"המוזיקה היא בשבילי הכול"

החיבור העמוק למוזיקה, איבוד הראייה, השיטות הייחודיות, ה"טריקים" שפיתח והאופטימיות הנוגעת ללב. שמוליק זוהר, תושב עפולה לא מפסיק לייצר וליצור מוזיקה ולהתגבר על כל מכשול שניצב בפניו. בקרוב הוא יעלה מופע מיוחד במסגרת תכנית "תושווים ללא גבולות" שמובילה רשת "שחקים". "אני עושה כל דבר שאני רוצה. על אף המגבלות, אני יודע שניצחתי", הוא אומר

איבוד מאור עיניו במהלך החיים תפס את שמוליק זוהר, תושב עפולה בן 81, לא מוכן, וגרם לו להבין, שאם לא יתגבר על העיוורון באמצעות שיטות מיוחדות שפיתח, יאבד גם אמהות חייו והתובנה אליה הגיע הייתה ש-"עיוורון זו לא מחלה, אני סך הכל לא רואה".

זוהר, נשוי ואב לשלושה, מוסיקאי שהתעוור בעקבות מחלה בעיניים נולד בתל אביב. במהלך חייו הבוגרים התגורר בקיבוץ שדה נחום שם הקים את משפחתו והתמקצע בתחום המוזיקה – תוך כדי עבודתו בחקלאות. בסוף שנות ה-80, עבר לעפולה יחד עם משפחתו שם היה הועסק כמורה למוזיקה ופעיל מוסיקלי- כותב, מלחין ומעבד שירים. כל אותן שנים הוא סבל ממחלת עיניים – וכתוצאה מכך מלחץ תוך עיני. לפני כ-28 שנים הוא עבר ניתוח שבו הוא איבד את מאור עיניו לצמיתות.

"לא פחדתי. החלטתי שאני לא חולה אלא אני סה"כ עיוור, ולכן החלטתי למצוא את הדרך להמשיך וללמד"

זוהר, שבאותן שנים היה מורה למוזיקה בבתי ספר בעפולה ובעמק יזרעאל, חזר לכיתה חודשיים לאחר שהתעוור, החליט להמשיך הלאה על אף הסיטואציה החדשה ולפתח שיטות מיוחדות ללימוד המוזיקה, תחום בלתי נפרד ממנו. בית הספר הראשון אליו חזר זוהר היה בית ספר למחוננים בכפר תבור. ככל שהזמן עבר, הוא הבין כי הוא יידרש לפתח שיטות משלו להוראת התחום – זאת בעקבות העובדה כי כל מה שלמד עד כה ירד לטמיון בעקבות העיוורון. באחת השיטות, מספר זוהר, הוא כתב על הלוח, לקח מסמרים וגומי ומתח את הגומי על הלוח על מנת לכתוב ישר לטובת התלמידים. שיטה מיוחדת שאותה הוא פיתח, ובה הוא עשה שימוש, סייעה לו לזכור מלל ותווים, ואפשרה לו לעמוד מול קהל ולהמשיך להתעסק במוזיקה. עם השיטות שפיתח, המשיך זוהר ללמד בבתי הספר בעיר על אף העיוורון – כל זאת במטרה להעביר את הידע שלו במוזיקה למאות תלמידים שלמדו בכיתותיו ושאינם שוכחים להזכיר לו את היותם תלמידי עבר שלו עד היום. "לא פחדתי", סיפר זוהר, "החלטתי שאני לא חולה אלא אני סה"כ עיוור, ולכן החלטתי למצוא את הדרך להמשיך וללמד".



יקיר העיר עפולה

בשנת 2013, סיים זוהר ללמד בבתי הספר והמשיך לעסוק במוזיקה. בין הכלים עליהם הוא מנגן: אורגן, פסנתר, אקורדיון, גיטרה ועוד. מאז סיום תפקידו כמורה, זוהר מוצא עצמו עסוק עד מעל הראש במוזיקה- ככותב, מלחין, מנגן, ובין לבין הוא גם מופיע בהתנדבות בבית האבות "משלב" בגבעת המורה.

בין שלל הסיפורים והשירים אותם כתב והלחין ניתן למנות את השיר המפורסם "רכבת העמק". לאורך השנים, מציין זוהר, המוזיקה הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו והוא משתדל ללמוד ולעסוק בתחום בכל רגע נתון. בין יתר התעודות וההוקרות אותן השיג וזכה במהלך השנים ניתן לראות גם את תעודת "יקיר העיר עפולה" בה זכה כאות לפעילותו הענפה בעיר.

"תעשו את המירב, על אף המגבלות"

כלל שנקפו השנים זוהר התגבר על לא מעט קשיים והוא מנהל חיים שוקקי פעילות ועניין. לדבריו, על כל אדם  לעשות את המרב עם הנתונים והכישורים שלו: "אני יצרתי כלים לזכור. טריקים. בניתי עולם ומלואו בכדי להתגבר על הכל. גם מצאתי דרכים להתגבר על המגבלה. אני פריק של סרטים, מקליט חידונים. אין ספק שהייתי שמח לראות סרטים אבל אני לא מונע מעצמי. יש לי ולאשתי מנוי לקונצרטים והצגות, התרגלתי לעיוורון. אני עושה דברים בברייל והאזנה ובעקבות כך, אני עושה כל דבר שאני רוצה. אני מעדיף לעסוק בדברים שאני אוהב לעשות- מנגן כל יום, כותב טקסטים. כשהתעוורתי, הדבר הראשון שעלה לי הוא 'מה הסיכויים שתהיה התפתחות?'. היה לי ברור שאני חייב למצוא את הדרך לעסוק בדברים שאהבתי ועסקתי, להמשיך וללמד מוזיקה, רק שהייתי צריך לפתח את השיטות, למצוא את הדרך הנכונה לעשות זאת. כעת אני עסוק בלתת בכל תחום, אני יודע שניצחתי. מכאן אני אומר לכל אדם- תעשו את המירב, על אף המגבלות".

 

בימים אלו שמוליק זוהר יעלה במופע מיוחד בעפולה הפתוח לקהל הרחב במהלכו ישלב בין סיפור חייו ושירים מיוחדים בשיתוף מלא של הקהל. המופע יעלה במסגרת חודש "פברואר יוצא מהכלל: "תושווים ללא גבולות" בהובלתה של רשת המתנ"סים "שחקים", ויתקיים בתאריך 17.2, יום ראשון, בספרייה העירונית.

"אבא היה הקול החברתי של תושבי עפולה וכל הסביבה"

|