זיו ורהפטיג: "תושבי עמק יזרעאל משוועים להתחדשות וצמיחה"

סוגיית נמל התעופה, הקשר בין המועצה לתושב, הרצון לחבר בין חקלאות והייטק ולאמץ תפיסות חדשניות והחיבור השורשי שלו לעמק. זיו ורהפטיג, המתמודד לראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל מתכונן ל-30 באוקטובר ואומר בנחרצות: "יש פה פוטנציאל אדיר. אפשר לעשות הרבה יותר"

מערכת הבחירות בעמק יזרעאל זוכה בחודשים האחרונים לחשיפה תקשורתית נרחבת, בין היתר בשל הסוגיות הבוערות ש'על השולחן', דוגמת הקמת נמל התעופה ברמת דוד. לישורת האחרונה הגיעו שלושה מועמדים, ראש המועצה המכהן אייל בצר, זיו ורהפטיג מהיישוב הקהילתי אחוזת ברק ולימור רגב מנהלל שהוסיפה פיקנטריה להתמודדות, מתוקף היותה שכנתו של בצר במושב העובדים הראשון בישראל.

"התושבים הגיעו לעמק עם אותו חלום כמוני, אבל יש להם דרישות אחרות"

להתמודדות הנוכחית מגיע ורהפטיג מחושל, נחוש ונחרץ יותר וממוקד מטרה. "אני פעיל ציבורית כבר 18 שנים, באחוזת ברק ובמועצה. אני רואה את עבודת המועצה משני הצדדים ואני בא עם מטען ידע מקצועי רחב ומוכן לאתגר להיות ראש מועצה", אומר ורהפטיג בראשית הראיון, "למדתי המון והפקתי לקחים מההתמודדות הקודמת. למערכת הבחירות הנוכחית אני מביא את כל מטען הידע שצברתי מבחינה מקצועית ומוניציפאלית וגם את הידע שצברתי בניהול מערכת הבחירות הקודמת. כבר בתום הקמפיין הקודם הפקנו לקחים והלקחים הללו הובאו בחשבון גם בקמפיין הנוכחי. אני והצוות שלי הבנו שהמועצה האזורית עמק יזרעאל עשתה בשנים האחרונות שינוי גדול, בהיבטים הדמוגרפיים, ביישובים הקהילתיים, ובהרחבות ביישובים הוותיקים. בעבר לא עסקנו בהם מספיק. היום צריך לאמץ תפיסות חדשות, תפיסות שאנחנו מציגים בפני התושבים לקראת מערכת הבחירות. אנחנו מגיעים אליהם ומדברים איתם בגובה העיניים ובסוף מבינים שזה מה שהתושב רוצה. בפועל, התושבים הגיעו לעמק עם אותו חלום כמוני, אבל יש להם דרישות אחרות, דרישות שירותיות שלצערי היום המועצה לא נותנת. המועצה היום עובדת בשלטון דו רובדי, של ועד היישוב והמועצה והתושבים לא מבינים איך להתייחס לזה. יש להם ציפייה גדולה שהמועצה תיתן להם את השירות ואת זה אני רוצה לשנות".


"ניהול מערכות אינו זר לי. תמיד ידעתי לגייס אנשים ולעמוד במשימות בזמן וללא חריגה תקציבית. מתוקף זאת אני מביא להתמודדות הזו את כל מטען הידע שרכשתי"



"תושבי עמק יזרעאל משוועים להתחדשות וצמיחה", ורהפטיג
"תושבי עמק יזרעאל משוועים להתחדשות וצמיחה", ורהפטיג

 "בשבילי, ללמד זה יותר מציונות"

ורהפטיג, בן 49, נשוי להדס, מנהלת בית ספר, ואב לאורן, גל ושגיא. הוא מתגורר ביישוב הקהילתי אחוזת ברק מזה 20 שנה, מאז היווסדו.
"אנחנו באחוזת ברק מהיום שהוא הוקם, נסענו בו כשמה שהיה בו זה בעיקר חול", נזכר ורהפטיג, "החיבור ליישוב אפשר לי לראות את עצמי כחלוץ המודרני, כזה שבא לעשות ציונות בעמק יזרעאל, לא ביישוב חקלאי, כובש את הקרקע, ומתחבר בחזרה לערש הציונות, לכל הנוף והאווירה מסביב. זה משהו שכל החיים חלמתי עליו".
ורהפטיג ששירת 25 שנים בחיל התקשוב בדרגת סגן אלוף, השתחרר לפני שש שנים משורות צה"ל, עובדה שלא מפריעה לו להתייצב גם בעת הנוכחית לימי מילואים פעילים. לאורך השירות הצבאי הוא עסק במספר רבדים, במישור הפיקודי והמבצעי. ברזומה שלו גם תואר שני במנהל עסקים.
בהכשרתו המקצועית הוא מהנדס אלקטרוניקה בתחום הטכנו מבצעי, ובעבר, כשהיה 'על מדים', הוא ניהל עבור מדינת ישראל פרויקטים בהיקפים ובתקציבים נרחבים של מיליארדי ומיליוני שקלים, עם אופרציה שכללה ניהול של מאות עובדים וחיילים בישראל ומסביב לעולם וכן שיתופי פעולה עם עשרות מפעלים. "ניהול מערכות אינו זר לי. תמיד ידעתי לגייס אנשים ולעמוד במשימות בזמן וללא חריגה תקציבית", אומר ורהפטיג. מאז שחרורו הוא עוסק בעולם ניהול פרויקטים בתחומי ההתמקצעות שלו ובהם: תקשורת, מחשוב, סייבר ועוד. כיום הוא מנהל את מערך ההטמעה של חברת מוטורולה ובנוסף הוא מרצה באורט בראודה בתחום המקצועי שלו. "בשבילי, ללמד זה יותר מציונות, זה תרומה לקהילה- הלכה למעשה", אומר ורהפטיג, "אני מעביר את הידע הרב שצברתי לדור הצעיר וגורם שלמדינת ישראל יהיה את הדור הטכנולוגי הבא, לא רק אומת הסטארט אפ. אני גם מלמד עתודאים, שישפיעו בעתיד על היכולות המבצעיות של צה"ל. מבחינתי זו תרומה לקהילה".

חקלאות והייטק

אחד המוטיבים שעולים וחוזרים ב"אני מאמין" של ורהפטיג לאורך כל הראיון, נוגע בצורך של המועצה לאמץ תפיסות חדשות בכל תחום, "אין לנו מועצה נכשלת, יש לנו מועצה שהכול בסדר, ושם זה נגמר", אומר ורהפטיג, "אנחנו צריכים לבוא ולשים את המועצה במרכז, שתהיה מובילה בכל תחום. יש מספר תחומים שדורשים טיפול מיידי בכדי שהתושב ייראה ויזהה את השינוי. יש בעיות של תשתיות ביישובים שהן ישנות ודורשות עדכון ושדרוג. מעבר לכך צריך לעבוד מול השלטון המרכזי על התשתיות בכלל בעמק יזרעאל, הן אינן מתאימות לגודל האוכלוסייה ומתחילות להוות בעיה אמיתית לאורך הכבישים ובכלל. נושא נוסף שאני רואה בו אתגר הוא החקלאות. אני לא מדבר רק על החקלאות המסורתית אלא גם על חקלאות הייטק. העמק הוא ערש החקלאות בישראל, אבל אנחנו לא מתרוממים בנושא הזה. יש לנו בעמק שלוחה של מכון וולקני שלא מתחברת לעשייה. אפשר להפוך את זה למרכז פיתוח ומחקר של חקלאות ולהקים סביב זה תעשיית סטארט אפ אדירה סביב אזורי התעשייה שלנו. צריך להקים גם פקולטה לחקלאות במכללת האקדמית עמק יזרעאל וגם ללמד חקלאות בבתי הספר של המועצה, כל זאת במטרה לייצר את דור החקלאים הבא. המטרה היא להראות שגם יש בזה פרנסה וגם להגיע להבנה שחקלאות זה הייטק. נושא נוסף וחשוב מאין כמוהו בעיניי, ושמחבר המון תחומים הוא החינוך הלא פורמלי. צריכים לראות איך אנחנו מחברים את הילדים יותר לתנועות הנוער, לתת להם מגוון של פעילויות, שיהיו מעורבים קהילתית ובכלל לחבר את כל קהילת עמק יזרעאל. בסופו של דבר אני רואה בבני הנוער אבן מרכזית בכדי להצמיח את העמק מחדש".

מה מניע אותך בהתמודדות המאתגרת הזו?

"אני תושב המועצה והגעתי לפה בגלל החלום. משפחתה של אימי הייתה ממקימי כפר יחזקאל, ואני תמיד הסתובבתי בעמק עוד כשאבי עבד פה כמאמן כדורסל בגבת וגבע. העמק הוא חלק ממני, נוף ילדותי. אני מעורב כ-18 שנים בפעילות ציבורית הן בוועד היישוב וכן כנציג היישוב במועצה. מתוקף זאת אני רואה את עבודת המועצה בשני הצדדים. אני רואה בסדר, אבל הבסדר הזה לא מספיק מנקודת ראותי ולכן אני מגיע עם תפיסות חדשות, רצון להתחדשות, להבאה של תנופה לעמק. אנו נמצאים בצומת קריטי שבו המועצה צריכה לאמץ תפיסות חדשות לגבי המציאות המשתנה ולכן ההתנהלות, אם זה כלפי היישובים והתושבים ואם זה כלפי השכנים שלנו צריכה להיות שונה. אותו הדבר גם כלפי השלטון המרכזי. אני רוצה לשמר את הערכים של עמק יזרעאל, בשילוב המורשת והפוטנציאל האדיר שלו בכל התחומים. מצד שני, כפי שציינתי אני רוצה לאמץ תפיסות חדשניות לעמק, להביא את העמק לחזית העשייה ושיסתכלו וירצו להיות כמונו בכל תחום. אני בא עם מטען ידע של ניהול מערכות ידע גדולות, לדעת לזהות איפה יש תקיעות ולשחרר אותה, ליצור שיתופי פעולה, לאגם משאבים, להביא אנשים מתאימים לעשייה ובסוף גם להביא תוצאות".

"אנחנו חייבים במסגרת אימוץ התפיסות החדשות להיות אלה שמנהלים את המציאות ולא שהמציאות תנהל אותנו"

הסוגיה הכי נפיצה במערכת הבחירות הנוכחית בעמק היא סוגיית הקמת נמל התעופה, על כל השלכותיה. לדברי ורהפטיג, תושבי היישובים בעמק יזרעאל מעלים את הנושא מיד בכל חוג בית שהוא עורך או מפגש אישי עם תושב כזה אחר, "סוגיית נמל התעופה מתחברת לתפיסתי לנושא הסביבה", אומר ורהפטיג, "חשוב תחילה להבהיר כי מגדירים אותו נמל תעופה משלים לנתב"ג אבל מדובר בנמל תעופה בינלאומי לכל דבר למדינת ישראל. כמי שהיה בין ממקימי וממובילי מטה המאבק נגד הקמת נמל התעופה אני בקיא בנושא עד הפרט הקטן האחרון. היום אנו נמצאים בנקודה שהיא קריטית להמשך המאבק – נקודה שבה נדרשת מעורבות יתר של המועצה. אנחנו חייבים במסגרת אימוץ התפיסות החדשות להיות אלה שמנהלים את המציאות ולא שהמציאות תנהל אותנו ונדרשים להשקיע משאבים בכדי להוריד את הסיפור הזה מסדר היום. זה אומר להשקיע בייעוץ משפטי הכי טוב, ביח"צנות, בהפעלת לחץ בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה ויש גם צורך ליצור שיתופי פעולה עם ראשי רשויות באזור, במרכז הארץ ובדרומה. זה נעשה עד עתה בעיקר בהובלה של מטה המאבק. לא ייתכן שתושבים יגייסו תרומות וייערכו ערבי הסברה. את זה המועצה הייתה צריכה לייזום. זה מתכתב גם עם הידיעה על האפשרות שיקום בית סוהר באזור התעשייה שגיא 2000 בעמק. שוב אנו רואים את אותו תהליך ובסופו של תהליך אנחנו נתנגש עם אותו אירוע בעוד מספר שנים. אנחנו צריכים לקדם את אזורי התעשייה שלנו בקידום מחקר ופיתוח חקלאי, תעשיות קלות, סטארט אפים ועוד. שגיא 2000 ממוקם בצומת מרכזי וחשוב, לצד מסילת רכבת העמק ובקרוב יתחילו גם לשדרג את צומת כפר ברוך. הדברים הללו יכולים להביא תעשיות עתירות ידע בכדי שאנו נמנף את האזור בצורה הנכונה".


"אין כמו המפגשים האישיים עם תושבי העמק כדי ללמוד ולהכיר מקרוב את האתגרים בחיי היום יום של התושבים והישובים. אני עובר בית בית ביישובי העמק בשעות אחר הצהרים, דופק על דלתות"



"אני מתמודד לראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל ולא לראשות הועד בנהלל"

ורהפטיג מציין כי במרוצת החודשים האחרונים הוא כבר פגש אלפי תושבים, בכל יישובי המועצה, באשר הם. במהלך הריאיון הוא מתפנה לדיאלוג ער ותוסס עם תושבת העמק ובהמשך לא מפספס שיחה אישית נעימה עם כמה וכמה ילדים שסיימו עוד יום אקטיבי בקייטנה, "אין כמו המפגשים האישיים עם תושבי העמק בכדי ללמוד ולהכיר מקרוב את האתגרים בחיי היום יום של התושבים והישובים", הוא אומר, "יש לי אסטרטגיה ברורה, וברור לי שאני מתמודד לראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל ולא לראשות הועד בנהלל. לכן, בתוכנית סדורה, אני עובר בית בית ביישובי העמק בשעות אחר הצהרים, דופק על דלתות, נוגע באנשים. בנוסף, בכל מהלך שעות היום אני מקיים מפגשים אישיים עם תושבים ומובילי דעה בישובים השונים ובשעות הערב עורך חוגי בית. במפגשים הללו אני שומע מהתושבים את הרצון להתחדשות, הרצון לצמיחה ותנופה חדשה בעמק. כאשר אנחנו פוגשים את התושבים אנחנו שומעים כמה הם מוטרדים מסוגיית שדה התעופה ומיד לאחר מכן הם מדברים על הבעיות היישוביות והתשתיות. יש גם רצון לראות יותר פעילויות של המועצה בתוך היישוב"


האוכלוסייה החדשה שהגיעה לעמק מבינה שהיא צריכה לבוא ולהצביע וצריך לרתום אותה לזה. זה גם מה שאני עושה בפועל. אני מסביר לתושבים על חשיבות ההצבעה יחד עם חברי למטה בחוגי בית ואני בטוח שיחד כולם נעשה את השינוי ונגרום ליותר אנשים להגיע לקלפיות"



"נגרום ליותר אנשים להגיע לקלפיות"

אחת המטרות של ורהפטיג בבחירות הנוכחיות היא גם להגדיל את אחוז ההצבעה בקלפיות ביישובי העמק. לדבריו, רק 46  אחוזים מבעלי זכות הבחירה בעמק מימשו בבחירות הקודמות את זכותם הדמוקרטית, "אחד העיסוקים העיקריים שלי הוא לגרום לאוכלוסיות חדשות להגיע לקלפי", אומר ורהפטיג, "בגלל זה אני עובר בין היישובים יום יום ואני מצפה ומאמין שאנשים יגיעו בידיים וברגליים. האוכלוסייה החדשה שהגיעה לעמק מבינה שהיא צריכה לבוא ולהצביע וצריך לרתום אותה לזה. זה גם מה שאני עושה בפועל. אני מסביר לתושבים על חשיבות ההצבעה יחד עם חברי למטה בחוגי בית ואני בטוח שיחד כולם נעשה את השינוי ונגרום ליותר אנשים להגיע לקלפיות".

"אני רוצה לאמץ תפיסות חדשניות לעמק", זיו ורהפטיג
"אני רוצה לאמץ תפיסות חדשניות לעמק", זיו ורהפטיג

השאלון

עם מי אתה מקבל החלטות?

"יצאתי לדרך וזה היה חייב לעבור דרך המשפחה, דרך אשתי, הילדים הגדולים וכמובן חברים קרובים מאחוזת ברק ומכל רחבי העמק. הם סובבים אותי, תומכים ויחד אנחנו מקבלים החלטות. אני אוהב גם את הביקורת הבונה שלהם וביחד אנחנו משכללים את המפגשים ודואגים להגיע לכל תושב ותושב בעמק. רק מזה אני נבנה. אני גם שמח לשמוע ממתנדבים שמצטרפים למטה שלנו ומזה אני בונה את הקמפיין שלנו, יום יום שעה שעה, לא רק אנשים מקצועיים, אלא גם אנשים שאכפת להם".

מה מרגיע אותך?

"אחת האהבות שלי זה לרכב על אופניים, לא באקסטרים, אלא בשבילי העמק הרחבים והירוקים. כשאני מסתובב אני מריח את הריחות ורואה את הנוף הקסום ואין דבר ממלא יותר מלעצור לעשות קפה קטן עם החברים ולהמשיך הלאה. זה כיף גדול".

מה תושבי העמק לא יודעים עליך?

"סבא שלי יהודה לייב איזביצקי ז"ל, היה לוחם בגדוד 21 שכבש את ספריה, ציפורי של היום. הסיפור הזה מחבר אותי מאוד וקושר אותי לעמק בעבותות".

מי היווה מקור השראה עבורך?

"יש המון דמויות היסטוריות שהשפיעו עליי בעשייה הצבאית והציבורית, מלמידה וקריאה. זה מתחיל בדוד בן גוריון, וממשיך ביגאל אלון שהיה איש עם חזון מרשים. גם אבי שהיה איש חינוך ממדרגה ראשונה ועיצב את אישיותי וגם אימי. כמו כן הושפעתי רבות מהסיפור המשפחתי של סבי ז"ל".

איך אתה מתחבר לספורט?

"אני חובב ספורט נלהב. הייתי כדורסלן המון שנים במדי מכבי חיפה. שני שנתונים מעליי, כדרר על המגרש עדי גורדון הגדול, היום תושב העמק. אני גם אוהד של מכבי חיפה בכדורגל ואוחז במנוי ליציעים כבר יותר מארבעה עשורים".

איזה מסר חשוב לך להעביר לתושבים?

"המועצה בשנים האחרונות השתנתה בצורה משמעותית בהיבט הדמוגרפי, בהקמת היישובים הקהילתיים, וההרחבות ביישובים הוותיקים. הצטרפו אלינו מגוון של תושבים חדשים עם דרישות חדשות, עם חשיבה שונה לגבי איך הם תופסים את תפקידה של המועצה, כנותנת שירות לתושב. אני רואה צורך לברר מחדש את הקשר בין המועצה ליישוב ולהגדיר מחדש את מערכת היחסים החוזית בין המועצה לוועדים המקומיים. אני יסודי, בכל מקום שהגעתי, למדתי את הנושאים לעומק, והבנתי איפה צריך לשפר, בדרך לשינוי. יש פה פוטנציאל אדיר של תושבים ונופים ואפשר לעשות הרבה יותר, עם מטרות ויעדים, ומועצה שיוצרת מציאות ולא מגיבה למציאות".