המסלול של מלול

הילדות בעפולה עלית, האירוע המכונן בשירות הצבאי, ההתחלה המאתגרת במשרד עורכי דין שפתח, וההצלחה שלא איחרה להגיע ושכוללת היום 'צי' של 14 עורכי דין, 25 עובדים וכ-15,000 תיקים. עו"ד אלי מלול מעפולה סוגר עשור שנים של עבודה משפטית ובראיון ל"עמקניוז" מדבר על הפעילות הציבורית, סגירת המעגל בבחירות האחרונות בעפולה והגעגוע שלא מרפה לאחיו יגאל שנהרג בתאונת דרכים

סיפור ההצלחה המרשים של עו"ד אלי מלול מעפולה יכול להוות מקור השראה אמיתי וטהור עבור כל אדם שמסמן אל מול נגד עיניו מטרה וחותר אליה בנחישות עד להשגתה. במקרה שלו אירוע מכונן מזוקק  – הוביל אותו לסטטוס הנוכחי כאיש שעומד בראש אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל – בתחום תיקי המוסד לביטוח לאומי ונזיקין.

זה קרה כשהוא היה נער בן 17 והמנהל החליט "לזרוק" אותו כדבריו מבין כותלי בית הספר, "אני זוכר את אמא שלי עומדת בשער בית הספר, בוכה ומתחננת בפני המנהל שישיב אותי לספסל הלימודים אבל זה אמר לה שאין סיכוי", משחזר מלול, "לימים התגייסתי לצה"ל ושירתי כמפקד צוות בכיר בחיל התותחנים. מפקד החיל שפגש אותי בתרגיל החליט שאצא לקורס קצינים בעקבות הצטיינתי בתפקיד. נסעתי לבה"ד 1 וחתמתי על ציוד. בסופו של דבר לא הוציאו אותי לקורס מכיוון שלא השלמתי תריסר שנות לימוד. חזרתי לעפולה וכל הדרך לא הפסקתי לבכות. שם נשבעתי לעצמי שבחיים לא יעליבו אותי יותר, גם אם אני צריך לעבוד פי ארבע יותר קשה. לימים חזרתי לבה"ד 1 לטקס סיום קורס קצינים של בני ובחולות 'נפתחו לי העיניים' ולא הפסקתי לבכות. אשתי שאלה אותי 'מדוע אני בוכה' ואמרתי לה שאני לא יודע אם אני בוכה מאושר על ההצלחה של בננו או על ההחמצה האישית שלי. כשהורדתי את כיסוי דרגת הסג"מ בכתף של הבן שלי, הבנתי שכל סוף הוא התחלה חדשה. מכל משבר אפשר לקום ולצמוח, והכי חשוב לא לוותר לעצמך".

"אנחנו יודעים לתת מענה בהרבה מאוד דברים שהחוק שתק לגביהם"

הסיפור המרגש הזה הוא רק פתיח למסלול הפתלתל שעבר עו"ד מלול, החל מהילדות הצנועה בעפולה עלית של המאה הקודמת ועד למשרד המשגשג שהקים ושכולל היום 14 עורכי דין, 25 עובדים מקצועים ולא פחות מ-15,000 תיקים. אגב, אם תרצו לשבת איתו לפגישה תיאלצו להמתין מספר שבועות מהסיבה הפשוטה שהיומן שלו פשוט מלא לגמרי. הוא בן 58, נשוי לאילנה, סגנית אחות אחראית במחלקת תינוקייה במרכז רפואי העמק, אב ליותם, דותן ושיר וסב לאוריאן, (בתו של דותן). בטרם פצח בקריירה המשפטית הענפה עבד במשך שנים ארוכות כחוקר בכיר במוסד לביטוח לאומי ורכש ידע עצום וניסיון שישמש אותו בעתיד.

תחילת הדרך בעולם עריכת הדין לא הייתה פשוטה בעבורו, "אני ובת חן עטר, שמנהלת היום את המשרד בהצלחה כבירה ומרשימה יצאנו לדרך לפני עשר שנים", הוא נזכר, "היו ימים שהיינו באים בבוקר והחשמל היה נופל. הייתי אומר לבת חן, 'יש הפסקת חשמל' והיא אמרה שלא שילמנו חשמל. היינו אוספים מעות לתשלום, שקל לשקל, פשוט ככה. היו ימים שהיינו מרימים טלפון והיינו שומעים הודעה שקו טלפון זה מנותק לשיחות יוצאות. אבל הצבנו לעצמנו יעד ומטרה להיות בטופ 5 של משרדי עורכי הדין בישראל שמתמחים בתביעות מול הביטוח הלאומי ועמדנו בזה. לשמחתנו היום נוהרים אלינו מכל רחבי הארץ, נכים, ילדים, חולים, קשישים וציבור לקוחות מאוכלוסיות מוחלשות. התמקצענו מאוד בתחום זה ואנחנו יודעים לתת מענה בהרבה מאוד דברים שהחוק שתק לגביהם. אנחנו מוצאים את עצמנו חדשות לבקרים בבית הדין הארצי בתיקים שלנו ומנקודת ראותי העבודה שלנו בתחום הביטחון הסוציאלי היא סוג של שליחות עבורנו. אנחנו יודעים לעשות הבחנה בין הביטחון הסוציאלי לתביעות הרגילות וכמעט לא מנהלים תביעות בין אדם לחברו. מעבר לכך אנו מסרבים לייצג גופים כלכליים מתוך דיספלינה שרוצה לאזן בין הממסד לאזרח הפשוט שמסתייע בעורכי דין. זו משימת העל שלנו וזה תופס מקום מאוד מרכזי באג'נדה שלנו במשרד. ההתמחות וההתמקצעות שלנו היא בביטוח לאומי ושם בולט הניסיון שלי ושל עובדים נוספים – יוצאי הביטוח הלאומי. לכן אנו גם מאוד ייחודים וממותגים בנושא הזה".


"יש לנו משרד גדול, עם נפח עבודה עצום, אבל הדבר הכי חשוב מבחינתי הוא שאנחנו מגיעים להצלחות עם הלקוחות ומעניקים להם הרגשה של בית"



"זו עבודה קשה, סיזיפית שמצריכה יסודיות ברמה הכי גבוהה"

עו"ד מלול מציין כי לעבודה בעריכת דין יש הילה אך בסופו של יום זו עבודת פרך. "אני לא זוכר מתי יצאתי מהמשרד שלנו לפני חצות. העבודה האמיתית מתחילה בסביבות השעה תשע בלילה כשהלקוחות כבר לא נכנסים למשרד. זו עבודה קשה, סיזיפית שמצריכה יסודיות ברמה הכי גבוהה – כולל קריאה, למידה, הכנה והבנה. מעבר לזה,

– אני עדיין חושב שלפני שאנחנו עורכי דין אנחנו צריכים להיות בני אדם. מאחר ומרבית העבודה שלנו מתמקדת בביטחון הסוציאלי, חשוב להיות רגישים לאנשים, לנסות לפתור להם את הבעיות, לחזק אותם ולפעמים רק סתם להקשיב להם. צריך סבלנות, לא תמיד מצליחים אבל זה המוטו המרכזי. יש לנו משרד גדול, עם נפח עבודה עצום, אבל הדבר הכי חשוב מבחינתי הוא שאנחנו מגיעים להצלחות עם הלקוחות ומעניקים להם הרגשה של בית".

מה לימדו אותך השנים בעבודה המשפטית?

  "אחד הדברים המרכזיים הוא לעולם לא להגיד לא. לעולם לא לקבל את מה שהביטוח הלאומי אומר כעובדה מוגמרת. תמיד לנסות למצוא דרך כן להשאיר את התביעה, ולנהל מאבקים בבתי הדין האזוריים והארציים. אנחנו מבינים את ההשלכות של דחיית תביעה על ידי הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית על אנשים. זה מחייב אותנו ליצירתיות, לרמת השקעה גבוהה של זמן, יכולת ניתוח של אירועים, והבנה משפטית בצורה הכי חדה. זה לא סוד שאנחנו בטופ 5 של פירמות עורכי הדין המתמחים בביטוח לאומי. הפסיקה הכי חדשנית בתחום היא תוצר של המשרד שלנו. יש לנו שם טוב בכל מקום ומאוד מעריכים אותנו, בשל שני דברים עיקריים. הראשון, הגינות שבה אנו מתנהלים במסגרת התהליכים והשני היכולת שלנו להפיק את המקסימום במה שיש לנו. אנחנו תמיד עושים את המקסימום ואין לנו 100 אחוזי הצלחה, אבל לתפיסתי באף תחום בחיים אין 100 אחוז. את השליחות אנו עושים בעצם היכולת שלנו להגיע למקסימום. מאוד קל להבטיח הבטחות אבל בסופו של תהליך צריך לעמוד מאחורי הדברים האלה".

עו"ד אלי מלול עם מנהלת המשרד בת חן בן עטר
עו"ד אלי מלול עם מנהלת המשרד בת חן בן עטר

"זה יהיה חסר אחריות להציג תוכניות שלי בדירקטוריון שחקים לפני שאכיר את המערכת. אדם שמצהיר הצהרות לפני שהתחיל ולמד את המערכת נוהג לעניות דעתי בחוסר אחריות"



"אני קשור בעבותות לעפולה"

לצד העבודה כעורך דין, הקפיד מלול לא לזנוח ולו לרגע את החיים הציבוריים. בעבר הוא שימש כיו"ר מועצת המנהלים של אזור התעשייה אלון תבור, וכיו"ר הפועל עפולה בכדורגל, "בשבוע הקרוב הוא צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של "שחקים"- רשת המרכזים הקהילתיים בעפולה. המינוי מחזיר אותו במנהרת הזמן ארבעה עשורים אחורה, אולי אף יותר, ויצר בעבורו סגירת מעגל מרגשת, "ביקרתי בבית אשכול ומיד נזכרתי בחוג הקראטה שבו הייתי משתתף כילד שגר בעפולה עלית. עתה אני חוזר בכובע של יו"ר מועצת מנהלים. זה מראה את הקשר שלי לעיר עפולה, כמה אני קשור  בעבותות לעיר וכמובן זו הוכחה אמיתית שאם מציבים אתגרים ולא קופאים על השמרים אפשר להגיע רחוק. זה כרוך כמובן בעבודה קשה. מבחינתי זה סוג של סגירת מעגל-הלכה למעשה. לפעמים צריך לחצוב בסלע עם פטיש ואיזמל את המעמד שלך. צריך לזכור שהגעתי למה שהגעתי עם נקודת פתיחה נמוכה, מאתגרת ולא פשוטה. אני מדבר על עפולה עלית, פריפריה 'הארד קור' ולשמחתי עשיתי מסלול ראוי למקום שבו אני נמצא עכשיו. מעבר לכך, לשמחתי מתאפשר לי לשלב בין פעילות המשרד והעבודה הציבורית בעקבות הצוות שבחרתי סביבי שחולק עימי את המטלות והמשימות".

מה התוכניות העתידיות שלך כמי שעומד בראש הדירקטוריון?

"זה יהיה חסר אחריות להציג תוכניות לפני שאכיר את המערכת. אדם שמצהיר הצהרות לפני שהתחיל ולמד את המערכת נוהג לעניות דעתי בחוסר אחריות. אין בכוונתי גם לפזר הבטחות מכיוון שאני חסיד של למידה מקדימה. נגיע למערכת, נלמד אותה ובהמשך נאמר את דברינו".


"ניהלנו את ועדת הבחירות ללא דופי במטרה להרגיע את הרוחות בסבלנות ואהבה ולא בכוח וזה מה שעשינו. על כך גאוותי"



"נדרשנו לפרק בזהירות את המוקשים"

במסגרת פעילותו הציבורית נבחר עו"ד לפני מספר חודשים לשמש כיו"ר ועדת הבחירות בעיר. המשימה המורכבת הושלמה על ידו בהצלחה וללא אירועים יוצאי דופן, למרות הפוטנציאל הנפיץ, בעקבות הדם הרע בין המחנות השונים, "כשהגיעה הפנייה מאבי אלקבץ הוא היה עדיין באופוזיציה, אבל לשמחתי במועמדות של בת חן ושלי תמכו גם ממלא מקום ראש העיר שלמה מליחי וסגן ראש העיר בוריס יודיס, ששניהם השתייכו לקואליציה. הבחירה הייתה סוג של קונצנזוס. זה מעיד על היושר וההגינות שלנו בניהול מערכת הבחירות. לפני 30 שנה הייתי סדרן במערכת הבחירות בעיר ואחרי שעשיתי סיבוב חיים שלם חזרתי כיו"ר ועדת הבחירות. חשוב לי לציין שלכל אורך מערכת הבחירות היו רגישויות ואתגרים ונדרשנו לפרק בזהירות את המוקשים. הייתה פה מערכת בחירות טעונה וזו בלשון מעטה. הלכנו בין הטיפות במטרה לרצות את כולם ועובדתית, גם כשהיה ניסיון לעתירה, בית המשפט אפילו לא דן בה והמליץ למחוק אותה. ניהלנו את ועדת הבחירות ללא דופי במטרה להרגיע את הרוחות בסבלנות ואהבה ולא בכוח וזה מה שעשינו. על כך גאוותי".  

מה בנוגע לשאיפות הפוליטיות שלך?

"אני כנראה מבוגר מדי לפוליטיקה. אני גם לא יודע לאן העתיד לוקח אותי וכל דבר יהיה בעיתו. אני מודה שהחיידק של הפעילות הציבורית מקנן בי הרבה שנים. אני גם סבור שיש תהליך כרסום באיכות האנשים שנכנסים לפוליטיקה הארצית והמקומית. זו זירת התגוששות שמתאימה להרבה אנשים, אבל לי היא פחות מתאימה בעת הנוכחית. מצד שני אף אחד לא זונח חלומות – מכיוון שחלומות נועדו להגשמה. כרגע אני ממוקד בעשייה הציבורית בהתאם לאפשרויות שלי. העשייה הפוליטית תחייב אותי להיכנס למקומות קשים, בחלקם אכזריים ואני לא יודע אם אני רוצה להיות שם. ראינו בעפולה מערכת בחירות אלימה ומפחידה ולא הייתי רוצה להיות חלק ממנה בשלב זה של חיי".

 

"במקום שנרדוף אחרי הילדים, הבאתי אותם לעבוד עימי"

עו"ד מלול מנהל לוחות זמנים תובעניים, קשוחים, עם שעות עבודה מרובות, סוג של 'וורקוהוליק'. יום ממוצע שלו מתחיל בשמונה בבוקר ונגמר כאמור בחצות. אבל זה לא מפריע לו להינות מהדרך וגם מהמשפחה. "הגעתי לסטטוס הנוכחי כשהילדים שלי כבר גדולים ועתה, במקום שנרדוף אחריהם, הבאתי אותם לעבוד עימי", הוא אומר בחיוך, "בני יותם מתמחה בעריכת דין וגם שיר התחילה את ההתמחות במשרד, כך שאני פוגש את הילדים שלי, כמעט כל יום, יותר מאשר שעבדתי בביטוח לאומי, בעת שהייתי שב הביתה בערב. אני שמח מאוד שהילדים שלי לידי ולצידי. אנחנו מפרים אחד את השני והשנייה".

לצד ההצלחה מלווה את עו"ד מלול צל כבד עם מותו של אחיו יגאל ז"ל, מפקד עורף צפון, בתאונת דרכים טראגית לפני כ-22 שנים בדרך רמת ישי-בית שערים, "אנחנו עושים מסלול בחיים, אבל השכול תמיד ברקע", אומר עו"ד מלול ברגש ובכאב, "כשאתה רוצה לספר משהו חיובי או עצוב אתה מחפש את האנשים הקרובים לך אליך וכך יגאל ז"ל היה קרוב אליי. זה לא סוד שהיינו קרובים, גדלנו יחד, מיטה ליד מיטה. במקום זה אתה הולך לאבן ואבן בסופו של דבר לא מגיבה. השכול תמיד נמצא שם. יש תמונה של יגאל במשרד שלי וכל פעם שאני צריך חיזוק אני מעיף מבט לתמונה הזו וקורץ לו. הייתי שמח שהוא היה רואה את כל המסלול שעברתי ואת ההצלחה של המשרד".

עו"ד מלול עם בנו יותם ובתו שיר
עו"ד מלול עם בנו יותם ובתו שיר

אחרי כברת הדרך שעשית בחיים, מה המוטו שלך?

"הדבר הכי חשוב הוא לא לוותר לעצמך. כל אדם חייב לסמן יעדים ולשאוף אליהם, כל אחד במקצוע וההתמחות שלו. מי שלא עושה את זה יכול רק להצטער שהוא לא חתר למקומות הללו. בדרך יש מהמורות וקשיים אבל כשמציבים את היעד תמיד מגיעים אליו אם מגלים נחישות והתמדה".

מה אתה עושה בשעות הפנאי? ממה אתה נהנה שלא קשור לעבודתך?

אני מחזיק במנוי לתאטרון הקאמרי בתל אביב ואחת לשבועיים אני נוסע  לראות הצגה. אני חסיד גדול של תאטרון, הרבה יותר מקולנוע אגב. הנאה טמונה ביכולת שלך להינות ממה שאתה עושה".

איפה באים לידי ביטוי רגעי הסיפוק בעבודתך?

"כשאני נכנס בבוקר למשרד ורואה את עשרות הברכות התלויות מהלקוחות, או שבאים אלינו למשרד לקוחות עם זרי פרחים ושוקולדים. זה עושה לי את היום".

מה אתה מאחל לעצמך לעתיד?

"הדבר הכי חשוב לי זה להגדיל את המשפחה, עם הרבה נכדים. אני רוצה להסתובב ברחובות עפולה עם עגלה ובה הנכדים שלי. זה הדבר שהכי מסב לי נחת".