה הכל – אני מבין שמה שאני עושה יכול למנוע פיגוע פוטנציאלי כבר מחר". מדובר בתפקיד שדורש כוננות מתמדת: "אני יכול ברגע אחד להיות בקידוש עם המשפחה, וברגע שאחרי כבר עם אפוד וקסדה בג'נין".
לא רק מבחינתו גזרת איו"ש היא סביבה מורכבת. "לא פשוט בבית, בעיקר עם הילדים שמתגעגעים", משתף רס"ר חג'יאן. "הם מרגישים את הקושי שאני לא תמיד נמצא, אבל הם מבינים שזה בגלל משהו שאני מאוד אוהב, ואשתי שלומית תמיד תומכת בי. הם הסלע שלי, בזכותם אני יכול להתקדם".
• "לקבל הערכה והוקרה מהמפקד העליון של הצבא זה כבוד גדול"
את תואר המצטיין, שמצטרף, כאמור, לשלל האותות שכבר צבר, מקבל רס"ר חג'יאן על שירות יוצא דופן, חשיבה מחוץ לקופסה וחתירה למצוינות. כשהתבקש לענות בעצמו – מדוע קיבל את אות המצטיין, המבוכה המהולה בצניעות תפסה מקום: "אני לא יודע… אולי כדאי שתשאלי את המפקדים שלי". לטקס הגיע עם בני משפחתו, שהיו נרגשים לא פחות ממנו. "לקבל הערכה והוקרה מהמפקד העליון של הצבא זה כבוד גדול", מחייך רס"ר חג'יאן ומיד מדגיש: "זה נותן פוש מאוד רציני ואסור לעצור עכשיו. המעמד הזה הוא לא אבן דרך שמסכמת תקופה – אלא התחלה של אחת חדשה".